כשהרבי המשיל ניגון לטיסה במטוס
יחידות עם הרבי שנסובה אודות שימוש בניגונים של גוים במשל מעולם התיירות
מספרת גב' וילהלם מלונדון:
כאשר הייתי בערך בגיל 18-19,
הפריעה לי המון זמן העובדה, שרבים מן הניגונים היהודיים שאנחנו שרים, במיוחד
השירים בקעמפים (מחנות קיץ), באו לעיתים קרובות ממקורות לא יהודיים. יתירה מזו,
אפילו ניגוני ליובאוויטש כמו שאמיל ומארש נפוליון לא היו מולחנים ע"י יהודים.
כיצד יכולים אנחנו לנגן את הניגונים שלהם?
לא הייתי שבעת רצון מן התשובות
שקבלתי, אז הרב שמואל לו (שליח הרבי בלונדון) הציע שאני אפנה את השאלה שלי אל הרבי
בכבודו ובעצמו.
היה זה יום אחרי יום כיפור כאשר
הייתה לי יחידות עם הרבי, והושטתי לו פתק עם השאלה שלי.
הרבי השיב לי: (המילים של הרבי עדיין
רעננות בזיכרוני)
(תרגום מאידיש): ניגון הוא דבר ניטרלי. כמו מטוס (אווירון) שטס
לארץ ישראל, ניתן להשתמש בו למטרות שונות:
יש לך יהודי הולך לארץ ישראל
באותו המטוס לארץ ישראל לטיול;
ויש לך יהודי נוסע במטוס לדבר
שלא בקדושה.
המטוס הוא נטרלי, ומשמש ל-3
מטרות שונות.
אזוי ווי ניגון שאמיל... (והרבי
המשיך להסביר את הסיפור של הניגון הזה, מקצין בגאורגיה בשם שאמיל שנלקח בשבי, והיה
רחוק ממולדתו, וחיבר את הניגון. זה מסמל את הנשמה המתגעגעת אל השם ואנחנו שרים את
זה במובן הזה).
בדומה לכך, הניגון של מארשנפוליון שחובר(?) ע"י נפוליון, אנחנו שרים אותו בגלל שאנחנו
מנצחים את היצר הרע, (היחידות הזו הייתה מיד אחרי יום כיפור, ובאותה שנה הרבי עודד
את הניגון הזה במשך 10-15 דקות, דבר יוצא מן הכלל).
הרבי הפטיר: ניגון של פריצות
(והרבי תרגם: indecent) – איתו אי אפשר לעשות כלום.
אני קבלתי את התשובה שלי: ניגון
ניטרלי יכול לשמש למטרה חיובית, אך ניגון מגונה לא ניתן להעלות.
עד כאן סיפור היחידות.
והנה לכאורה הרבי מבאר כאן רעיון
פשוט ויסודי בחסידות, שקליפת נוגה ניתן להעלות לקדושה, וניתן להשאיר כקליפת נוגה,
וניתן להוריד לדבר האסור, וכפי המבואר בתניא פרק ז' (לעומת ג' קליפות הטמאות שלא
ניתן להעלות לקדושה, שבנידון אלו הם ניגוני פריצות שלא ניתן לעשות בהם מאומה כדברי
הרבי ביחידות כאן).
והנה המשל בתניא שם הוא מאכילת
מזון כשר שהוא "ניטרלי" (קליפת נוגה), ושלושת הדוגמאות הן: (א) כאשר
אוכל לשם שמים, (ב) האוכל לשם קיום הגוף, או (ג) לשם הנאת התאווה זולל וסובא כו'.
וכן על דרך זה ניתן להביא דוגמא
מכל חפץ בעולם שאיננו אסור ע"פ דין תורה, מבגדים רהיטים מכשירים ועוד ועוד,
שניתן להשתמש בכולם ב-3 אופנים אלו. ומדוע בחר הרבי כאן, על מנת לבאר בעניין
הניגונים, דווקא משל ממטוס, ומטיסה לארץ ישראל?
ויש לומר, בפרט בהנחה שמשל שרבי
אומר הוא משל מכוון לפרטיו, שבאמת ניגון הוא דומה לטיסה: ניגון פועל התרוממות
הנפש, האדם ששומע ניגון הוא מרגיש שהוא מתעלה (וכמבואר בחסידות שכל עליה ממהות
למהות היא ע"י השיר, בתו"א ד"ה יבל ובכ"מ. ובפרטיות יותר יש
לומר, שבכל ניגון יש את ההתחלה שהיא רצוא ו'המראה', ויש את החלק האחרון בניגון שהוא שוב
ו'נחיתה'. וכמו סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, הנה גם בזה מכוון הניגון
שמרוממם מעל הארץ ועולה בסולם 'השמימה').
ככל הנראה, במשל היהודי שטס לשם
"טיול" שהוא נשאר קליפת נוגה, זהו כאשר האדם מאזין למוזיקה לשם הנאה
מוזיקלית. המוזיקה לוקחת אותו לסוג של 'טיול' נפשי, גם הוא מרגיש המראה והתרוממות,
אבל כל עוד אין בזה כוונה לשם שמים, מטרה של קדושה, אז זה טיסה כ"כל המעשים
אשר נעשים תחת השמש".
אבל בואו נחזור ונסתכל על הצד
החיובי, מה מובן מכאן על הכוח של הניגון:
- ניגון הוא טיסה רוחנית,
- ניגון של עבודת ה', ניגון
חסידי, הוא טיסה אל המקומות הנכונים, טיסה אל מקורות הקדושה,
זהו כוח הפלא שיש
לניגון,
אז נשאר רק לעלות על המטוס...
הצטרף לשיחה