ניגון 'אשת חיל' של אדמו"ר הריי"צ: "פניו להבה כפני מלאך"



עדות נדירה: ניגון מכוון ל'אשת חיל'
הרב שלמה חנניא שי' ממן מקרית גת, מספר (בתשורה משמחת בר מצווה של בנו[1]) את אשר שמע בימי לימודיו בתומכי תמימים מונטריאול מן המשפיע הדגול והמקובל הרב מנחם זאב גרינגלאס ז"ל:
"פעם סיפר לי שזכה יחד עם ידידו הרב גערלצקי [הוא ר' משה אליהו גערליצקי ז"ל, גם הוא לימים משפיע במונטריול, תרע"ה – תש"ע] להיות מהתמימים שנכנסו לסעודת ליל שבת קודש בבית הרבי הריי"צ נ"ע על פי הגורל[2], וזכו להיות קרובים אל הרבי הריי"צ בקירוב מקום בגשמיות, ובאותו הזמן שמעו איך הרבי הריי"צ מנגן "אשת חיל" כשפניו פני להבה כפני מלאך (מו"ר תיאר לי בהתרגשות את ההרגשה המרוממת שאפפה אותם בעת שחזו במעמד קודש זה) וניגן לי הרב גרינגלאס את הניגון (לא כפי הלחן המקובל היום), ומאז ניגון זה הוא יקר בעייני ולפעמים אני נוהג לנגן אותו עם בני ביתי בליל שבת".
הרב ממן מוסר לנו, שמדובר כאן על ניגון מוכר ושגור בפי כל, (ניגון לשבת ויום טוב, מספר ע"ז בספר הניגונים), שרגילים לבצע בו את הפיוט "אמנם כן" בתפילת ליל יום הכיפורים. על ניגון זה, שר אדמו"ר הריי"צ את כל הפרק של 'אשת חיל' בליל שבת לפני הקידוש. בניגון זה יש ג' בבות, על הבבא הראשונה – מושרים שני הפסוקים הראשונים, על הבבא השנייה – שני הפסוקים הבאים, על הבבא השלישית – שני הפוסקים הבאים, ומשם ואילך חזור חלילה – בבא שנייה ובבא שלישית[3], שני פסוקים על כל בבא.
וכן העיד בפניי גם הרב יוסף שמואל שי' גערליצקי שליח ראשי של הרבי לתל אביב, שאביו – הרב משה אליהו גערליצקי ז"ל שהיה יחד עם הרב גרינגלאס אצל אדמו"ר הריי"צ – היה מנגן כל שבת את ה'אשת חיל' בניגון הנ"ל, ושכן נוהגים עד היום במשפחתם.
מכאן ואילך, נראה מה עוד ידוע על ניגון זה, המופיע בספר הניגונים בתור "ניגון לשבת ויום טוב" בלי שום מידע, וננסה למצוא את ההקשר של הניגון לפרק ה"אשת חיל" שנאמר בליל שבת לפני הקידוש. מה שכבר ברור עד כאן מעצם העובדה שאדמו"ר הריי"צ ניגן את הניגון בעצמו, בליל שבת, על קטע מן הסידור, הוא – שהניגון הזה הינו ניגון מכוון[4].

ניגון "אינני רוצה מאומה"...
החסיד ר' נחום גולדשמידט (תרס"ה – תשל"ו), משכיל בחסידות, בעל ביאורי הרנ"ג על התניא, היה גם דייקן גדול בניגונים כנודע[5]. הרב משה שי' בר' יעקב גלינסקי מחיפה[6] מספר, את אשר שמע מר' נחום גולדשמידט בביאור ניגון דידן, אודות החלק המרכזי של הניגון:
הניגון הזה מבטא, – על דרך פתגם אדמו"ר הזקן "אינני רוצה מאומה, אינני רוצה את הגן עדן שלך, אינני רוצה את העולם הבא שלך כו', אני רוצה רק אותך לבדך"[7], הניגון הזה מבטא את אותו הרעיון ביחס לארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשייה.
בתחילה, תנועת הניגון עולה בעלייה קטנה ובתנועה קצרה, שהוא עולם העשייה, ומיד תנועת הניגון יורדת חזרה, כאומר – "לא, אינני רוצה את עולם העשייה",
לאחר מכן, הניגון עולה שוב, לתנועה ארוכה יותר, שהוא עולם היצירה, ומיד יורד חזרה, כאומר – "לא, אינני רוצה את עולם היצירה",
לאחר מכן, הניגון עולה לטון גבוה יותר, שהוא עולם הבריאה, וגם משם חוזר למטה, כאומר "אפילו עולם הבריאה – אינני רוצה",
ולאחר מכן, הניגון עולה לשיא הגובה בסולם הצלילים, שהוא עולם האצילות, וגם משם חוזר בתנועה למטה, כאומר – "ואפילו עולם האצילות, הגבוה ביותר, גם כן אינני רוצה",
הבבא הבאה בניגון מבטאת – מה אני כן רוצה, רק אותך לבדך.
עד כאן, הזכור מפי ר' נחום גולדשמידט ז"ל. להלן הדגמה בתווים, בה ניתן לעקוב איך שבכל עולם, תנועת הניגון מתפתחת ומגיעה גבוה יותר מקודמו[8], אבל כל חלק מסתיים בירידה והשלכה למטה "תחת עקביו", שמבטא כעין אמירה ש"כל זה איננו שווה לי":



