ניגון התעוררות רחמים רבים לר' מיכל מזלוטשוב
-
ניגון געגועים מלפני שנת תק"כ (1750) -
הרה"ת לב לייבמן
על המלחין: "מבקר קבוע בהיכל השיר"
הצדיק ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב[1]
(תפ"ו – תקמ"א. בנו של הצדיק ר' יצחק מדרוהוביטש) היה מחדש ניגונים
גדול. מורנו הבעל שם טוב התבטא פעם, שהצדיק ר' מיכעלע הוא מהמבקרים התדירים בהיכל
השיר, ובוחר שמה ניגוני התעוררות ותשוקה[2].
סיפורו וחלקיו של הניגון
אירע פעם שהצדיק ר' מיכל נחלש בבריאותו, ולא היה ביכלתו ללכת לרבו הבעל שם טוב. אז יצר וחידש את הניגון הידוע בשם "ניגון הגעגועים של ר' מיכעלע מזלוטשוב", אשר כ"ק אדמו"ר הזקן הביאו בבואו חזרה ממזריטש.
ניגון הגעגועים של ר' מיכעלע מתחלק לשלש בבות:[א] הבבא הראשונה מתארת את הגעגועים העזים.
[ב] בבבא השניה משתקפת השמחה המאושרת בבואו למורו הבעל שם
טוב.
[ג] והבבא השלישית מביעה התעוררות
הדבקות והמסירה והנתינה למורו הבעל שם טוב[3].
·
פעם התבטא כ"ק אדמו"ר
הרש"ב[4]
אודות ניגונו של ר' מיכעלע – שבניגון זה נרגש ה'בעל שם'...
הניגון בליווי כינורות – אצל אדמו"ר הרש"ב
הצדיק ר' מיכעלע מזלוטשוב היה אחד ממסדרי הניגונים לפני
הבעל שם טוב נ"ע.
התוועדות אור לח"י אלול – יום הולדת הבעל שם טוב –
תרנ"ז, החסידים ר' יעקב מרדכי[5]
ור' אשר גרוסמן[6]
מנגנים את הניגון המיוחס לצדיק ר' מיכעלע מזלוטשוב, והוד כ"ק אדמו"ר
הרש"ב – עיני קדשו סגורות ומנגן עמהם בלחישה ובדביקות, ודמעותיו נגררות על
לחייו.
האברך החסיד ר' מענדל בר' זכריה יפה – מיקטרינוסלב – ועוד
שנים מבחירי בעלי הכלי-זמר שבאו מויטבסק, מלווים את המנגנים בכינורותיהם בקול דממה
מתאים לתנועות הניגון, מה שהרעיש את מיתרי לב המסובים [ = היושבים] והעומדים
צפופים. בחדר הושלך הס כאילו אין איש, והמחזה נהדר בחרדת קודש והדרתו.
שלש פעמים בזה אחר זה ניגנו את הניגון, בכל פעם ופעם הגביהו
המנגנים בפה ובכנור את קולם, נוסף על זה אשר כל בבא ובבא מהניגון היא בהגבהת הקול
לגבי הבבא הקודמת.
הבעל שם טוב מבטיח להצטרף לניגון
כשכלו לנגן, פתח הוד כ"ק אדמו"ר הרש"ב עיני
קדשו, וכיבד את המסובים והעומדים במשקה, ויואיל להגיד:
קבלה בידינו, אשר ניגון זה קראו הבעל שם טוב נ"ע בשם
"ניגון התעוררות-רחמים-רבים".
