ניגוני ר' פסח מלוסטובקר

ניגוניו של ר' פסח מולוסטובקר
לראשונה תיעוד חייו של ר' פסח; פיענוח מכתבו היחיד שהגיע לידינו, והקשרו לניגון; משלוח קבוע של ניגונים לר' הלל, וציונים של ר' הלל לניגוניו של ר' פסח; ניגון שנוגן אצל אדמו"ר הצמח צדק לפני אמירת מאמר.
הרה"ת לב לייבמן

החסיד ר' פסח מולוסטובקר, זכה להיות עוד מצעירי חסידי אדמו"ר הזקן, ואח"כ היה מקושר לאדמו"ר האמצעי ולאדמו"ר הצמח צדק כל ימי רבותינו הנ"ל. היה חסיד גדול ועמקן בדא"ח.
מעט מאד היה ידוע אודות ר' פסח וציור דמותו היה לוטה בערפל, אמנם לפני שנים אחדות פורסמו רשימות הרב"ש – ר' ברוך שניאור, סב הרבי, ובהם נשפך אור רב על אורח חייו של ר' פסח, כמו כן בסיפורי חסידים נוספים שפורסמו לאחרונה.
ובכן, ר' פסח היה אצל אדמו"ר הזקן סך הכל שלוש פעמים[1]אדמו"ר הזקן אמר לר' פסח ביחידות: "צריך להיות בר דעת". אדמו"ר הצמח צדק סיפר לאדמו"ר המהר"ש, שהחוש של ר' פסח היה חריף מתולדתו, ובכל עניין שכלי היה אצלו חריפות, כל סברה שהוא חידש הייתה מיד נשברת ע"י חידוש של סברה עמוקה יותר, אדמו"ר הזקן עשה אותו לבר דעת. ביוצאו מיחידות זו, ר' פסח הרהר שעות ארוכות אודות תשובתו של אדמו"ר הזקן, והלך אל אדמו"ר האמצעי לשאול פשט. אדמו"ר האמצעי ביאר לו את העניין של בר דעת, ואמר שמגיעים לזה ע"י יגיעה דוקא[2].
על עמקנותו בדברי חסידות מסופר בספר "בית רבי"[3] בשם ר' נחום החוזר של אדמו"ר הצמח צדק, שפעם אחת נכנס ר' פסח לבית המדרש (זאל) של הצמח צדק, וגם ר' נחום היה שם. ועמד ר' פסח והביט על השעון זמן רב, ואח"כ הסב פניו לר' נחום ואמר לו: "נתישב לי כעת הדרוש ששמעתי מאדמו"ר זה חמש שנים", ונתפעל ר' נחום מגודל העמקתו.
לפני שנמשיך הלאה, קצת פרטים גאוגרפיים: מלוסטובקה – זוהי עיר שכיום הוסב שמה ל'קרסנופוליה', שוכנת בפלך מוהילוב, בלרוס. בעיר זו הייתה קהילה יהודית גדולה עד לתקופת השואה. כנראה זו הייתה עיר מולדתו ומוצאו, אולם בהמשך ר' פסח היה גר בפודובריאנקה, כפר בפלך הומיל. – ובמשך שנים אחדות דר ר' פסח בכפר דובעניץ.
לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי, ר' פסח לקח על עצמו חאסלאוויטש והסביבה פאצעפ וצ'רניגוב – לנסוע למקומות אלו במשך שנה לעורר את אנ"ש להתקשר אל אדמו"ר הצמח צדק[4].
ר' פסח לא שימש בתור רב בעירו, שלא שחבריו החסידים, זאת כנראה מפאת מדת ההצטנעות. מתחילה הוא היה מלמד, ואח"כ העמיס עליו אדמו"ר הצמח צדק את עול ההשפעה (היינו לשמש כמשפיע), וכנהוג בעת ההיא היה אדמו"ר הצ"צ שולח את האברכים, שבאו לשבת איזה זמן לאחר חתונתם בליובאוויטש ולעסוק בתורה ועבודה, להמשפיעים אשר סידר במקומות שונים[5]. בסיפוריו של ר' יהודה חיטריק מסופר, כי עסקו ופרנסתו של ר' פסח היה מריחיים[6].
כאמור ר' פסח האריך ימים כל ימי אדמו"ר האמצעי והצמח צדק, והסתלק בשנת תרל"א[7].

