רשומות

ניגון "אנה אלך מרוחך"

תמונה
בית כנסת חב"ד אהל יצחק, רח' בעל התניא בשכונת מאה שערים, איפה שהיה מתפלל ר' ניסן ז"ל

בספר הניגונים בחלקו האחרון מופיע ניגון "אנה אלך מרוחך" (ניגון מספר רנ"ו), ניגון חב"די עתיק יומין שניגנוהו בליובאוויטש, שנדמה כי לא זכה עד כה כל כך לפרסום בקרב הקהל. ניגון זה היה רגיל בפי המשפיע ר' ניסן הורוויץ ז"ל (תרנ"ג-תשכ"ז). ר' ניסן למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ונשלח לחברון בקבוצה הראשונה, יחד עם הת' הלל פוצ'פער ובראשות המשפיע ר' זלמן הבלין (על ניגוניהם של הלל פוצ'פער ור' זלמן הבלין כבר הבאנו בכתבות קודמות). כבר בישיבה בחברון, נבחר ר' ניסן בתור בחור להיות המשפיע וללמד חסידות לבחורים. ולאחר נישואיו נהיה ר' ניסן למשפיע בירושלים, בישיבת הצמח צדק. "עד שעות המאוחרות של היום, מידי יום ביומו, היה נראה כשהוא יושב מעוטר בטלית ותפילין וכל כולו שקוע בהתבוננות פנימית, ומפזם לו חרישית נגוני עבודה חב"דיים עמוקים, כאשר מעיניו זולגות מעיינות דמע של תשובה, געגועים נפשיים, או שמחה ותענוג דקדושה, המכבסים כל רבב גם…

ניגון שלוש תנועות

ב"ה

שלושה דורות בניגון אחד מהבעל שם טוב, הרב המגיד ואדמו"ר הזקן הרה"ת לב לייבמן מח"ס נגינה לאור החסידותולנגן בהיכלו
אדמו"ר הריי"צ: לכבודם של שלושת האורחים מזכורנותיו של ר' יוסף גולדשטיין ז"ל, שזכה בשחר צעירותו להסתופף ב-770 עם אדמו"ר הריי"צ[1]: "מחזה נוסף שלא ימוש מזכרוני, אירע אותה שנה [תש"ב] בחג השבועות: הרבי הריי"צ ציווה לנגן את ניגון הג' תנועות ותוך כדי הניגון התרומם לפתע מכסא הגלגלים, תמך את עצמו בשתי ידיו הקדושות, ונעמד! באותו רגע קמו כולם ונעמדו כמסומרים על מקומותיהם. באותו רגע עמדתי ליד השולחן של הרבי, בדיוק מול הרבי. הרבי עמד עם עיניים עצומות וניגן יחד עם הקהל, כשדמעות זולגות מעיניו. זה היה מחזה נורא הוד שאין לי מילים לתאר אותו. לאחר כמה דקות הפסיק הרבי לנגן והתיישב. כולם התיישבו, והיה שקט מוחלט, בציפייה לשמוע מהרבי משהו, כי אף פעם לא ראו כזה מחזה שמיימי. הרבי פתח את עיניו, הביט על כל אחד מהנוכחים, ואמר: זה שעמדתי בשעת הניגון, היה לכבודם של שלושת האורחים" [הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש והאדמו"ר הזקן]...
&quo…

ניגון (מר' ישראל אריה לייב) מי יודע?

תמונה
לקראת י"ג אייר, יארצייט של הוו"ח אי"א כו' ר' ישראל ארי' לייב, אחיו של הרבי, הנני לפרסם קטע זכרונות אודות ניגון שר' ישראל ארי' לייב לימד, ניגון "קושיא – תירוץ" המיוחס לאדמו"ר הזקן, ומבקש מיודעי דבר לשתף אותנו, על איזה ניגון מדובר
מספר מר ישעיהו שר (תרס"ז – תש"ס), יליד יקטרינוסלב, שהיה "מבאי ביתם של משפחת הרב [ר' לוי יצחק אבי הרבי] כמעט יום יום במשך כשלוש שנים"[1] וידיד קרוב לאחיו הצעיר של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, ר' ישראל אריה לייב שניאורסאהן ז"ל (להלן ביומן – "לייבל"), מתאר בזכרונותיו בהרחבה דברים מיוחדים על משפחת בית הרבי, ר' לוי יצחק אבי הרבי, על הרבי, ובפרט על אחי הרבי. פרקי היומן פורסמו מכבר בקבצי י"ג אייר, וכאן אעתיק רק את הקטע השייך לניגון[2]: "בימי שבת ומועד היו מתבלים את הדרשות והעיונים בחסידות, בניגוני האדמו"רים, מתוך דביקות, השתפכות הנפש והתפשטות הגשמיות... ונכון אני לומר כי שירת חב"ד, בדרך כלל, מצטיינת בסגנונה המעמיק והחודר, כיאה ל"שירת חכמה-בינה-ד…

ניגון מר' אייזיק מהומיל

תמונה
הניגון - מתחיל בדקה 1:10


שפת נהר בתוך הומיל
החסיד ר' יצחק אייזיק הלוי אפשטיין (תק"ל – כ"ו אייר תרי"ז), רבה של העיר הומיל, מחבר ספר חנה אריאל ושורת מאמרים ע"ד החסידות והקבלה, מגדולי המשכילים בחסידות, מחסידי אדמו"ר הזקן אדמו"ר האמצעי והצמח צדק, וחברו של החסיד המפורסם ר' הלל מפאריטש שאודות ניגוניו כבר כתבנו בעבר באריכות. תולדותיו – לוקטו בהרחבה בספר "תולדות יצחק אייזיק" ע"י הרב יוחנן שי' גוראריה רבה של חולון. ר' אייזיק היה גאון עצום גם בתורת הנגלה, רב ואב בין דין של העיר הומיל למעלה מ-50 שנה (משנת תקס"ה ועד פטירתו), תשובותיו בהלכה הובאו בשו"ת דברי נחמיה ובשו"ת הצמח צדק. יהודי מהעיר הומיל (בקטע עיתון דלקמן) מעיד כי פעם אחת הגאון ר' עקיבא איגר דן בהלכה עם ר' יצחק אייזיק (אודות דג סערטינא אשר קשקשיו נראים ע"י זכוכית מגדלת, ור' יצחק אייזיק התיר ור' עקיבא איגר אסר)[1], ור' עקיבא איגר התבטא עליו באותה הזדמנות כי "התורה מונחת בקרן זוית בצפון". בספר הניגונים לא נמצא ניגון מר' יצחק אייז…