רשומות

תנועת 'תקיעה' בניגוני חב"ד

תמונה
'שיר פשוט' באמצע שיר מרובע
בניגוני חב"ד רבים, בעלי אופי שונה זה מזה, מוצאים אנו מרכיב מעניין: צליל 'שלם', צליל אחד ארוך התופס את כל התיבה[1]. בדרך כלל, בא צליל כזה בסוף הניגון או עכ"פ בסיום משפט מוזיקלי, בתור התחנה הסופית של הניגון (או המשפט), אך כוונתנו כאן על תופעה זו לא בסוף המשפט כי אם דווקא בתחילת משפט. צליל ארוך זה הפותח משפט (בלשון החסידות – בבא) בניגון, מופיע בדרך כלל על דרגת הדומיננטה (דרגה חמישית) בסולמו של הניגון, ולעיתים – בטוניקה של האוקטבה העליונה (הוי אומר, דרגה שמינית) בסולמו של הניגון. מאפיין נוסף לצליל זה הוא במישור הזמן והמשקל המוזיקלי: למרות שצליל זה הוא בעל אורך מוגדר, כאורך התיבה של הניגון (עם 'פרמטה' אפשרית), אולם תיבה זו (בדרך כלל) איננה "בחושבן" במערכת ארגון תיבות הניגון. על דרך משל, ניגון שבמבנהו הפנימי כל בבא מונה שמונה תיבות[2], וכדומה בארגוני משקל כללי של ניגון, הנה צליל זה "אינו מן המידה"[3], והבבא אותה הוא פותח – תכלול שמונה תיבות מלבדו. במילים אחרות, תיבה זו "עוצרת" את הזמן של הניגון, והתיבה ש…

תנועה של סדר השתלשלות - בניגונים

תמונה
משל משלשלת של טבעות בכמה מדרושי חסידות מבואר המושג "סדר השתלשלות" במשל משלשלת [=שרשרת[1]] ארוכה של טבעות[2]. וכה מבאר אדמו"ר הריי"צ את פרטי המשל והנשמל[3]: "ולכן נקרא השתלשלות, כמו שלשלת הארוכה הנעשית מטבעות, דראש טבעת התחתונה אחוזה בסופה של הטבעת העליונה, וסופה של הטבעת העליונה נכנסת בראשה של הטבעת התחתונה, וכן הן טבעות זו למעלה מזו בשלשלת ארוכה, דגם הטבעת היותר אחרונה יש לה ערך ושייכות אל הטבעת היותר עליונה[4], וכן הוא בעילה ועלול, שהעילה הוא רוחני והמדריגה התחתונה שבה הוא מקור למדריגה העליונה שבעלול שהוא גשמי, ונמשך ממדריגה למדריגה מן הרוחני אל הגשמי". נמצא כי: א.סדר השתלשלות, פירושו שאין קפיצה מעל לדרגות, אלא הליכה בהדרגה. ב.היות וכל דרגה מסתיימת באיזשהו שלב, הנה בכדי לעבור אל הדרגה הבאה, צריך לצאת שוב מתוך הדרגה הקודמת. מפני שמקור הדרגה התחתונה נמצא בתוך הדרגה העליונה. – זהו ההבדל בין שלשלת טבעות, לבין חוט אחד ישר מלכתחילה, שגם בו אין "דילוגים", אולם גם אין בו חזרות והעכבות.
שלשלת בתנועות של ניגון רעיון זה של השתלשלות מדרגה לדרגה מלמעלה למטה ללא ד…

ניגון של משכני אחריך נרוצה

תמונה
בספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (שבעריכת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו)[1] הובא המעשה הבא (להלן תרגום חפשי מאידיש): פעם בא [אל אדמו"ר מהר"ש] חסיד אחד בעל עסק, שתמיד החזיק אצלו בחיקו את השערי אורה ושער האמונה והיה בקי בהם. כשנכנס על יחידות שאלו אדמו"ר מהר"ש באיזה שעה הוא קם בבקר ומה הוא עושה, מה הוא עושה לפני התפלה והשיבו: שלומד דא"ח. והוסיף שבעת התפלה ג"כ חושב בדא"ח וגם אחר התפלה מהרהר הוא בחסידות. וישאלהו ע"ד קריאת שמע על המטה והשיבו שגם אז חושב הוא חסידות – כי בעל עסק היה לפנים ורוב זמנו היה עוסק בחסידות ובתפלה – ויאמר אדמו"ר מהר"ש: זה הכל מה שאתה חושב אודות אלקות, ואימתי חושב אתה אודות עצמך? החסיד התעלף, אמר לו אדמו"ר מהר"ש שלהתעלף לא צריך, רק צריך לעשות, וקרא להר' פיניע ליב המשרת, הוא הוציא אותו ועוררוהו מעלפונו. ובעת שהחסיד יצא מחדר היחידות נגן אדמו"ר מהר"ש הניגון של משכני אחריך נרוצה. פיניע ליב המשרת קירב את אדמו"ר הרש"ב שהיה אז ילד בעונת הבר מצוה או סמוך לאחר הבר מצוה והראה לו איך שאביו אדמ…

ניגון "רחמנא דעני", ר' מאיר שלמה ינובסקי

תמונה
ניגון חמישי מעשרת הניגונים שהרבי לימד בלילות שמחת תורה כנגד ספירת התפארת, מדת הרחמים * מוגש לרגל היארצייט של ר' מאיר שלמה ינובסקי, סב הרבי,בכ"ג אלול.
השבוע לקראת שבת סליחות אנחנו מפגישים בין ניגון הסליחות המפורסם, אחד הניגונים שהרבי לימד, "רחמנא דעני", לבין מקור הניגון - הרה"ח ר' מאיר שלמה ינובסקי, סב הרבי, שהיארצייט שלו חל בהשגחה פרטית השבוע בכ"ג אלול.
עדות הרבנית חנה: הניגון של האבא ניגון "רחמנא דעני" הוא אחד מעשרת הניגונים אותם הרבי לימד בלילות שמחת תורה. היה זה בליל שמחת תורה תש"כ. לאחר שנים אחדות, את הניגון "רחמנא דעני" הונהג לשיר אצל הרבי בסיום הסליחות, ולא רק בסליחות של חודש אלול, ובליל יום הכיפורים, אלא גם בסליחות של תעניות ציבור שבמשך השנה. הרבי לא סיפר אז על הרקע של הניגון, לא מה מקורו ולא מה סיפורו. מקורו של הניגון נודע לנו מהרה"ח ר' יהודה ליב ראסקין ע"ה, שסיפר: "בשמחת תורה תש"כ, אחרי שכ"ק אדמו"ר לימד את הניגון "רחמנא דעני", נכנסתי אל הרבנית הצדקנית מרת חנה אמו של הרבי, והיא שאלה א…