חיים של ביטול היש
משיחת אדמו"ר הריי"צ: החסיד ר' פסח מולוסטובקר נהג לומר חסידות לפני ה'מקבלים' שלו הכל אודות ביטול היש, והיה פועל מאד על השומעים. פעם אחת הלך אחד ה'שומעים' שלו ברחוב, ופגשו שוטר ושאלו: קטא אידיאט (מי הולך?), והשיב לו: ביטול אידיאט (ביטול הולך), מפני שהם היו מונחים במה שהיו שומעים[8]. בחנוכה תר"י בהיותו מראשי המדברים – יחד עם ר' אייזיק מהומיל – בהתוועדות חסידים בליובאוויטש, ביאר ר' פסח בהרחבה גדולה את עניין ביטול היש, ובדבורו הסביר איך שהגוף מצד עצמו הוא מות ורע, וסיים שגוף ללא נשמה הוא נבלה סרוחה[9].
המשפיע ר' שמואל גרונם אסתרמן סיפר: "הסבריו של ר' פסח מולוסטובקר בדא"ח – העיקר היה מהבריאה יש מאין וביטול היש לאין, ובענין ביטול העולמות"[10].  ר' שמואל לויטין מתאר, שכאשר ר' פסח היה מדבר על יש מאין, היה מביא את השומעים לידי ראייה, שהשומעים יכלו לראות איך היש נעשה חי ע"י האין האלוקי[11].
ר' זלמן חייקין היה פעם אצל הצ"צ עם עוד תלמידים של ר' פסח, ושאל מהם הצ"צ – מה לומד עמכם פסח? וכולם שתקו. ואחד מהם, ר' משה מאיר מפודובריאנקה ענה, שר' פסח נותן להם להבין ביטול היש לאין.
הרב"ש תיאר בפני אדמו"ר הרש"ב אודות הפלאת עבודתו של ר' פסח, ואיך שהייתה "באמת מאד". בשיחת אדמו"ר הריי"צ מצויין כי ר' פסח היה 'עובד' גדול ובעל מדות תרומיות, ומספר כיצד ר' הלל מפאריטש התפעל ממדת האמת של ר' פסח[12].
הרב"ש תיאר שר' פסח נהג שותה הרבה תה, ואז היה מדבר הרבה חסידות.
ר' פסח שמע מאדמו"ר האמצעי: "ואבדתם מהרה" – שיש לאבד את המהירות[13] (היינו לעשות כל דבר במתינות). זוהי אמרה שר' פסח מסר גם לתלמידיו והשפיע עליהם שנים רבות. מכך נראה שר' פסח היה גם בעל מדת המתינות.

תלמידיו ומושפעיו של ר' פסח
אדמו"ר הצמח צדק היה שולח אליו הרבה אברכים להיות יושבים. תלמידים רבים היו לו בפודובריאנקה. מתלמידיו המובהקים: הרה"ג הרה"ח ר' יואל חייקין רבה של פודובריאנקה[14], שאצלו למד הרה"ג הרה"ח ר' לוי יצחק אבי הרבי. הרב"ש – שמע רבות אודות ר' פסח מחותנו, הגביר ר' זלמן חייקין[15], אחיו של ר' יואל (אבי הרבנית זעלדא רחל, זקנתו של הרבי מצד אביו). ר' פסח היה גם בידידות עם ר' ברוך שלום בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק, מפני היותו הצנע לכת כידוע. וכן בנו של ר' ברוך שלום, ר' לוי יצחק (אביו של הרב"ש), היה מקבל פנימי מר' פסח[16].
משפחתו. ממכתבו של ר' פסח נודע כי היה לו אח בשם ר' משולם פייוויל שהיה מו"ץ בקהילת אסטער, עיירה בפלך צ'רניגוב, אוקראינה. וכן היה לו אח בשם ר' שלמה שהיה רב העיר סטראדוב[17]. היה לר' פסח בן בשם ר"ח (?), שבידי הרב"ש היה מכתב מר' פסח אליו. ממקורות נוספים ידוע לנו אודות נינים של ר' פסח: ר' פסח ור' משה פריידקין שו"ב נווזיקאוו[18].

