מדוע חברת הניגונים נקראת ניח"ח?


משמעות ראשי התיבות של המוסד
בקיץ שנת תש"ד ייסד אדמו"ר הריי"צ את חברת ניח"ח, ראשי תיבות "ניגוני חסידי חב"ד"[1], או כפי שפירש במקום אחד – "ניגוני ישראל חסידי חב"ד"[2], שמטרתה  לאסוף ולהוציא לאור ניגוני חב"ד. היא החברה שהפיקה לאחר מכן את "ספר הניגונים" – תווים של ניגוני חב"ד, ואת תקליטי ניח"ח – הביצוע המוקלט של ניגוני חב"ד ע"י מקהלת חסידים ובליווי כלי נגינה.
כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו אמר פעם בקשר לשמות הארגונים שקבע אדמו"ר הריי"צ, "שרואים אנו שבקביעת השמות למוסדותיו הקדושים דייק כ"ק מו"ח אדמו"ר שגם הראשי תיבות של שם המוסד יהי' בעל תוכן ומשמעות בהתאם לעניינו של מוסד זה. ולדוגמא: בהמוסדות ד"קרני הוד תורה" ו"מרכז לעניני חינוך", שהראשי תיבות שלהם הוא "קה"ת" ו"מל"ח""[3].
על יסוד זה יש לומר, שגם השם 'ניח"ח' שניתן למוסד[4] ע"י אדמו"ר הריי"צ – אודותיו הרבי לא הזכיר באותה התוועדות – גם הוא מרמז בכינוי ראשי התיבות שלו על "תוכן ומשמעות בהתאם לעניינו של מוסד זה" כדברי הרבי.

ניחוח – עליית הקרבן שע"י השיר
המילה 'ניחח' מופיעה בתורה בהקשר לקרבנות: "ריח ניחח לה'"[5].
ההקשר של ניחוח הקרבנות לשירה נמצא מפורש כבר בדברי אדמו"ר הזקן, במאמר בתורה אור המדבר על "אבי כל תופש כנור ועוגב". לאחר שמבאר כי עניין השיר הוא ביטול והעלאה, ממשיך: "ולכן בשעת הקרבת הקרבן היה צריך להיות ג"כ שיר, כי ענין הקרבנות הוא העלאה ממטה למעלה, "אשה ריח ניחוח", וצריך לזה ג"כ בחי' שיר בחי' בטול כנ"ל שיוכל להתעלות"[6].
על דרך זה וביתר פירוט נמצא בדברי אדמו"ר האמצעי: "כשיר על הקרבן שהלוים אומרים שיר, לפי שהקרבן הוא בחי' ההעלאה מלמטה למעלה להיות לריח ניחוח להוי' דאצי', הרי זה עולה ע"י השיר שהלוים אומרים, שבשיר זה עולה הקרבן עד רום המעלות לריח ניחוח כו'. והטעם לזה שכל ההעלאה אינו אלא ע"י שיר ורינה דוקא"[7].
במאמר בתורת חיים המקביל למאמר הנ"ל בתורה אור, מאריך אדמו"ר האמצעי בביאור העניין באריכות רבה, כיצד דווקא השיר הוא הפועל את העלייה הגדולה של הקרבן. בין הדברים נאמר שם כך: "עיקר שיר הלוים היה על הקרבת הקרבן להיות לריח ניחוח לה', שע"י השיר יהיה הקרבן לריח ניחוח דוקא"[8].
קטעים אלו מלמדים כי:
·        השיר על הקרבן נועד לכך שהקרבן יעלה להיות 'ניחוח' לה'.
·        עיקר תכליתו של הקרבן, לעלות למעלה ולגרום 'ניחוח', איננה מתאפשרת כי אם ע"י השירה והנגינה של הלויים.
·        עיקרה של שירת הלויים נועדה בשביל הקרבן, להביא את הקרבן למצב של 'ניחוח'.

