הרבי מליובאוויטש בהיכל הנגינה

ב"ה
הרבי מליובאוויטש בהיכל הנגינה

הרבי בגיל שנתיים
לאורך הדורות, הצטיינו גדולי ישראל בנוסף לגדולתם בתורה וכישרונות רבים, גם בחוש מיוחד בנגינה. כזאת מצינו אצל משה רבינו ואצל דוד המלך, וכזאת מצינו אצל הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן.
לאחר שעסקתי בתיעוד מפורט על חוש הנגינה של אדמו"ר הזקן לאורך תולדות חייו, אני  רואה בכך דמיון מסוים אצל הרבי נשיא דורנו.

שורשים מוזיקליים בתורשה
ראשית, צור מחצבתו של הרבי בשורשי המשפחה, מונה בעלי מנגנים מופלאים, הן מצד אביו והן מצד אמו. מצד אביו ר' לוי יצחק רבה של יקטרינוסלב, הרבי הינו צאצא להרה"ק ר' ברוך שלום, בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק. בכמה שיחות של אדמו"ר הריי"צ מסופר על כך שהיה לו חוש גדול בנגינה, וזכה לקבל את נוסח הניגונים מאדמו"ר הזקן בכבודו ובעצמו שהקדיש זמן רב ללמדו ניגונים. אגב, יכול להיות שמכאן הרבי קיבל מסורת אבות לגבי ניגוני אדמו"ר הזקן, שאיננה ידועה לנו ממקורות אחרים – כמו למשל הניגון "צמאה לך נפשי" שהרבי לימדו בתור ניגון של אדמו"ר הזקן, ניגון "והריקותי לכם ברכה" וכמה דוגמאות נוספות.
[אין כאן המקום לדבר על חוש הנגינה של אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הצמח צדק, שהם ראשי המשפחה של הרבי. הפן המוזיקלי של אדמו"ר הזקן נסקר בהרחבה בספק ניגון ארבע בבות, וזה של הצמח צדק – במהלך הכתבות על ניגוניו, כולל בכתבה "טעמי תהלים"].
בנו של ר' ברוך שלום, היה ר' לוי יצחק, סבא רבא של הרבי. הוא היה מנגן ומתפלל גדול בעילוי והפלאה, ופעם היה בליובאוויטש אצל אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר המהר"ש בקש ממנו לנגן בסעודה, ושורר את התפלה "מלוך על העולם כולו" (כך מתאר בנו ר' ברוך שניאור, סבו של הרבי, ברשימות הרב"ש).
כידוע, יש את "ניגון ההקפות" של ר' לוי יצחק – אבי הרבי, ניגון שמקובל אצלו שהיו שרים בהקפות אצל אדמו"ר הזקן – כאן שוב אנו רואים את המסורת המשפחתית של ניגונים מתקופת אדמו"ר הזקן, מסורת שכנראה לא הייתה בליובאוויטש. [להעיר גם מזכרונותיו של מר ישעיהו שר יליד יקטרינוסלב, שהיה מן הילדים המבקרים בבית ר' לוי יצחק, שפעם בעת שר' ישראל ארי' לייב אח של הרבי ליווה אותו בדרכו מביתם לביתו, לימד אותו ניגון של אדמו"ר הזקן!]
יהודי זקן, ר' ישראל אדמסקי, שבילדותו זכה להיות בביתו של ר' לוי יצחק ביקטרינוסלב במסיבות שהיו נערכות בביתם לילדים יהודיים מהשכונה, מספר כי פעם ר' לוי יצחק פנה אל הילדים וביקש מהם לשיר, באמרו, "אל תתביישו, אנו יודעים שכולכם יודעים לשיר, כי לכל ילדי ישראל בתולדתם כולם יודעים לשיר ולנגן". אם לילדים מהשכונה היה יחס כזה לפיתוח כישרונות הנגינה, - מסתבר במכל שכן, שכן היה החינוך לילדיו של ר' לוי יצחק עצמם.
כעת, נעבור לאמו של הרבי, הרבנית חנה. באותה הזדמנות סיפר מר אדמסקי בזכרונות ילדותו, כי הרבנית חנה הייתה אישה "מאד מוזיקלית", שדאגה לחינוכם המוזיקלי של הילדים. אומרים שבשנות מגוריה בקראונהייטס, הייתה הרבנית לעיתים עוצרת את ר' יואל שי' כהן בלכתו בדרך, באמצע הרחוב, ושואלת אותו שאלות על ניגון פלוני ואיך הוא ניגון פלוני. [ראה עוד 'ימי מלך' ח"א ע' 59].
הרבנית חנה באה ממשפחת ינובסקי מניקולייב, שהייתה ידועה כמשפחה של בעלי מנגנים דגולים (אגב, שהיו לויים). דודיה ר' מענדל ור' איסר ינובסקי מתוארים בלקוטי דיבורים כמי שהיו מייבאים ניגונים לליובאוויטש. דודה ר' משה ינובסקי – נפקד ע"י אדמו"ר הריי"צ למלאכת איסוף ניגוני חב"ד בתווים, בתקופה הקשה ברוסיה הסובייטית (גילוי עקבותיו מוצג בסוף הספר "ניגון ארבע בבות", בליווי תווים שנרשמו מפיו באותן שנים). ולבסוף, אביה הרה"ג ר' מאיר שלמה הלוי ינובסקי, רבה של ניקולייב, היה מפורסם בחוש הנגינה שלו, וכמה ניגונים מיוחסים אליו, כפי שלימים העידה בתו הרבנית חנה, וכן הרשב"ץ אלטהויז, בעל מנגן יליד ניקולייב. מסתבר כי אף לר' מאיר שלמה היה חלק בחינוך המוזיקלי של הרבי: הרבי מתאר ברשימותיו, כאשר מעלה על הכתב את סיפורו של ניגון אדמו"ר המהר"ש (לכתחילה אריבער), שבילדותו קיבל את הניגון הזה מסבו ר' מאיר שלמה, שהיה מהיושבים של אדמו"ר המהר"ש. ומסתבר שזוהי רק דוגמא אחת המלמדת על הכלל, והעיר ניקולייב הייתה מלאה בבעלי מנגנים כמו משפחת חריטונוב ומשפחת אלטהויז, בזמן שהרבי ביקר בניקולייב בילדותו.
מסתבר כי הרבי, שנולד בניקולייב וגדל שם עד גיל 7 (תרס"ט), וגם לאחר מכן במשך כמה שנים היה מגיע לניקולייב לביתם של הסבא ר' מאיר שלמה והסבתא רחל בסיום חודשי הקיץ, ספג מן ההווי המוזיקלי של המקום. הראייה לכך, כמה מן הניגונים שהרבי לימד לימים, כעבור יותר מ-40 שנה – מקורם בניקולייב.