מכתבו של ר' פסח לאחיו: לראות יש מאין
בבית רבי מסופר: "ונמצא אצלנו מכתב יקר ממנו לאחיו הר"ר פייבוש זלה"ה מלא מוסר ויראת שמים ודעת אלקות כו'".
מכתב זה נדפס בקובץ התמים חוברת וא"ו[19]. המכתב נכתב לאחיו של ר' פסח, ר' משולם פייוויל ז"ל[20] שהיה מו"ץ בקהילת אסטער, ומדבר על כללות עבודת השם: רצוא בתפילה ושוב ע"י תורה ומצוות, על ביטול שע"י התבוננות בבריאה יש מאין, ועל הגילוי שלעתיד לבוא. מכתב זה היה לעיני אדמו"ר הרש"ב והועלה לדיון בינו לבין הרב"ש בליובאוויטש בראשית שנת תער"ג[21]. כנראה, זהו המסמך היחיד שהגיע לידנו מר' פסח, ויש בו כדי ללמד על אישיותו ועל דרך עבודתו לקונו.
להלן ציטוט ממכתבו, בתרגום מאידיש של מספר ביטויים:
... בא וראה התהוות יש מאין, בטול יש לאין, מה היה נדרש בשביל להוות יש מאין, שמתחילה היה אין? אלא [מכאן מוכרח ש]באמת צריך להיות ביטול היש לאין; אמנם אין להשאר בזה [הביטול לאין], רק להמשיך את האין לתוך היש, היינו אחר כל ההתבוננות בדרך כלל ופרט שהיש בטל לאין, שהעין השכל רואה בטוב, א[י]ך שהיש בטל לאין, עד אין האמיתי, ואין רואה היש כלל רק האין, אבל העין הגשמי רואה את היש, ועין השכל מתלבש ביש הגשמי, רואה הוא את ה'אין' בחוש, וזה נקרא המשכת אין בהיש, ומטמין אותו בדבר שמוסיף הבל, היינו בתורה ומצוות, ובזה נשלם תכלית כוונתו ית' להיות דירה בתחתונים, היינו אז דער עולם ווערט איבער גיקערט על תורה ומצוות, ווערט ער דערקענט [שהעולם יתהפך לתורה ומצוות, [ואז] יכירו אותו] ...
בדבריו מתייחס ר' פסח לביאוריו של אדמו"ר האמצעי בעניין יש מאין, ומדבר על "להפוך את העולם" – ביטוי שכמדומה אופייני לדור השביעי בעיקר. הוא מסיים את מכתבו בנושא הגאולה השלמה, כאשר עין בעין יראו, כולם יזכו לראות את ה"יש מאין".

ניגון ביטול היש: אני כלום וכל אשר לי כלום
באוצר ניגוני חב"ד נמצא ניגון מר' פסח מולוסטובקר, ניגון מס' מ' בספר הניגונים – מיד אחרי מקבץ ניגוני ר' הלל מפאריטש.
במפתח לניגון זה בספר הניגונים מסופר, כי דרכו של ר' פסח היה לנגן בשפה הרוסית. "הניגון הזה הוא רק איזה תנועות. נעימת הניגון – בסגנון שירי האיכרים הרוסים – כמו תוכנן הפנימי של התיבות מביעות ביטול היש, ביטול עצמי, עד שאינו מרגיש כלל שום מחסורים גשמיים ובמילא אין לו שום דבר שיעכבהו מלהיות תמיד בקו של שמחה בעבודת ה'" – עד כאן מספר הניגונים.
ייתכן ודרכו זו לשיר בשפה הרוסית ובסגנון האיכרים הרוסים מבטא את כללות דרכו בחיי עבודת השם, בביטול היש – שאין עוד מלבדו גם בשפה של הנפש הבהמית. 

ניגון זה הוא בשפה רוסית לבנה, מה שמקשה על פיענוחן המדויק של המילים. גם לאחר בירורים עם יודעי שפת רוסית לבנה, עלינו לנחש מספר מילים, אך התוכן הכללי מובן. המילים אכן מביעות ביטול היש והתפשטות הגשמיות, בתוכן של "אני כלום", "אין לי כלום", בשלוש בבות הניגון:
(א)  למה לי לשחק [לטייל], בו בזמן שאין לי מאומה!
(ב)   יש לי כובע, כובע הנה, ללא [החלק העליון]!
(ג)    יש לי חליפה, הנה, ללא שרוולים!
הניגון פותח בתנועה חזקה של רצוא, המזנקת לגובה. התווים כאילו צועקים: "אני אין ואפס, אין לי שום מציאות"! ולאחריה תנועה של שוב, ירידה למטה. אחרי שהמילים מסתיימות, הניגון ממשיך להתנגן ברצוא ושוב, כמו הד של הבבא הראשונה, בתווך הצילים הנמוכים. בבבא הראשונה – מודגש יותר הרצוא (כנ"ל), ואילו בבבא השניה מודגש יותר השוב וההמשכה למטה, שגם היא ודאי חלק מן הביטול אותו מבטא הניגון.

