קיר הניגונים

לשמיעת הניגון בביצוע ניח"ח לחץ כאן
הניגון אצל אדמו"ר הרש"ב: שני סיפורים על שפת הים השחור
תעלומת סיפורו של הניגון בסעודת יום טוב שני של סוכות תש"י ביקש אדמו"ר הריי"צ שינגנו את הניגון "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" כפי ששרו אותו בליובאוויטש, ולאחר שנגנו אותו אמר שמאחורי ניגון זה יש "פירוש וביאור וסיפור דברים", וסיפר שכאשר אדמו"ר הרש"ב היה ביאלטע (עיר בחצי האי קרים שבדרום רוסיה, על שפת הים השחור), לערך בשנת תרמ"ו, נהג להתפלל בבית כנסת של חסידי פולין, ולפני יום כיפור ביקש לקבל מפטיר יונה, ובתחילה הגבאי סירב, אך אחרי ששמע הגבאי את תפילותיו – וויתר לאדמו"ר הרש"ב על מפטיר יונה. אולם, לא מובן מהו בדיוק הקשר בין הסיפור לבין הניגון. כמו כן לא מופיע שם לכאורה שום "פירוש וביאור" של הניגון? ביומן מאותה הזדמנות (של הרב משה פסח גאלדמן, פורסם ב'התמים', מוסף בית משיח גיליון מ"ב) מתואר: אדמו"ר הריי"צ "ביקש שינגנו "א ספרדישע הנה מה טוב", ור' פיניע אלטהויז ניגן והרבי הריי"…

ה'תנועה' בה התפלל המשפיע ר' זלמן הבליןהניגון המיוחד שאנחנו הולכים לדבר עליו הפעם איננו מופיע בספר הניגונים. הניגון שוחזר ע"י ר' שלום שי' הלוי הורוויץ, מבעלי המנגנים הסולנים בתקליטי ניח"ח. ר' שלום הקליט בזמנו קלטת בשם "בית הלוי ברכו את ה'", ובה מופיע "ר' זלמנ'ס עבודה ניגון", ניגון שהיה מנגן המשפיע ר' זלמן הבלין בתפילתו. ר' שלום שיחזר את הניגון מפיהם של החסיד ר' פרץ מוצ'קין ובניו, ולראשונה כאן מתפרסמים התווים של הניגון לצד סיפורו וביאורו. הרה"ח ר' שלמה זלמן הבלין נולד בשנת תרל"ז בפאריטש. בנערותו היה מהבאים אצל הגאון הרוגוצ'ובי. בגיל צעיר הגיע לליובאוויטש והיה מה'יושבים' בטרם התייסדה ישיבת תומכי תמימים, ולאחר מכן היה מראשוני תלמידי הישיבה. בגיל 16 - 17 (בשנות תרנ"ד-תרנ"ה) היה 'חוזר' אצל אדמו"ר הרש"ב, מה שמראה על כשרונותיו הנעלים. בהמשך (שנת תרס"א), מתמנה למשפיע בישיבת תומכי תמימים סניף הורודיץ', עיירה קטנה סמוכה לליובאוויטש ברוסיה הלבנה. בספר הניג…

הולדתו של ניגון ר' עמנואל חי ריקי, בעל ה"משנת חסידים", חי בערך בתקופתו של הבעש"ט, בין השנים ה'תמ"ח – ה'תק"ג (1688-1743). הוא פעל באיטליה ובארץ ישראל, ומנוחתו כבוד בבולוניה שבאיטליה. ספרו העיקרי "משנת חסידים", הפורש את קבלת האריז"ל כסדר מסכתות המשנה, מקובל בתורת חב"ד ואף מובא ממנו בספר התניא. בספרו הנוסף, "הון עשיר" – ביאור על המשנה, בסוף הספר, מובא שיר רשום בתווי נגינה. התווים נרשמו ע"י "איש תם וישר", "הבקי בחכמה זו" של רישום התווים – אברהם קאסירס (קסרס) מאמסטרדם, מלחין יהודי שהיה מצאצאי מגורשי ספרד. למרות שהספר נדפס לפני כמעט 300 שנה (בשנת ה'תצ"א), כתב התווים נעשה באופן זהה במרביתו לרישום התווים המקובל כיום. אכן, בכמה מקומות כתב התווים קצת בלתי ברור בדפוס ובכמה תנועות קשה לפענח מה הם הצלילים. וכעת אודות הקשר של הניגון העתיק הנ"ל אל כ"ק אדמו"ר מהר"ש. הרבי סיפר פעם, כי אדמו"ר מהר"ש היה יודע לקרוא תווי נגינה יפה מאד. עוד טרם הנשיאות, בשנת תש"ז ערך הרבי '…

ב"ה


"כל מה שברא הקב"ה בעולמו, לא בראו אלא לכבודו" (פרקי אבות)
אחת היצירות המוזיקליות המפורסמות בעולם הוא קטע הנקרא בשם "מעוף הדבורה". על יסוד דברי הבעל שם טוב, שמכל דבר על היהודי ללמוד דרך בעבודת ה', נתמקד כאן ביצירה זו ונראה כמה אבני יסוד של עבודת ה' (הנלמדים מן הדבורה), כפי שהם משתקפים ביצירה זו בצורה מוזיקלית מוחשית.