שפה מוזיקלית
מן המפורסמות, כי הידע המדעי של הרבי היה רחב מאד, בבחינת "ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם". רופאים התפלאו מידע הרבי ברפואה, ופיזיקאים – בפיזיקה. מסתבר שכך הוא הדבר גם במוזיקה. בתור דוגמא אחת, כאשר המוזיקאי הכנר ר' שמואל שי' קטן ניגן בפני הרבי בכינור במוצאי שמחת תורה תשכ"ט במעמד כוס של ברכה, הרבי הורה לו פעמיים בנוגע לעוצמת הקול בניגון (פעם להגביר בהדרגה ופעם להנמיך), בהשתמשו במונחים באיטלקית המקובלים בתורת המוזיקה בעולם. מונחים, שהינם חלק בלתי נפרד מכללי רישום תווי נגינה.

עשרת ניגוני הרבי
בכללות קצת קשה לנקוב במספר מדויק, כמה ניגונים לימד הרבי. אחת הסיבות לכך היא, שהרבי לימד כמה פעמים ניגונים, שלא בכוונה תחילה ללמד ניגון – אלא פשוט מפני שהקהל באותה הזדמנות לא הכיר את הניגון המסוים שהרבי ביקש לנגן. כמו כן, למשל, לא ברור כל כך האם יש להכליל את הניגון "האדרת והאמונה" על ההמנון הצרפתי, המרסלייז (דרך אגב גם בניגון זה, המשיך הרבי את דרכו של אדמו"ר הזקן, שבירר בזמנו את מארש נפוליון).
ואף על פי כן, הנוהג של הרבי ללמד ניגון בכל שמחת תורה – מתשט"ז ועד תשכ"ד – היה דבר מכוון בעליל. בהשקפה ראשונה – הסיבה שהרבי פסק מללמד ניגונים בשמחת תורה הייתה מפני הבלגן הגדול שנוצר בעת חלוקת המשקה באותו מעמד, שהרבי היה מתנה אותו בהוספה בלימוד החסידות. הפלא הוא, שבתגובה לאי הסדר ששרר במקום, בשמחת תורה תשכ"ד לאחר לימוד הניגון, במקום לומר שמעתה ואילך יותר לא ילמד ניגון, הרבי לימד ניגון נוסף! היה ברור, כי הרבי מלמד את הניגון הזה הנוסף, במקום ללמד אותו לשנה הבאה בשמחת תורה. בשמחת תורה תשכ"ה הרבי אמר: "כיוון שהסדר של לימוד הניגונים הושלם כבר, ינגנו עתה ניגון שכבר לימדוהו בעבר". רואים מכאן, שהרבי אכן התכוון ללמד מספר מסוים של ניגונים, ניגונים אלו דווקא, ובסדר זה דווקא!
מספר הניגונים שהרבי לימד בשמחת תורה – הם עשרה. תשע מהם בכל חג שמחת תורה החל משנת תשט"ז עד תשכ"ד, ובשנה זו האחרונה – שני ניגונים, הרי עשרה ניגונים. דבר זה מזכיר לנו על עשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן, עשרה ניגונים מכוונים כנגד עשר ספירות. וכבר העירו דורשי רשומות מדברי הזהר, כי דוד המלך "תיקן עשרה מיני ניגונין". נוסף על הקשר שנגלה כאן בין הרבי לאדמו"ר הזקן, לכאורה, זה נמצא מלמד גם על כך שבעשרת הניגונים של הרבי קיים "סדר", כוונה, כל ניגון מבטא משהו נוסף על הניגון הקודם. בתור נשיא הדור, הרבי ביטא ופעל בניגונים אלו, את אותם העניינים השייכים במיוחד לדור זה, מה שנחוץ לכל יהודי ויהודי בדור האחרון של הגלות, הוא הדור הראשון של הגאולה.
