ניגון אבינו מלכנו, מעשרת ניגוני אדמו"ר הזקן
ניגון
קבלת מלכות שמים
בימים
אלו אור חדש יורד לעולם, היקום מתעטף באווירה נעלית. הראש של השנה החדשה. מרגעי
השיא של תפילות הימים הנוראים, היא תפילת "אבינו מלכנו", שמושרת בניגון
המיוחד החב"די. כל לב יפתח ברגע זה עם המילים מלאות ההוד "אבינו
מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה", דומה כי מילים אלו מקפלות בתוכן את כל
מהותו של ראש השנה, הכתרת המלך. כה
התרגלנו לניגון המיוחד, אך מאחורי הניגון שפותח לנו את השנה, מסתתרת מסכת שלימה.
ועל כך בכתבה הבאה.
על
תפילה בת 2000 שנה, ועל חלקו של ר' עקיבא בניגוני חב"ד
מסתבר
כי כבר עצם מילות הניגון הלזה הן בעלות כוח מיוחד, לעלות בשמי רום ולהושיע. רואים זאת
מסיפור הגמרא מתקופת חורבן בית שני: פעם הייתה שנת בצורת קשה בארץ ישראל. המים
אזלו, והגרונות ניחרו. החכמים התגייסו לעזור בכוחותיהם הנעלים ובתפילתם לקרוע שערי
שמים, ולפתוח את ארובות השמים. ירד ר' אליעזר לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא
ירדו גשמים. או אז הגיע ר' עקיבא, ובעודו יורד לפני התיבה אמר את המילים: 'אבינו
מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו למענך רחם עלינו', – ותפילתו נענתה.
מיד נפתחו ארובות השמים, ושמחו הכל שמחה גדולה.
על
יסוד מעשה זה, נאמר בסידור רש"י על וותיקותו של הפיוט 'אבינו מלכנו', ש"רגילין
ובאין לאמרו מימי ר' עקיבא". ור' מרדכי יפה בעל הלבושים הוסיף על מוצאו
ומחברו של הפיוט, "שהוא נתייסד מפי ר' עקיבא". אין כאן המקום להאריך
אודות גדולתו ומעלתו של ר' עקיבא בעל הפיוט, מגדולי התנאים בדורו, מעשרה הרוגי מלכות.
בשבת סליחות תשל"ג הורה הרבי לארגן בדחיפות כינוס ילדים כדי "להשבית
אויב ומתנקם", ובין הפסוקים שהילדים יאמרו בכינוס הכליל הרבי את "אבינו
מלכנו" הקצר.
ניגון
'אבינו מלכינו' בתפילה ובסעודה
בשבת
שאחרי הגאולה של י"ב תמוז תרפ"ז, שהה אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד.
החסיד ר' שניאור זלמן הלוי דוכמאן שנכח במקום מתאר (בספרו "לשמע אוזן"),
שבאותה שבת אדמו"ר הריי"צ התפלל באריכות עד שעה מאוחרת, ושמעו דרך הדלת
שהוא התפלל בניגון של "אבינו מלכינו".
המשב"ק
חס"ד האלברשטראם מספר, כי פעם בליל שבת קודש באחת משבתות חודש אלול, הרבי שר
בדביקות את המילים של "אזמר בשבחין" בתנועה של ניגון אבינו מלכינו, כך ש"יהא
רעווא קמיה, דתשרי על עמיה, . . לשמיה" היה על אותו הניגון כמו "אבינו
מלכינו, אין לנו מלך, . . אתה".
יחד
עם זה, לא מנגנים את הניגון "אבינו מלכינו" בשבת עם המילים, כפי שתראו
בלוח מועדי הניגון שמובא להלן בסוף הכתבה.
לטעום
מתנועות הניגון: בין 'אבינו' ל'מלכינו'
אדמו"ר הרש"ב אמר
פעם, שבכדי להבין ניגון, צריך ללמוד את החסידות של בעל הניגון.
כעת – בואו ננגן מהניגון את
המילים "אבינו מלכנו", ונשמע את ההבדל בין התנועה שעל המילה 'אבינו'
לבין התנועה שעל המילה 'מלכנו': גם מי שאין לו ידע בתורת המוזיקה יוכל להבחין כי
תיבת "אבינו" היא בתנועה של עליה מצליל נמוך לגבוה, לעומתה תיבת
"מלכנו" היא בתנועה של ירידה מצליל גבוה לנמוך יותר.
