ניגון המאשינקע





לניגון שלנו יש סיפור מיוחד, הצפון בשמו של הניגון - ה'מאשינקע' (המכונה קטנה), מכונת תפירה.
בשנת תרפ"ט, הממשלה הסובייטית סגרה בעיר ניקולייב את כל בתי השחיטה היהודיים ואסרה את השחיטה הכשירה.
והחסיד ר' שלום חריטונוב הבעל מנגן, שהיה שו"ב בעיר, נשאר ללא פרנסה וללא שום משענת, ומשום כך הוכרח לנסוע ולנדוד לעיירות הגדולות לחיפוש אחר איזו מלאכה של פרנסה, והיה נע ונד ממקום למקום וסבל עקב כך יסורים גדולים.
אז הוא ביקש מיהודי אחד ידיד, שהיו לו איזה קשרים עם חוץ למדינה, שישיג לו מכונת טריקאטאז', - יש לציין שחסידים רבים היו מתפרנסים באותה תקופה קשה ממלאכה זו מפני שהיא הייתה חוקית כלפי הרשויות וגם איפשרה לשמור שבת.
ובמקביל לר' שלום, גם החסיד ר' פרץ מוצ'קין ביקש מאותו יהודי מכונה כזו,
ולבסוף היהודי הצליח להשיג רק מכונה אחת,
ונוצרה שאלה - למי להביא את המכונה, האם לר' פרץ או לר' שלום,
היינו - מי מהם ביקש ראשון, ולא ידעו כיצד להכריע בזה,
אז הושיבו כמה ידידים, שיחליטו איך לעשות ולמי לתת את המכונה,
ובינתיים עד שדנים בזה, ר' פרץ הלך לביתו ור' שלום הלך לביתו,
ועד שר' שלום המתין לפסק הדין, בינתיים - חיבר את הניגון הזה.
בסוף אכן ר' פרץ זכה במכונה.
עד כאן סיפורו של הניגון, שאפשר ללמוד ממנו דברים חשובים, הן מהנסיבות שהביאו להלחנתו והן על ערכו ומשמעותו של הניגון.