ניחוח – עליית התפילה שע"י השיר
בהמשך מקשר זאת אדמו"ר האמצעי גם לזמן הזה שאין לנו קרבן: "וכמו כן עכשיו בתפלה שהיא במקום קרבן התמיד כנ"ל צ"ל העלאה זו ע"י השיר דוקא, והוא ענין פסוקי דזמרה שתקנו אנשי כנסת הגדולה קודם התפלה כנ"ל, וכידוע שבתפלה עולה הנפש הטבעית כקרבן על גבי המזבח באש של מעלה כו', ועל כן צ"ל תחלה השיר בפסוקי דזמרה שהוא כמו השיר דמלאכים למעלה, שע"י זה יוכל להיות העלאת התפלה שנקרא קרבן בהמה לעלות למעלה לריח ניחוח כו' וד"ל"[9].
הרי שעניין זה של "ניחוח" הקרבן שהיה נפעל ע"י שירת הלויים בזמן שבית המקדש היה קיים, נפעל גם היום בשעת התפילה (שהיא כנגד הקרבן), ע"י השירה והנגינה בתפילה.

ניחוח – ההמשכה שע"י השיר
ויש להוסיף, שבמקביל לפירוש הנ"ל ש'ניחוח' הוא במשמעות של העלאה, ישנו פירוש הפוך, ש'ניחוח' הוא מלשון המשכה וירידה. וכה מוצאים אנו: "ניחוח לשון ירידה, דהיינו שיהא ירידה והשתלשלות אלקות מעילה לעילה עד שיכנס ויתגלה בנפש האדם בתוכו ובפנימיותו ממש"[10]. ובמקום נוסף בתוספת ביאור המילה: "ניחוח לשון תרגום נחת, דהיינו ירידה והמשכה מלמעלה למטה להוי"ה"[11].
וגם ביאור זה יש לתווך עם המשמעות של שירה ונגינה: ידועה תורת אדמו"ר הזקן[12], ש"כל בעלי שיר יוצאין בשיר"[13] – היא העלאה, ו"נמשכין בשיר" – היא המשכה. היינו שהניגון פועל גם המשכת אלקות מלמעלה למטה. ואדמו"ר הזקן קישר תורה זו לדברי המגיד אליו, שמטרת ירידת נשמתו בעולם היא לגלות את חסידות חב"ד, ושגילוי חב"ד הוא על ידי נגינה בשני אופנים: העלאה והמשכה[14]. ואם כן, שני הפירושים הנזכרים בתיבת 'ניחוח' ע"פ חסידות, גם העלאה וגם המשכה, שניהם נכונים לגבי ניגוני חב"ד ומטרתם.

ניחוח – התענוג שע"י השיר
ביסוד העניין על פי הפשט יש להוסיף, כי 'ניחוח' בפשטות הוא תואר המורה על תענוג. וכפי שפירש רש"י על הפסוק[15] – "נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני".
ועל דרך זה גם הניגון שייך במהותו לכוח התענוג כידוע[16], וניגון של קדושה גורם תענוג ונחת רוח ('ניחוח'), הן לאדם התחתון – שיהיה לו תענוג מעבודת השם, והן למעלה – תענוג מעבודת האדם כנ"ל לגבי הקרבן[17].

תכליתם של ניגוני חב"ד – לפעול 'ניחוח'
ואם השם 'ניחוח' הוא אכן מבטא את "תוכן ומשמעות בהתאם לעניינו של מוסד זה" כדברי הרבי הנ"ל, נוכל ללמוד מכל הנ"ל על דבר "התוכן והמשמעות" של ניגוני חב"ד, הוצאתם לאור והפצתם.
תכליתם של ניגוני חב"ד היא ככל הפירושים הנ"ל של 'ניחוח':
1.      הניגון גורם להעלאה (של האדם ושל העולם) למעלה, 'ניחוח' מלשון עליה, כמבואר בתורה אור ותורת חיים שם בהרחבה.
2.      הניגון גורם להמשכה ולגילוי (של אלקות, כולל האלקות שבנשמת האדם[18] או שבתורה[19]) למטה, 'ניחוח' מלשון המשכה.
3.      כל הנ"ל שייך במיוחד לעבודת התפילה, היינו לנגינה בתפילה שהיא מדרכי החסידות[20]. בתחום הניגונים הכוונה היא לניגונים שמעוררים את הלב, מעוררים לעבודה שבלב ול"תנועה" של תפילה.
[כמסקנה למעשה נראה, שכאשר באים להפיק תקליט עם ביצוע של ניגוני חב"ד, הנה יחד עם ה"קנקן חדש" שבו יוצקים את הניגונים (שעי"ז מבררים את הכלים החדשים שיש בזה בעולם ומעלים אותם לקדושה, ומלכתחילה הכלים החדשים להגשת מוזיקה בעולם נוצרו בשביל ניגוני עבודת השם[21]), יש לדעת בבירור את עצם העניין, כי מטרת הניגונים היא לפעול אצל השומעים עניין של 'ניחוח': רצוא לאלקות, התעוררות לעבודת התפילה וכו'].




