ניגון שכולו כנפיים: תפילתו של ר' זלמן הבלין

הנשר החב"די: הניגון שבו התפלל ר' זלמן הבלין

'תנועה' שלא נכנסה לספר הניגונים, עברה מפה לאוזן — ופותחת צוהר לעולמה של התפילה החב"דית.

הניגון המיוחד שבו נעסוק הפעם אינו מופיע בספר הניגונים. הוא שוחזר בידי ר' שלום שי' הלוי הורוויץ, מבעלי המנגנים והסולנים בתקליטי ניח"ח, מפיהם של החסיד ר' פרץ מוצ'קין ובניו.

ר' שלום הקליט בזמנו קלטת בשם "בית הלוי ברכו את ה'", ובה מופיע הניגון תחת השם "ר' זלמנ'ס עבודה ניגון" — ניגון שהיה המשפיע ר' זלמן הבלין מנגן בתפילתו.

כאן מתפרסמים לראשונה תווי הניגון, לצד סיפורו וביאור התנועה הפנימית המיוחדת שבו.

מן ה'יושבים' בליובאוויטש למשפיע בתורת אמת

הרה"ח ר' שלמה זלמן הבלין נולד בשנת תרל"ז בעיר פאריטש. בנערותו היה מהבאים אצל הגאון הרוגוצ'ובי. בגיל צעיר הגיע לליובאוויטש והיה מה'יושבים' בטרם התייסדה ישיבת 'תומכי תמימים', ועם הקמתה היה מראשוני תלמידיה. בגיל 16–17 היה 'חוזר' אצל אדמו"ר הרש"ב, מה שמעיד על כשרונותיו הנעלים.

בשנת תרס"א נתמנה למשפיע בישיבת 'תומכי תמימים' סניף הורודיץ', עיירה קטנה סמוכה לליובאוויטש ברוסיה הלבנה. בספר הניגונים מופיע ניגון מהורודיץ', שהיו רגילים לנגן באותה ישיבה בראשות ר' זלמן.¹ הניגון מתחיל בטונים נמוכים ומשתהה בהם הרבה, ובעיקרו של הניגון נרגש טעם מרירות — כל זאת בשונה מהניגון שידובר עליו להלן.

ר' ישראל ג'ייקובסון מספר בזיכרונותיו, שכאשר הגיע ר' זלמן הבלין לעירו, זוראוויץ': "הוא היה איש נלבב אהוב על הבריות וחכם . . בעת ההתוועדות ניגן ר' זלמן את הניגון של אדמו"ר מהרי"ל (בנו של אדמו"ר הצמח צדק), ומאז היה ידוע הניגון הזה אצלנו על שם ר' זלמן, וקראו אותו 'ר' זלמן'ס ניגון'".²

בספר הניגונים אנו מוצאים שני ניגונים מאת המהרי"ל — הרה"ק ר' יהודה ליב בן הצמח צדק: ניגון אחד ארוך שמנגנים בדרך כלל בהתוועדות, וניגון אחד קצר שהוא 'תנועה' לתפילה בהשתפכות הנפש.³

בשנת תער"ב נבחר ר' זלמן, יחד עם קומץ תלמידים, על ידי אדמו"ר הרש"ב ונשלח בשליחותו לארץ הקודש כדי לייסד את ישיבת "תורת אמת" בחברון, ולאחר מכן גם את ישיבת "תורת אמת" בירושלים. הוא נפטר בט"ז בניסן תרצ"ו, ועל מצבתו נחרת כי הרביץ תורה ברבים במשך ארבעים שנה והעמיד תלמידים לאלפים.

מכתבים רבים ששלח אדמו"ר הריי"צ לר' זלמן עוסקים באריכות בביאורי נושאים בדא"ח — ומאפשרים לעמוד במשהו על גדולתו הרוחנית ועל מדרגתו בעבודת ה'.⁴

התפילה שאנשים באו לשמוע

ר' זלמן היה מתפלל באריכות מדי יום, מתוך התבוננות והתעוררות של אהבת ה' ויראתו, בדרכה של חסידות חב"ד. רבים היו מגיעים במיוחד כדי לשמוע את תפילתו — מחזה בלתי רגיל, שהשפיע עמוקות ונחרת בלב השומעים.

תפילתו הייתה מלווה בניגונים. מכאן נעבור ל'תנועה' אחת קבועה, שבה היה רגיל להתפלל בדבקות נפלאה.

ניגון שכולו כנפיים

הניגון בו היה מתפלל ר' זלמן הוא בעצם 'תנועה' בת שתי בבות, שאפשר לנגנה שוב ושוב. תנועה של דבקות והתכללות באלקות.

גם ניגון תפילתו של ר' הלל פוצ'פער, שהיה בין תלמידי ר' זלמן הבלין שנשלחו ע"י אדמו"ר הרש"ב לחברון, המוכר בשם "ניגון כלות הנפש", גם הוא 'תנועה' בת שתי בבות. גם הוא ניגון של דבקות והתכללות באלקות.

אבל אפשר לחוש את ההבדל שבין שני הניגונים, בין שתי התנועות של דבקות.

בניגונו של התלמיד ר' הלל, בולטת תנועה של כמיהה. הניגון מתחיל בכמיהה, ואילו ה"התכללות" להשתאב באלוקות נרגשת רק בנקודות השיא של הניגון, בחלקו השני עם התרוממות הצלילים.

ואילו בניגונו של המשפיע ר' זלמן, כל החלק הראשון הוא בצלילים גבוהים ביותר, בהתכללות למעלה מעלה. התחושה שמתקבלת מיד היא התנתקות מוחלטת מן העולם, השתאבות לעילא ולעילא. ורק בחלקו השני של הניגון, הוא "נוגע" בנגיעה קלה למטה בטונים נמוכים יותר.

אדמו"ר הריי"צ התבטא על ניגונו של ר' אשר מניקולייב, שחריטונוב "הוסיף לו כנפיים". הכוונה היא כנראה לחלק השלישי בניגון ר' אשר מניקולייב, שבו הצלילים "פורחים" לגובה. ברוח זו, הניגון של ר' זלמן הוא ניגון שכולו 'כנפיים', זהו ניגון של 'נשר' חב"די, שעף לו בגבהי השמים.

הניגון משקף את עולמו הפנימי של אותו חסיד גדול, את הגבהים הרוחניים בהם הוא היה שט, ואת האושר הנפשי שלו בשעת מעשה.

צוהר אל התפילה החב"דית

בשבילנו, ניגון כזה הוא צוהר אל התפילה החב"דית, שעליה מדובר כל כך הרבה במאמרי החסידות.

נדמה כי את העומק האדיר שמתואר בחסידות אודות מהותה של תפילה — את העושר והאושר שבתפילה הספוגה בהשתפכות הנפש — שום אותיות שבעולם לא יוכלו לתאר.

הניגון השמיימי הזה כאילו אומר:

אם למדתם חסידות, התבוננתם באלקות, ועדיין לא באתם לידי ניגון כזה בתפילה — כנראה אתם עדיין לא תופסים על מה מדובר... כנראה שהתפילה החסידית היא הרבה יותר ממה שאתם חושבים...