ניגון שנולד מן המיצר
כמה דברים מעניינים וחשובים יכולים אנחנו ללמוד ולהפיק מסיפור מיוחד זה.
ראשית, חידוש גדול יש כאן, שלא רק בזמנים כתיקונם בליובאוויטש, היו נולדים ניגוני חב"ד, שיצאו מהרחבת הלב ויישוב הדעת. אלא אף בזמנים כה קשים, שנות הרעב הגדול ורדיפת היהדות, גם אז למרות חוסר מנוחת הנפש והדעת, חיברו החסידים ניגונים, ניגונים כה עמוקים כמו הניגון הזה.
שנית, אנחנו רואים בסיפור זה, מה עושה חסיד כמו ר' שלום חריטונוב בזמן פנוי שיש לו הפסקה והמתנה... במה הוא מנצל בינתיים את הזמן? הולך ומחבר ניגון!
שלישית, בואו ונזכר שזו לא הייתה 'סתם הפסקה', אלא המתנה לפסק דין גורלי. בזמן כזה בדרך כלל האדם נמצא במתח גדול ואיננו פנוי לחשוב אודות שום דבר בעולם, ובטח לא משהו שדורש העמקה וריכוז של לחבר ניגון!
אלא מסתבר, שהניגון הזה בעצם נולד "מן המיצר", דווקא מתוך המצב הלא פשוט ושעה גורלית לאדם, וכדלקמן.
ניגון לקבלת הדין בשמחה
בגמרא מובא פתגם שהאמוראים שמעו (סנהדרין ז, א): מי שיוצא מבית הדין נטול גלימה, זאת אומרת שהוא הפסיד בדין, מה יעשה? "ליזמר זמר וליזיל באורחא" - יזמר זמר וילך לדרכו. המשמעות היא, שעליו לקבל על עצמו את הדין בשמחה, ולא לעורר רעש ומהומות בבית הדין. האמורא שמואל מצא לכך סימוכין בכתוב בפרשת יתרו לגבי מינוי דיינים: "וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום", משמע שכל העם, לא רק הזוכים בדין אלא גם אותם שמפסידים בדין, יבואו על מקומם בשלום ובשמחה.
כמובן, לכולנו ידוע מה שכתוב בתניא, שעל האדם לקבל בשמחה גם את הדברים השליליים שמתרחשים איתו במילי דעלמא, כמו הפסדים כספיים וכדומה. וחייב אדם לברך על הרעה באותה שמחת הנפש כפי שהוא מודה ומברך על הטובה. הביאורים לכך בחסידות מסבירים מדוע זו צריכה להיות התגובה של האדם, הסברים אלו מניחים את הדעת, אבל - מהבחינה הרגשית, האדם עובר קושי. האדם חווה הפסד כזה או אחר, ועם כל הביאורים הטובים והסיפורים ש"גם זו לטובה", בכל זאת הרבה פעמים קשה לאדם לעכל את העובדה ש"על הניזק כבר נגזר מן השמים" ולהשלים איתה, שלא לדבר על לקבל זאת בשמחה.
נראה שבדברי הגמרא, שהמפסיד בדין עליו "לזמר זמר" טמון גם המפתח והפיתרון לבעיה זו: הזמר והניגון יש בכוחו לשכך את הכאב של האדם, לעודד אותו, להקל מעליו את רגש ההפסד, ולהתחבר יותר בפנימיות אל האמונה השלמה שהכל לטובה.
כעת נחזור אל הסיפור של ניגון המאשינקע. את הניגון הזה חיבר ר' שלום לא אחרי שנודע לו אודות ההפסד, אלא בשעה שהמתין לפסק הדין. ביודעו שפסק הדין יכול להיות כזה או אחר, בתור חסיד הוא עשה עבודה והכנה פנימית בנפשו, שגם אם פסק הדין יהיה לטובת הצד השני, הוא הולך לקבל זאת באהבה.
הניגון הזה מבטא מצד אחד שברון לב ומרירות חזקה - שזוהי נקודת המוצא של הניגון, עד לתנועה של "ויצעקו אל הוי' בצר להם", ומצד שני הניגון מוליך ומוביל אל האמונה החזקה והתקווה להוי', להרגעה ולתנועה של 'שוב' בחלקו האחרון.
המכונאות של הניגון
על גב התקליט "ניגוני שלום" נאמר על ניגון זה (באנגלית), שהניגון נושא גם תוכן ומסר של המאשינקע בעצמה, של מכונת תפירה: כמו שמכונת תפירה פועלת ומבצעת את תפקידה באמצעות ריבוי המרכיבים שלה שמסתובבים וממניעים אחד את השני, כך החסיד נדרש למלא את התפקיד שלו ולהתייגע לעשות מענייני העולם הזה כלים לאלקות. עד כאן.
מה שניתן לשמוע בניגון הוא, שכל תנועותיו בנויות בנדבכים קטנים, נדבך על גבי נדבך. כל תיבה בניגון היא "מרכיב" נוסף ו"סיבוב" נוסף במכונה, במאשינקע. באופן זה רואים איך שכל "בורג" בניגון הוא חשוב, בלעדיו הניגון יחסר וסיבוב הגלגלים שלו יופר. טעם לווי ייחודי נותן הרגשה, שסיבוב הגלגלים של המכונה נעשה מתוך יגיעה ושקידה.

לפי הסבר זה, ר' שלום לא רק חווה את המצב הקשה וניסה להפיג את צערו בניגון, אלא הוא גם למד הוראה בעבודת השם מתוך אותה המאשינקע, מהמבנה שלה ומאופן תיפקודה. כחסיד, הוא ראה איך שהגשמיות היא משל לרוחניות וכאשר עמד על הפרק אמצעי גשמי חדש - המאשינקע, הוא ניצל את ההזדמנות וביטא זאת בתוך ניגון.

תגובות

כתבות נבחרות

דעם רבי'נס ניגון

ר' זלמן הבלין: ניגון שכולו כנפיים

ניגון ברכת כהנים

ניגון לר' מיכל מזלוטשוב

טעמי נגינה של תהלים

ניגון לר' אשר מניקולייב

ניגון כלות הנפש

ניגון לר' זלמן זלטופולסקי

תכירו את ניגון הניצחון

ניגון דונאי