משלוח קבוע של ניגונים לבוברויסק, וניגון נקי מקליפות
ניגון נוסף שקשור לר' פסח, מגלה לנו אודות למסכת ניגונים נוספת:
לפנינו מסיפורי ר' יהודה חיטריק בשם ר' שמואל גרונם אסתרמן: ר' פסח "היה מנגן גדול. בכל שנה קודם שבועות היה שולח להרה"צ הרה"ג ר' הלל מפאריטש ניגון חדש. בכל [שנה ב]חג השבועות היה הרה"צ ר' הלל מסדר שלשה ניגונים: אחד לנגן קודם אמירת דא"ח, ושלשה (?) ניגונים אחרי אמירת דא"ח. ואחד מהניגונים היה זה של הרה"ח ר' פסח. פעם נתאחר השילוח מר"פ לאחר שכבר נסתדרו השלשה ניגונים, ובאשר ר' הלל חיבב ניגוני ר"פ, דחק והכניס את הניגון של ר' פסח"[22].
בספר הניגונים מופיע גם כן סיפור זה, במספר שינויים ובשם חסיד אחר, אודות הניגון "זשעבינער קאפ" (ניגון ס"ב)[23]:
הטעם שקוראים לניגון הזה בשם "קאפ" (ראש), סיפר החסיד ר' מיכאל דוורקין, מה ששמע מפי הרה"ח ר' דוב וואלף מיקטרינוסלב, אשר את הניגון הזה שלח החסיד המפורסם ר' פסח מולוסטובקר במתנה להרה"ח ר' הלל מפאריאש, והמעשה שהיה כך היה:
החסיד ר' פסח מולוסטובקר היה פעם בליובאוויטש אצל אדמו"ר הצמח צדק, ואז היה שם אברך אחד מבאברויסק שבא פעם ראשונה לליובאוויטש, והזדמנו בפונדק אחד. כשנודע לר' פסח שהאברך הוא מעיר באברויסק, מקום משכנו של ר' הלל, שהיה אב"ד דעיר באברויסק, אמר ר' פסח להאברך: אני אלמד אותך ניגון ותמסור אותו לר' הלל בתור מתנה משמי, ולימד אותו את הניגון הזה. כשהאברך שב לביתו לבאברויסק לא הרהיב עוז בנפשו לילך לר' הלל, הרב דמתא, שהיה מפורסם בחסידותו ובצדקתו, ללמדו הניגון. לא ארכו הימים והזדמן האברך על סעודת ברית מילה של אחד החסידים, אשר שם היה גם כן הרה"ח ר' הלל מוסב בראש השולחן. האברך ישב מרחוק יחד עם חבריו האברכים הצעירים והתחילו לנגן ניגונים חסידיים, ובתוך כך נזכר האברך הנ"ל את הניגון שלימדו ר' פסח מולוסטובקר וסיפר לחבריו מכל המאורע. המסובים שישבו אצלו מסרו תיכף להרה"ח ר' הלל שישנו פה אברך שבא מליובאווישט שיש לו שליחות אליו מהרה"ח ר' פסח, וציוה אותו ר' הלל שיתקרב וינגן הניגון לפניו וכן עשה. כשגמר האברך לשיר את הניגון אמר הרה"ח ר' הלל: "דער ניגון איז געמאכט מיט קאפ".
והתחיל ר' הלל להתייעץ מה לעשות עם הניגון הזה, כי מנהגו של ר' הלל היה אשר הג' ניגונים שהיה שר בסיום תפילת נעילה ביוה"כ היה מנגנם אח"כ בבואו לליובאוויטש קודם אמירת דא"ח של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, והיות שכבר היה אחר חג הסוכות וכבר יש לו הג' ניגונים, הינו במבוכה מה לעשות עם הניגון הזה, ואמר: הניגון הראשון [משלושת הניגונים] כבר אי אפשר לשנות, לנגן את הניגון בתור ניגון שני – אין זה מכבודו של ר' פסח, על כן נשיר אותו בתור ניגון שלישי, שלפני [= סמוך לאמירת] חסידות. – עד כאן המסופר בספר הניגונים.
הרב"ש גם הוא סיפר על דבר משלוח הניגון מר' פסח לר' הלל, ובתגובת ר' הלל על הניגון – שהניגון מעשה עם ראש (מיט קאפ), מוסיף עוד נוסחא, שבניגון זה אין כלל קליפת נוגה[24]. היינו, שבניגון זה מורגש ביטול מוחלט, ללא שום הרגשת היש.
היוצא ממעשה זה, שר' פסח היה שולח ניגונים באופן קבוע לר' הלל, היינו שמדובר ברשימה ארוכה של ניגונים, ור' הלל היה מכבד ומעריך מאד את ניגוניו של ר' פסח (ר' פסח היה מבוגר קצת מר' הלל).
ניגונים אלו שר' פסח היה שולח לר' הלל, ככל הנראה, לא היו בסגנון האיכרים הרוסיים ולא היו עם מילים ברוסית. היו אלו ניגונים ברמה רוחנית גבוהה, ניגונים שיכולים להיכנס בשורה אחת ובהמשך אחד עם שאר ניגוני ר' הלל, עד שר' הלל עצמו חש שאלו הם ניגונים שאמורים לתפוס מקום ראשון.
בכל אופן, מסיפור זה נראה כי בשנה מסוימת, הניגון "זשעבינער קאפ" היה הניגון שלפני מאמר אצל אדמו"ר הצמח צדק – בזמן נוכחות ר' הלל בליובאוויטש. ואכן, בניגון "זשעבינער קאפ" מורגשת חריפות המוח, שארפקייט באידיש. ניגון זה אף דומה לניגוני ר' הלל בכך שיש בו ריבוי בבות והבעתיות מוזיקלית עשירה, כפי שידובר בע"ה בכתבה שתוקדש לניגוני ר' הלל.
*
הרבי מדבר בשיחת לך לך תשנ"ב על כך שצריך לעבוד את השם בעבודת המוח, מוחין בעצם, כגון בלימוד תורת האדמו"ר האמצעי. יש לומר בדרך אפשר, שמסייע לזה ניגון שנעשה ע"י מוחין, ניגון מחסיד של אדמו"ר האמצעי. ניגון "שאין בו כלל קליפת נוגה" מרומם אותנו למצב של "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", ויהי רצון שבקרוב ממש עין בעין נראה בגאולה האמתית והשלמה, אמן.


