ניגון של 'אחד': תנועה להשתאבות באלקות

כנודע, התפילה היא "סולם מוצב ארצה
וראשו מגיע השמימה", ומשלב לשלב בשלבי התפילה יש התרוממות רוחנית לדרגה גבוהה
יותר. התרוממות זו מלווה במקביל עם התרוממות בניגון ונעימת התפילה, כמבואר במקצת
בקונטרס ההתפעלות של אדמו"ר האמצעי, וע"ד הידוע שניגון ארבע בבות מכוון כנגד
ארבע שליבות התפילה. רגע השיא בהתרוממות התפילה היא קריאת
שמע, שלאחד הביאורים - היא עיקר התפילה וכל הפסוקי דזמרה וברכות ק"ש הם הכנה
אליה. בקריאת שמע עצמה, עיקרה היא פסוק ראשון של 'שמע', ועיקרו של פסוק זה הוא
בתיבת 'אחד', שעבודת האדם במילה זו היא "למסור נפשו באחד", הכוונה
למסירות נפש ברוחניות, מסירת הרצון. בחסידות מבואר על פי כתבי האריז"ל, שבזכות
המסירות נפש זו שבקריאת שמע נפעל ייחוד עליון נעלה יותר אפילו מאשר בתפילת שמונה
עשרה. לכאורה, אחרי שכל מהלך התפילה לווה
בנעימה, בניגון עולה ויורד בתנועות של רצוא בסדר עליית התפילה מדרגה לדרגה, אמנם
בהגיע לרגע השיא, לפסגת התפילה, שהיא מסירות נפש, יציאת הנפש והתנתקותה המוחלט
מענייני העולם הזה, לכאורה - צעד זה של התפילה בלתי ניתן לביטוי בתנו…