[1]  כן פירוש ראשי התיבות ברוב המקומות. ראה "ראשי פרקים מתולדות בית רבינו" שבהקדמה ללוח היום יום. ספר הניגונים בכמה מקומות ובכיתוב שעל גבי תקליטי ניח"ח.
[2]  כן פירש אדמו"ר הריי"צ עצמו (מייסד הארגון) במכתבו אל מנהל ניח"ח ר' שמואל זלמנוב באגרות קודש שם ח"ח ע' שמט, וכן הוא בקובץ ליובאוויטש גיליון 3 ע' 42. (ובאג"ק שם ע' שלח מפענח: "נגוני יהודי חסידי חב"ד"). ויש לומר הביאור בניסוח זה בדא"פ, שניגוני חב"ד – ככלל חסידות חב"ד – שייכים המה לכלל ישראל. או גם: ניגוני חב"ד, המיוסדים על ניגוני אדמו"ר הזקן, הם ניגונים מסורתיים המבטאים את הנגינה המקורית של בני ישראל.
[3]  התוועדויות תשי"ג ח"א ע' 134. ומבאר בהמשך את תוכן השם של "אתה" על שם "אתה בחרתנו", עיי"ש.
[4]  באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"י עמ' קה: "אל המוסד ניחח" – קראהו "מוסד", ומכנהו "ניחח" ללא סימן ראשי תיבות, וכן הוא (ללא סימן ראשי תיבות) שם ח"ח ע' שלח, שמט ועוד.
[5]  ויקרא א, ט וראה ברש"י שם. בפעם הראשונה בתורה נזכר 'ניחח' לגבי הקרבנות שהקריב נח (נח ח, כא).
[6]  תורה אור ז, ג.
[7]  תורת חיים בראשית ג, ג.
[8]  תורת חיים בראשית לה, ד.
[9]  תורת חיים בראשית לו, א. ועיין שם עוד בעניין זה לו, א – לז, א.
[10]  תורה אור כה, ד.
[11]  תורה אור עד, א. ביאור ארוך בדבר 'ניחוח' בקרבן ובתפלה נמצא גם בספר המאמרים תקס"ט ע' רל ואילך.
[12]  ספר השיחות קיץ ת"ש ע' 160 [במהודרת לה"ק – ע' קסג].
[13]  שבת פ"ה מ"א.
[14]  ספר השיחות שם.
[15]  ויקרא שם.
[16]  ראה ספר המאמרים תרצ"א ע' פג. נגינה לאור החסידות ע' 157 ואילך וש"נ.
[17]  ראה בזה גם לנגן בהיכלו ע' 96 ואילך.
[18]  ראה ספר השיחות תש"ו ע' 29 – כי ע"י הניגון מאיר שרש הנשמה. שם ע' 52: ענין הנגינה בכלל – התגלות העצם, עצם הנשמה. וראה עוד נגינה לאור החסידות ע' 174 וש"נ.
[19]  ראה ספר השיחות תש"ו ע' 10 – כי הניגון פועל "הנחה" של העניין הנלמד. ועד"ז בלוח היום יום י"ג סיוון.
[20]  ספר השיחות תש"ב ע' 134. וראה הנסמן בנגינה לאור החסידות ס"ע 220 ואילך.
[21]  ראה לקוטי שיחות חלק ט"ו ע' 43 ואילך, שכל התפתחויות המדע והטכנולוגיה בעולם נועדו "להשתמש בהן לעבודת השם או לתורתו".

תגובות

כתבות נבחרות

דעם רבי'נס ניגון

ר' זלמן הבלין: ניגון שכולו כנפיים

ניגון ברכת כהנים

ניגון לר' מיכל מזלוטשוב

טעמי נגינה של תהלים

ניגון לר' אשר מניקולייב

ניגון כלות הנפש

ניגון לר' זלמן זלטופולסקי

תכירו את ניגון הניצחון

ניגון הנרות הללו: ניגון לאור הנרות