אודות ניגון זה הגיד לי אבי – הוד כ"ק אדמו"ר
מהר"ש – שעל פי הקבלה שקיבל מאביו – הוד כ"ק אדמו"ר הצמח צדק – בשם
כ"ק זקנו אדמו"ר הזקן, מה שקיבל ממורו הרב המגיד ממעזריטש, שהוא היה
נוכח באותו מעמד, אשר קודם ההסתלקות צוה הבעל שם טוב לנגן את ניגון
התעוררות-רחמים-רבים שחיבר הצדיק ר' מיכעלע מזלוטשוב, וכשכלו לנגן הואיל הבעל שם
טוב לאמר:
איך בין מבטיח לדורותיכם, אז ווען און וואו און ווער עס
וועט זינגען דעם התעוררות-רחמים-רבים ניגון מיט א תשובה התעוררות, איז אין וואס
פאר א היכל איך וועל זיין, וועל איך הערן. – עס געפינען זיך מלאכים וואס בריינגען
ידיעות און בשורות צו נשמות – און איך וועל אויך מיט זינגען, און מעורר רחמים רבים
זיין אויף די בעלי תשובה זינגער.
[בתרגום חפשי מאידיש: הנני מבטיח לדורותיכם, אשר היכן,
מתי, ומי שינגן את ניגון התעוררות-רחמים-רבים מתוך התעוררות של תשובה, אשמע זאת
באיזה היכל שאמצא בו – ישנם מלאכים המעבירים ידיעות ובשורות לנשמות – ואצטרף
לשירה, ואעורר רחמים רבים על בעלי התשובה המנגנים].
הוד כ"ק אדמו"ר הרש"ב היה בחדוה גדולה,
והואיל להכריז אשר מכבד הנהו את כל הנמצאים בריקוד, ומבקש אותם לשתות כוס לחיים עם
כל הפירושים, ומאפס מקום לצאת במחול כנהוג, הוא מציע לרקד כל אחד במקומו.
המסובים והעומדים ממלאים את בקשת הוד כ"ק אדמו"ר
הרש"ב באוות נפש, וקריאות 'לחיים' נשמעו מכל עברים. פתאום נשמע קולו של החסיד
המקובל ר' יהודה ליב הופמאן מצהלות שמחה, וכל המסובים עמדו ממושבם, ויתנו יד על
כתף חברו וירקדו.
ביאורו של הניגון
כשכלו לרקד, הואיל הוד כ"ק אדמו"ר הרש"ב
לומר:
אבי – כ"ק אדמו"ר מהר"ש – ביאר לי את נשמתם
של רוב הניגונים המיוסדים – כוונתו [לניגונים] התוכניים, ובתוכם [ביאר לי גם] את
נשמתו ותוכנו של ניגון "התעוררות רחמים רבים" המיוחס לר' מיכעלע
מזלוטשוב לאמר:
הנשמה של הניגון היא "אשה קשת רוח אנכי"[7],
ותוכן הניגון הוא "ואשפוך את נפשי לפני הוי'".
"אשה קשת רוח אנכי" קאי על כנסת ישראל, מלכות
דאצילות, אלא שה"קשת רוח" כפי שזה באצילות – זהו רק חדוה ושמחה, אבל
למטה בנשמות ישראל שנמשכו מכנסת ישראל שבאצילות, שייך בהם ענין ה"קשת
רוח" ממש.
ותוכן הניגון – "ואשפוך את נפשי לפני הוי'" – היא
התעוררות רחמים רבים כדי להמשיך את החדוה והשמחה שבכנסת ישראל למעלה, שתהיה שמחה
בנשמות ישראל [למטה].
הבעל שם טוב מבטיח – ממשיך כ"ק אדמו"ר הרש"ב
את שיחתו הק' – שכאשר ינגנו את הניגון מתוך התעוררות של תשובה, הוא יסייע לעורר את
הרחמים הרבים. עתה הגיע כבר ח"י אלול, תחילת ההכנה לעבודת ראש השנה. הבה ננגן
את ניגון התעוררות רחמים רבים מתוך התעוררות של תשובה[8].
אצל אדמו"ר הזקן
בעת אשר כ"ק אדמו"ר הזקן ניגן את ניגון התעוררות
רחמים רבים (בשבת שובה תק"ן, בסעודת היום), נעמדו שלשה מזקני החסידים ממקושרי
הבעל שם טוב, הישישים ר' זלמן לוצקער, ר' יונה פאלאצקער ור' שלמה באיעווער ממקום
מושבם, עיניהם סגורות, ודמעתם על לחיים, ופניהם לבנים כסיד[9].
