שושנת יעקב: ניגוני האופרה החסידית



לצפייה בניגון שושנת יעקב (הראשון) 
בהתוועדות של הרבי לחץ כאן
לשמיעת ניגון 'שושנת יעקב' מניקולייב לחץ כאן.

פורים וניגוניו
לכבוד פורים מדורנו יעסוק בשני ניגונים על הפיוט המסורתי "שושנת יעקב" שנאמר לאחר קריאת המגילה – המצווה המרכזית של היום. מילות הפיוט "ארור המן, ברוך מרדכי" עד "וגם חרבונה זכור לטוב" לקוחים מתלמוד ירושלמי ומובאים בטור ושולחן ערוך.
בספר הניגונים - חב"ד מופיעים בהקשר לפורים שני ניגונים בלבד, והם שני ניגונים על "שושנת יעקב". הניגון הראשון הוא המסורתי וקדום יותר, והניגון השני הולחן ע"י ר' שלום חריטונוב.
בשני ניגונים אלו יש פן מוזיקלי מיוחד, שלא מצינו דוגמתו בניגוני חב"ד אחרים וכפי שיבואר בכתבה שלפנינו.
- לגבי ניגון "ויהי בימי אחשוורוש" – ניגון זה היה ניגון שמחה ללא מילים ולאו דוקא קשור לפורים, והמילים "ויהי בימי אחשוורוש" הותאמו אליו בשנים המאוחרות יותר, וניגנוהו אצל הרבי בשנות המ"ם.

שושנת יעקב ושושנת חסידים
הניגון הראשון של "שושנת יעקב" לפורים הינו ניגון מספר נ"ד בספר הניגונים, לאחר ניגון "הנרות הללו" לחנוכה. שניהם, בחטיבה של ניגונים המסורתיים השייכים למועדי השנה.
במפתח ניגונים נרשם בקיצור, כי כמו ניגון "הנרות הללו" – גם ניגון זה שרו אותו תלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש במקהלה (על מקהלה זו כבר הורחב בגיליון של כ"ף חשוון ש.ז.), בפורים. ונוסף לכך, שרו את הניגון גם בי"ט כסלו, בשינויי המילים הבאות: במקום "שושנת יעקב" – "שושנת חסידים", במקום "ברוך מרדכי" – "ברוך אדמו"ר הזקן", ובמקום ארור כו' – "ארור אביגדור המסור".
ידוע שלאחר גאולת אדמו"ר הזקן, חסידים רצו לרשום "מגילת י"ט כסלו". אמנם רעיון זה של קביעת מגילה לא נתקבל ע"י אדמו"ר הזקן, אך פיוט-ניגון "שושנת יעקב" אכן הושאל מפורים לי"ט כסלו. על כל פנים, כבר ניתן לראות שמדובר כאן בניגון מיוחד שלובש תחפושות שונות.
[בחב"ד-פדיה נרשם שזה ניגון לחסידי אדמו"ר הזקן (!), ללא ציון מקור. יתכן והגיעו למסקנה זו על שום שהיו שרים את הניגון על גאולת אדמו"ר הזקן, ולא על גאולת אדמו"ר האמצעי או הרביים שאחריו. ועדיין צריך חיפוש למקור הדברים].

ניגון "שושנת יעקב" אצל הרבי
בשבת זכור י"ג אדר (ערב פורים) תש"מ, בסוף ההתוועדות הרבי הורה לחזן ר' משה טלישבסקי לנגן "שושנת יעקב" הנ"ל. ר' משה לא ידע את הניגון, אז הרבי הורה לר' יואל להתחיל את הניגון. במשך הניגון הרבי הסתכל בסידור (במילות הפיוט "שושנת יעקב") ושר עם הציבור.
למחרת ביום ראשון, בפורים, לקראת סיום ההתוועדות (לפני ניגון ד' בבות) הרבי אמר עם חיוך – "מ'זאל זינגען (שישירו) שושנת יעקב", ונגנו את הניגון "שושנת יעקב". התחילו ישר מן המילים "שושנת יעקב" ללא כל ההקדמות ללא מילים שיש בניגון בתווים, כמו שיש גם בניגון "הנרות הללו".