[1] רשימות הרב"ש ע' עה.
[2] ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש ע' 176.
[3] ע' עז.
[4] ספר השיחות תרצ"א ע' 245.
[5] אגרות קודש אדהריי"צ ח"ו ע' קעא.
[6] רשימות דברים ע' 241.
[7] לפי רשימות הרב"ש ע' עט.
[8] ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש ע' 251. ולהעיר שהרב גרינגלאס סיפר שהמעשה על "ביטול אידיאט" אירע עם ר' פסח בעצמו (לקוטי סיפורי התוועדויות – גרינגלאס ע' 406).
[9] ספר השיחות שם ע' 170.
[10] רשימת דברים חיטריק ע' 242.
[11] ניצוצי אור (ווינגארטען) ע' 92.
[12] ספר השיחות תרצ"א ע' 260.
[13] ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש ע' 222.
[14] ראה לקוטי דבורים ח"א ע' 252 (שיחת פסח תרצ"ד אות ט"ז).
[15] ראה ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש ע' 221.
[16] ליקוטי סיפורי התוועדויות שם. ועיי"ש עוד כמה עניינים מר' פסח.
[17] ניצוצי אור (וויינגארטען) ע' 208. ושם ע' 209 יש תורה מר' פסח בעניין מדת האמת, ובעניין לימוד החסידות. וכן שם ע' 92. ע' 220-221. ע' 254.
[18] תולדות חב"ד סובייטית ע' תמג, תמימים ע' סז, רשימות דברים ע' 303.
[19] ע' סב (כרך ב' ע' 596).
[20] ראה רשימות הרב"ש ע' מד, עה.
[21] רשימות הרב"ש שם.
[22] רשימות דברים ע' 241.
[23] אמנם ראה תגובת אדמו"ר הריי"צ על כך בספר השיחות תש"ז ע' 130.
[24] רשימות הרב"ש ע' נ.