ועד כמה מעניין לגלות, שעל דרך זה ממש (!) מתואר על אותו הניגון בספר 'כור עוני' מאת ד"ר ישראל גוטין[9] בפרק זכרונותיו משהותו בליובאוויטש, בצירוף תווי הניגון, בתיאור התוועדויות עם המשפיע ר' שילם קוראטין ז"ל, ה'חוזר' של אדמו"ר הרש"ב:
"אחרי כן היה [ר' שילם] יושב אל השולחן ומדבר על סוד הצמצום – כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולם, היה אין סוף ממלא את מקום החלל, צימצם את עצמו כביכול ונעשה מקום פנוי, ובו נברא העולם. הצימצום היה בהדרגה עד שנבראו ארבעה עולמות: אבי"ע[10], ככל שהעולם רחוק מהאין סוף, הוא יותר גשמי וחומרי, אך גם עולם האצילות שהוא קרוב לאין סוף, לגבי האין סוף הוא חומרי וגשמי, האין סוף הוא היש המוחלט, ולגביו – הכל אין ואפס. והיה מבטא את הרעיון הזה בניגונים אלו" – ד"ר גוטין סתם ולא פירש כיצד הרעיון של ביטול העולמות מתבטא בניגונים אלו, וזאת משלים לנו ר' נחום גולדשמידט בביאורו הנזכר. מפליא שגם ר' שילם מדבר בניגון זה על ארבע עולמות, ועל כך שאפילו עולם האצילות הוא אין ואפס לגבי האין סוף. הוא הוא התוכן שביאר הרנ"ג בהקשר לניגון.
בתווים אצל ד"ר גוטין (אותם העלה על הכתב ע"י פרופ' אנדרי היידו ז"ל), הניגון הראשון הוא הניגון הנ"ל עליו דיבר ר' נחום גולדשמידט – ובו אדמו"ר הריי"צ ניגון 'אשת חיל'; הניגון השני הוא ניגון לשבת ויום טוב מס' פ"ט בספר הניגונים, מבוצע בתקליט ניח"ח #13, ניגון שמבטא העמקה.
מכאן קרוב לומר, שלא ר' נחום גולדשמידט חידש את ביאורו של הניגון, כי אם מדובר בביאור מסורתי. ההערה על גבי התווים, "יש אומרים .. זהו ניגונו של הבעל שם טוב", גם אם איננה מוסמכת לדיוקה, אבל ודאי נושאת משמעות כללית, שמדובר כאן על ניגון מזמנו / משולחנו של הבעל שם טוב[11], או עכ"פ מן הדורות המוקדמים והראשונים לחסידות. ואם הגענו עד הלום, יש לציין בזה נקודת סימוכין נוספת: כאשר ישנו ניגון, שמנגנים אותו בכמה חצרות חסידות, אז מנסים לחקור מי ממי לקח את הניגון, אמנם בנידון שמנגנים את הניגון בחצרות חסידיות רבות, יש להניח כי הניגון הושר כבר אצל אבות החסידות הכללית לפני הסתעפויותיה לענפים, ומשם הניגון מקובל אצל כלל החסידים לענפיהם.