מהלך זה בניגון תואם עם המבואר
בחסידות על משמעות התארים "אבינו" ו"מלכנו". אלו הם שני
אופנים ביחס שבין היהודי לבין הקב"ה. "אבינו" הוא יחס של קרבה
לקב"ה, שהוא אבינו ואנחנו בנים למקום, זוהי קרבה הגדולה ביותר. לעומת זאת
"מלכנו" הוא יחס של ריחוק, המלך הוא מרומם ונבדל מן העם, ואנחנו עבדיו.
"אבינו" שהוא יחס של
קרבה, מעורר באדם רגש של אהבת השם, תנועה של 'רצוא' להיכלל באלקות, כמו בן השואף בטבעו
להיות קרוב לאביו. לעומת זאת, "מלכנו" שהוא יחס של ריחוק, מעורר באדם
ביטול ויראת השם, בתנועה של 'שוב' לקבל עול מלכות שמים ולבצע את הכוונה העליונה
בירידת הנשמה למטה.
כן, תענוג גדול להבין משהו
בצלילים ובמהלכים של ניגון, אך זוהי רק ההתחלה.
תנועת "אין לנו מלך"
לפי גרסת ספר הניגונים, הניגון
מתחיל במילים "אבינו מלכינו אבינו אתה", וכן הוא בביצוע של
ניח"ח (תקליט מס' 1). אולם הרבי שר (וכן נהוג ונפוץ לשיר היום) רק את המילים
"אבינו מלכינו אין לנו מלך אלא אתה", וכופלים את התיבות "אין לנו
מלך" פעמיים.
כפילות זו של "אין לנו
מלך", היא כעין תוכחה של החסיד כלפי עצמו, להיווכח ש"אין עוד מלבו"
בדרגה הגבוה ביותר, לשלול כל שמץ של מציאות מלבד הקב"ה, כאשר בפעם השנייה
תנועת הניגון "אין לנו מלך" מגיעה גם בהגבהת הקול יותר, וגם יורדת לעומק
יותר מאשר בפעם הראשונה. בחזרה על חלק זה, על המילה "מלך" נופלת קפיצה
משיא הגבהים ישר לתחתית הצלילים, קפיצת צלילים שמופיעה גם בניגון ארבע בבות בסוף
החזרה של בבא שנייה ושלישית.
מבנה הניגון: 3 בבות, כל בבא באורך 8 תיבות.
סולם: 'אהבה רבה', סולם יהודי עתיק, זהה לסולם הניגון ד' בבות.
משקל מוזיקלי: 3/4
הקבלה בניגוני חב"ד: פתיחת הניגון משתקפת בפתיחה של ניגון רל"ב וניגון ש"ז.
לוח מועדי הניגון "אבינו מלכנו"
את הניגון "אבינו מלכינו" של אדמו"ר הזקן נהוג לנגן בקהילות אנ"ש במועדים הבאים:
· בראש השנה לפני תחילת כל תפילה מתפילות היום טוב ע"י הש"ץ, וכן לפני (אמירת תהלים שלפני) כל נדרי, למעט בר"ה ויוה"כ שחל בשבת ומנחה של ערב שבת.
· בעשרת ימי תשובה, כולל ר"ה ויו"כ, לפני האמירה של "אבינו מלכינו" הארוך.
· בימי תעניות ציבור, לפני האמירה של "אבינו מלכינו" הארוך.
· לא מנגנים את הניגון בשבת קודש, מפני שלא אומרים אבינו מלכינו בשבת (אם כי בשנים הראשונות היו מנגנים ניגון זה אצל הרבי גם בשבת).
· בהתוועדויות של הרבי בתאריכים הקשורים לאדמו"ר הזקן (כגון יום הולדתו ח"י אלול ויום ההילולא שלו כ"ד טבת), או בתאריכים שמנגנים את ניגוני כל נשיאי חב"ד, לפעמים היה ניגון "אבינו מלכינו" מנוגן בתור ניגונו של אדמו"ר הזקן.
· במשך כמה וכמה שנים, נגנו "אבינו מלכינו" בהוראת הרבי בסיום התוועדויות כ"ף מנחם אב, שאז (40 יום לפני ראש השנה) מתחילה ההכנה לראש השנה.
· בטרם הונהג ניגון הכנה קבוע לארבע בבות, ניגנו כמה פעמים אצל הרבי את הניגון אבינו מלכנו בתור ניגון ההכנה.
|
הצטרף לשיחה