שושנת צדיק הדור
בנוסף לניגון הנ"ל, קיים ניגון "שושנת יעקב" מניקולייב, (ניגון מספר רל"א בספר הניגונים), שחיבר אותו ר' שלום חריטונוב ע"ה ומושר ע"י בנו ר' שמשון בתקליט "ניגוני שלום". בספר הניגונים נרשם על ניגון זה: ניגון מניקולייב ע"י הרשב"ץ אלטהויז, היינו שהתווים נרשמו מפי הרשב"ץ.
התקליט ניגוני שלום יצא ע"י ר' שמשון ז"ל בשנת תשל"ג, ולהיותו תקליט פטיפון גדול-ממדים, על גבי עטיפתו בצד האחורי הופיע מלל רב, הקדמה בלה"ק ולא מעט הסבר באנגלית על כל ניגון וניגון. מידע זה, כמו גם המידע על ניגונים שהיה מופיע על גבי תקליטים של ניח"ח, נשמט במעבר מעידן הפטיפון לעידן הקלטות. לפנינו לראשונה תרגום מאנגלית של הפסקה המופיע על עטיפת הפטיפון אודות הניגון "שושנת יעקב":
נושא הניגון מבטא מצעד של ניצחון משדה הקרב. הניצחון בא לידי ביטוי בשני תחומים מנוגדים: שחרורם של החפים מפשע, וההרס של האשמים. כאשר חסיד שר ניגון זה, הוא "חי מחדש" ומפענח את התוכן הפנימי של ההמנון "שושנת יעקב". השמחה הצוהלת על הניצחון המוחלט של היהודים (בסיפורו של הפורים) נובעת מ"בראותם יחד תכלת מרדכי (הצדיק)", "כל החוסים בך" (ה'; בהפגינם את התקשרותם אל המנהיג הרוחני של הדור, ואמונתם בה'), אשר בסופו של דבר הביאו ל"ארור המן" ומה שדומה לו, ול"ברוך מרדכי" ומה שדומה לו.
לביאור נפלא זה יוצא, שגם מבלי לשנות את מילות הניגון ל"ברוך אדמו"ר הזקן" וכדומה, אלא ב"ברוך מרדכי", מכוונים הדברים גם כלפי ה"מרדכי שבדור". הניגון מבטא, שהאמונה בה' ובמשה עבדו – היא אשר מביאה לניצחון המוחלט, היא אשר מביאה לשמחה וצהלה אמתית.

סגנון מוזיקלי יוצא דופן
ברצוני להתייחס כעת לסגנון המוזיקלי של "שושנת יעקב".
לכאורה היינו מצפים, שהניגונים השייכים לפורים, יהיו ניגוני שמחה, שמחה הגדולה ביותר "עד דלא ידע", שכן שמחת פורים גדולה משמחת שאר המועדים כנודע. אולם הדבר איננו כן, שני הניגונים הללו של "שושנת יעקב" אינם מתאימים כלל לריקוד, ואף אינם מתאימים להגברה מופרזת של קצב.
יתירה מזו: הניגונים הללו אינם תואמים כל כך בסגנונם לכלל ניגוני חב"ד. ניגון "שושנת יעקב" הראשון, המורכב מריבוי בבות (ובזה דומה לניגון "הנרות הללו", ראה גיליון חנוכה ש.ז.), מפגין עליזות יתירה, בלתי רגילה באופי הרציני של ניגוני חב"ד. והניגון "שושנת יעקב" מניקולייב, בתנועותיו המוזיקליות יכול להישמע ממש כמו שירה של "אופרה" להבדיל. כן, יש כאן "אופרה" דקדושה.
ניגוני שושנת יעקב הם בעצם התגלמות מוזיקלית של "פורים שפיל" (מחזה-הצגה של פורים). אלא שלא מדובר כאן על כל סיפור המגילה הארוך כרגיל בפורים שפיל, כי אם על תוכן הפיוט "שושנת יעקב", הסיום והמסקנה של סיפור המגילה – ארור המן וברוך מרדכי. תנועות הניגון, מביימים בצורת שירה דרמטית (שזוהי בעצם ההגדרה של 'אופרה'...) את השמחה והצהלה בעקבות הנס של פורים.
כאשר שרים את הניגון "שושנת יעקב", נכנסים אל תוך עובי ההצגה של פורים. כל אחד מהמשתתפים בשירה לובש "תחפושת" של מרדכי, או של חסיד של מרדכי. ניגון זה הוא מביים את המסר של פורים, את ההיסטוריה של בני ישראל בכל הדורות, ואת המסר לדור שלנו. העליזות והצהלה המוטמעים בניגון בעודפים שלא רגילים בניגוני חב"ד – מעבירים תחושה שזהו זה, הגענו אל הניצחון המוחלט, המן לא קיים יותר ואין ממה לפחד.
בניגוני חב"ד רבים נשמע טעם של מרירות, של צמאון מן הריחוק, של שאיפה ורצוא. גם בניגוני השמחה, (שרובם בסולם מינורי), נשמעת תנועה של בריחה. ניגון שושנת יעקב מעתיק ומעביר אותנו אל התחושה של הגאולה השלמה, אל המנוחה והנחלה, ואם להפטיר על דרך הצחות – ניגון שושנת יעקב אינו בטל לעתיד לבוא...


תגובות

כתבות נבחרות

דעם רבי'נס ניגון

ר' זלמן הבלין: ניגון שכולו כנפיים

ניגון ברכת כהנים

ניגון לר' מיכל מזלוטשוב

טעמי נגינה של תהלים

ניגון לר' אשר מניקולייב

ניגון כלות הנפש

ניגון לר' זלמן זלטופולסקי

תכירו את ניגון הניצחון

ניגון דונאי