ניגון של ליל שבת
כעת לאור ביאור זה, שהניגון מבטא את ביטול העולמות, אולי יש לומר שזהו מיקומו של הניגון בליל שבת, זמן של עליית העולמות, כאשר ארבע עולמות אבי"ע עולים ומתכללים באין סוף.
ולשלימות העניין, אלו הם דברי ר' אברהם דוד לאוואט ב'שער הכולל' אודות אמירת 'אשת חיל' בליל שבת לפני הקידוש[12]: "כתב השל"ה בסדור שער השמים: ואומר פרשת 'אשת חיל' מראשה לסופה נגד השכינה, ומרומז ע"ד הקבלה על השכינה כידוע ליודעי חן. ויש בה כ"ב פסוקים נגד כ"ב צנורות של מעלה שכעת הם פתוחים ומריקים שפע וברכה מהבריכה העליונה מראש כל הכתרים. עכ"ל השל"ה. ובשער הכונות כתוב, ליל שבת נקראת שבת מלכתא ומלכותא עילאה נקראת אשת חיל".
·        על ניגון בו – ע"פ עדות נדירה משנת תרפ"ז – אדמו"ר הריי"צ אמר את הפיוט 'שלום עליכם מלאכי השרת' הנאמר לפני 'אשת חיל', שהוא 'ניגון ישן' המיוחס לאדמו"ר הזקן, כבר הארכתי בכתבה נפרדת.






[1] כ"ב טבת תשע"ב, ע' 19. תודתי נתונה לר' זושא שי' גורליק, משפיע בתו"ת מוסקבה, שהפנה אותי למקור זה ועורר אותי לברר על הניגון.
[2] ככל הנראה, היה זה בשנות הצדי"ק באטוואצק (ל.ל.).
[3] אל הבבא הראשונה לא חוזרים שוב, וכפי שרגילים לנגן תמיד את הניגון הזה.
[4] כי ניגון מכוון הוא לא רק ניגון שהרבי חיברו, אלא אף ניגון שהרבי בחר בו, בפרט אם בחר בו "בבחירה פרטית – שבאותו הניגון הרבי התפלל בחול, או בשבת ובמועד" (ספר השיחות תש"ג [בלה"ק] ע' קיח).
[5] כמה ניגונים בספר הניגונים – נרשמו מפיו (ראה במפתח לניגונים קצח, ר, רו). הרב גלינסקי מספר, שמי שהיה מוסיף איזה סלסול קל לניגון בפני הרנ"ג, היה מקבל ממנו מנה כהוגן על דבר אי הדיוק בניגון.
[6] תודתי נתונה מקרב לב לרב שגיב שי' עמית, שהפנה אותי לסיפור זה.
[7] שרש מצות התפלה להצ"צ פ"מ (קלח, סע"א). היום יום ח"י כסלו. ד"ה ביום עשתי עשר תשל"א ס"ח. ד"ה ואתה תצוה תשמ"א ס"ט.
[8] יש לציין גם, שההקבלה של ארבע עולמות אבי"ע בסדר הצלילים בסולם המוזיקלי, חופפת מאד עם הקבלת ארבע העולמות ב"ניגון אבי"ע מליובאוויטש" (הוא ניגון מס' פ"א בספר הניגונים, את סיפורו גם בסוף ספר "ניגון ארבע בבות"). עובדה זו מחזקת את ייחוסם של הניגונים הללו על הקבלתם לעולמות הרוחניים. אלא שבניגון אבי"ע, יש רק עלייה (וירידה) בסולם העולמות, ואילו בניגון דידן – נוסף הדגש על ביטולם והעדר תפיסת מקומם של העולמות.
[9] ע' 164-165. ראה בספר ניגון ארבע בבות ע' 132 מה שכתבתי אודותיו ואודות רישום הניגונים שבספרו.
[10] במקור: עבי"א, והוא טעות דמוכח, אותה הטעות גם בספר במערבולת התמורות לגבי ניגון אבי"ע (ראה בספר ניגון ארבע בבות ע' 153-4 ובכתבה על ניגון אבי"ע בקיר הניגונים).
[11] להעיר מניגון "חפש ומצא" משולחנו של הבעל שם טוב, המתואר באגרת הארוכה של אדמו"ר הריי"צ לבתו הרבנית חיה מושקא, יפורסם אי"ה בכתבה נפרדת. [ולהעיר על הדמיון בין 'חפש ומצא' לבין 'אשת חיל מי ימצא'].
[12] פרק י"ח, ס"ק ב'. בסידור מהרי"ד (ליל שבת) ישנו קיצור דברים על מזמור זה. ובכמה מקומות בחסידות – מופיעים ביאורי פסוקים שונים מפרק 'אשת חיל'. לכללות הפרק ראה סידור עם דא"ח קטו, א. ובספר השיחות תשמ"ז ח"ב ע' 412, ששלמה המלך אמרו בנוגע לכאו"א מבנות ישראל שנקראת אשת חיל.