ממוסקבה לבית המדרש

המוזיקה נכנסה לחייו של הרב לב לייבמן כבר בגיל חמש, במוסקבה הסובייטית. בגיל שש התקבל לבית הספר למוזיקה ע״ש גנסין, ולאחר עלייתו לישראל המשיך את לימודיו בקונסרבטוריון תל אביב, שם זכה במלגות הצטיינות בנגינה בחליל צד. בגיל שש־עשרה ייצג את ישראל בתחרות בינלאומית בחלילית.

אבל דווקא באותו פרק בחייו, כשהדרך המוזיקלית נראתה סלולה, פנה לייבמן לכיוון אחר.

הוא בחר לעזוב את המסלול המוזיקלי המקצועי ולהקדיש את עצמו ללימוד התורה. למד בישיבת תומכי תמימים בכפר חב״ד, ובהמשך בבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש ב־770 בניו יורק.

בשנות לימודיו ב־770 כתב בקביעות בקבצים תורניים בנושאי חסידות, ופרסם סיכומים ל״המשך תרס״ו״ ול״המשך תער״ב״ — מן החיבורים המרכזיים והעמוקים בתורת חסידות חב״ד. בהמשך הוסמך לרבנות וקיבל כושר לרב עיר מטעם הרבנות הראשית לישראל.

לצד לימודיו וכתיבתו התורנית עסק גם בעריכת תוכן יהודי בשפה הרוסית עבור צעירי אגודת חב״ד.

לא עוד רק כמקצוע וכאמנות ביצוע, אלא כשאלה עמוקה יותר.

המפגש עם ניגוני חב״ד ועם הדיונים על מוזיקה במקורות החסידות פתח בפניו עולם שלא הכיר מן הקונסרבטוריון: מוזיקה כשפה של הנפש, כמבנה רוחני וכחלק ממחשבת התורה.

מכאן החל חיבור שנמשך עד היום — בין שני העולמות שנראו בתחילה רחוקים כל כך זה מזה.

כשהמוזיקה והתורה נפגשו

מאז תשס״ו (2006) עוסק הרב לייבמן במחקר שיטתי של תורת הניגון — המוזיקה כפי שהיא משתקפת במקורות היהדות, ובמיוחד בקבלה, בחסידות ובתורת חב״ד — תוך חיבור בין המקורות התורניים לבין הידע המוזיקלי.

במהלך השנים פרסם ספרים וחיבורים העוסקים בהיבטים שונים של המוזיקה היהודית, ובהם „נגינה לאור החסידות”, „לנגן בהיכלו” ו־„ניגון ארבע בבות”.

במקביל ייסד את „תורת הניגון” — מרחב מקוון למחקר, תיעוד והעמקה בניגוני חב״ד ובתורת הניגון, הפועל מאז 2014; ולצדו Torah Musicology, המרחיב את העיסוק בתחום לקוראי אנגלית ורוסית.

עם השנים הלך המחקר אחורה בזמן — מן הניגון החסידי אל אחד העולמות המוזיקליים הקדומים והמסקרנים ביותר במסורת היהודית: שירת הלויים והמוזיקה של בית המקדש.

בעקבות המוזיקה של בית המקדש

שנים של עיון, איסוף והשוואה של אלפי מקורות מן המקרא, חז״ל, פרשנות, קבלה וחסידות התנקזו לספר „שירת הלויים” — מחקר רחב על שירת הלויים, כלי הנגינה והמחשבה המוזיקלית של עולם המקדש.

הספר מבקש להרכיב מחדש, מתוך המקורות שנותרו בידינו, תמונה של עולם מוזיקלי שאבד כמעט לחלוטין מן האוזן — אך הותיר אחריו עקבות רבים בספרות היהודית.

מן המחקר אל הבמה

אבל בשלב מסוים התברר שגם ספר אינו מספיק.

המחקר מקבל כיום ביטוי חי על הבמה ב־ „המוזיקה האבודה” — יצירה מוזיקלית־ויזואלית שבה חמישה חלילים, נגינה חיה, סיפור ווידאו־ארט פותחים בפני הקהל חלון אל עולם המוזיקה של בית המקדש.

המופע הוא המשך טבעי לאותו מסע שהחל בילד בן חמש במוסקבה: המוזיקה שנעזבה בדרך אל בית המדרש, נמצאה בו מחדש — וחזרה לבסוף אל הבמה בצורה אחרת לגמרי.

המוזיקה כשליחות

כיום ממשיך הרב לייבמן לחקור, לכתוב וליצור בנקודת המפגש שבין מוזיקה לתורה — מן הניגון החסידי ועד המוזיקה של בית המקדש.

לגלות את העומק הטמון במוזיקה היהודית, להוציא אותו מן המקורות — ולהחזיר אותו אל האוזן ואל הלב.

ספרים וחיבורים

לאורך השנים פרסם הרב לייבמן ספרים וחיבורים העוסקים במוזיקה במקורות היהדות, בחסידות ובמסורת הניגון.

שירת הלויים תשפ״ה

מוזיקה בת 3,000 שנה — מתעוררת לחיים. מחקר מקיף ושחזור חסר תקדים של עולם המוזיקה בבית המקדש, המוגש כמסע חזותי ומוזיקלי בין שירת הלויים, כלי הנגינה ואלפי מקורות.

נגינה לאור החסידות תש״ע

פורש תיאוריה מוזיקלית תורנית עשירה כמשנה סדורה. מאבני היסוד של המחקר בתורת הניגון.

לנגן בהיכלו תשע״ב

הצעד הראשון במסע בעקבות המוזיקה של בית המקדש — 13 שנים לפני „שירת הלויים”.

ניגון ארבע בבות תשע״ה

תולדותיו וצפונותיו של „ניגון הניגונים” לאדמו״ר הזקן — העולמות שמאחורי התווים.

חיבורים נוספים

הלכות נגינה — מדריך הלכתי מקיף המרכז לראשונה את דיני הנגינה מארבעת חלקי השולחן ערוך, עם השלכות מעשיות לזמננו.
המדריך לנגינה בתפילה — חיבור מקיף המכניס אל עולמה של הנגינה בתפילה — ממקורות, ביאורים וסיפורים ועד הדרכה מעשית.
שופר לאור החסידות — מחקר מקיף ויוצא דופן המחבר בין הלכה, חסידות ומוזיקה, וחושף את המבנה והמשמעות של קולות השופר.