הבעל מנגן ר' שמשון חריטונוב, בנו של ר' שלום חריטונוב מניקולייב – מן האחים שהיו מחברים ניגונים, "לא התאפק", וחוש הנגינה שלו משך אותו לרשום ביאור שלם אודות ההמשכיות והסדר שעומד מאחורי ניגוני הרבי, ושלח את הביאור לרבי. כנראה ביאורו נרשם בשנת תשכ"ב, כאשר הרבי לימד את "אנעים  זמירות", והוא מבאר איך שסדר ניגוני הרבי הולך לאט לאט, בעבודת השם, מקו המרירות (בניגון שאמיל), ומניגון לניגון יש יותר קו של שמחה, ועד לניגון "אנעים זמירות" – שכולו תנועה של תענוג. בלשונו של ר' שמשון בתרגום מאידיש, הניגון "אנעים זמירות" הוא "געגועים הגדולים של עצם הנשמה אל עצמות א"ס ב"ה, 'אליך' – צו דיר אליין, 'נפשי תערוג'", ומדמה את זה לביטויו של אדמו"ר הזקן – "אינני רוצה את הגן עדן שלך כו' רק אותך בעצמך", ומסיים שהעניין הזה ("אליך נפשי תערוג") זהו כבר כלי אמתי לגילוי משיח (!). ר' שמשון חותם בסליחה ומחילה על כך שהרהיב עוז לכתוב בעניין זה, ורק מאד היה חפץ לבטא את ההרגש שלו בעניין וסדר הניגונים.
על פי זכרונו של ר' שמשון, הרבי השיב לו בזה הלשון: "קראתי בהתעניינות כתבו ע"ד הניגונים וסדרן. ומהנכון לשלב גם הב' [ניגונים] דרכך, כי אנו". ר' שמשון החל את הביאור שלו בניגון שאמיל, ואילו הרבי הורה לו שיש להתחיל את ביאור סדר הניגונים מ"דרכך" ו"כי אנו", אותם הרבי לימד לפני ניגון שאמיל. – לאחר מכן ר' שמשון אכן כתב לרבי ביאור בסדרם של שני ניגונים אלו, ביאורים אלו פורסמו בתשורה של משפחת חריטונוב (סיון תשע"א).
ניגון "דרכך" – הוא בעצם הניגון הראשון אותו הרבי לימד בשמחת תורה (בשנת תשט"ז), הראשון לעשרה ניגונים הבאים אחריו. הוראת הרבי להתחיל מ"דרכך" מחזקת את ההשערה, כי הרבי כיוון ללמד סדר של עשרה ניגונים, הם הם הניגונים שלימד מידי שנה שמחת תורה. והניגון העשירי והאחרון החותם סדר זה, היה ניגון "הוא אלקינו". 

ניגונים של תשובה
מקובל עשרת ניגוניו של אדמו"ר הזקן מעוררים לתשובה, ואדמו"ר הזקן בעצמו 'לקח' וקירב רבים ע"י חוש הנגינה שלו. עניין זה מתבטא בגילוי, בעשרת הניגונים של הרבי. ניתן לומר כי החוט המקשר בין כל ניגוני הרבי הוא נושא התשובה.
מובא בחסידות בשם הזהר הקדוש, כי "משיח בא להשיב צדיקים בתשובה". בביאורי הרבי לניגונים, הרבי הצביע בכמה ניגונים על 'תנועה של צדיקים' ולעומתה על 'תנועה של בעלי תשובה', ואיך שבניגון מתבטאת המעלה של בעלי תשובה.
"אין חכם כבעל ניסיון". סיפורים רבים יש המתארים כיצד יהודים התעוררו בהתעוררות תשובה כתוצאה מניגון של הרבי.

תגובות

כתבות נבחרות

דעם רבי'נס ניגון

ר' זלמן הבלין: ניגון שכולו כנפיים

ניגון ברכת כהנים

ניגון לר' מיכל מזלוטשוב

טעמי נגינה של תהלים

ניגון לר' אשר מניקולייב

ניגון כלות הנפש

ניגון לר' זלמן זלטופולסקי

תכירו את ניגון הניצחון

ניגון הנרות הללו: ניגון לאור הנרות