אצל אדמו"ר הצמח צדק
כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נהג לנגן ניגון זה בתפלה,
בזמנים הרציניים (אין די ערנסטע צייטן)[10].
אצל אדמו"ר מהר"ש – הנוסח הנבחר
בחג הפסח תרע"ו, ניגן החסיד ר' מיכאל דווארקין את
הניגון הידוע והמפורסם, שהצדיק ר' מיכעלע מזלוטשוב היה מנגן לפני מורנו הבעל שם
טוב.
אבי – כ"ק אדמו"ר הרש"ב – היה במצב רוח
מרומם ביותר, ופני קדשו מאירים בהדרת קדש. ראו ברורות, שבזכרון קדשו מאיר זכרון חי
בקשר לניגון זה.
כאשר ר' מיכאל סיים לנגן, סיפר כ"ק אדמו"ר
הרש"ב, שניגון זה ניגנו לפני אביו – כ"ק אדמו"ר מהר"ש – בליל
ב' של חג הפסח תרל"ח, בשתי נוסחאות, והוד כ"ק אביו בחר בנוסחא כפי ששר
עתה ר' מיכאל[11].
ניגון זה – אמר אדמו"ר הרש"ב – עושה פתיחת הלב[12].
·
עד היום נשתמרה הקלטה של הניגון מפי
החסיד ר' מיכאל דווארקין בכבודו ובעצמו. לשמיעת ההקלטה מתוך תקליט ניח"ח[13]
לחץ כאן. תווי הניגון לנוסח זה
נרשמו בספר הניגונים ניגון קפ"ג.
אצל הרבי
ימים אחדים לאחר בוא כ"ק אדמו"ר נשיא דורינו
לארצות הברית – בקיץ תש"א – נערכה לכבודו התוועדות "קבלת פנים"
בבית המדרש – '770'. נכחו אז למעלה משני מנינים, ובראשם רבני וזקני החסידים – ר'
שמואל לויטין, ר' ישראל ג'ייקובסון, ר' דובער ריבקין, ר' אליהו סימפסון, ר' אברהם
פאריז, ר' שלמה אהרן קזרנובסקי, ר' דובער חסקינד ועוד.
במהלך ההתוועדות שאל כ"ק אדמו"ר, האם מישהו מכיר
את הניגון של ר' מיכל מזלוטשוב. ואמר שיש בזה שתי נוסחאות – איך שר' מיכאל
דווארקין מנגן, ואיך שאחרים מנגנים. והרבי ניגן את הניגון בשתי הנוסחאות[15].
בשבת שלאחר מכן – ש"פ קרח, ג' תמוז – התקיימה התוועדות
של כ"ק אדמו"ר הריי"צ. באמצע ההתוועדות שאל כ"ק אדמו"ר
הריי"צ את הקהל האם מישהו יודע את הניגון של הרה"צ ר' מיכל מזלוטשוב
בנוסח של ר' מיכאל דווארקין, וכ"ק אדמו"ר נשיא דורינו החל לנגן ניגון זה[16].
ניגון זה ניגנו אצל כ"ק אדמו"ר נשיא דורינו
בהתוועדות יו"ד שבט תשט"ז.
[11] נשמרה בידינו הקלטה של הניגון מפי ר' מיכאל
דווארקין עצמו, ונכנסה ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר בתקליט ניחח מס' 14
(ניגון אחד לפני אחרון). ועל פיו נרשמו התווים בספר הניגונים ח"ב ניגון מס'
קפג.
[13] תקליט מס' 14. ההקלטה נכנסה לשם ע"פ הוראה
מהרבי, למרות שניגון זה כבר הופיע מקודם (בנוסח הראשון) בתקליט ניח"ח מס' 2,
וכיוצא מן הכלל – ניגון ללא שום ליווי כלי נגינה.
תגובה אחת