מארש ראש חודש כסלו: הניגון הראשון שהולחן בדור השביעי


כך הולחן ניגון ראש חודש כסלו, שמהווה ניגון הודיה על החלמתו של הרבי בשנת תשל"ח: זה היה לקראת ר"ח כסלו תשמ"ג, 5 שנים לאחר ראש חודש כסלו תשל"ח, בו הרבי יצא לראשונה מ-770 לביתו, לאחר האירוע בשמחת תורה באותה שנה. 
בשעת המתנה לכניסת הרבי להתוועדות כ"ף מרחשון אותה שנה, עשרה ימים לפני היום הבהיר, שאל הרב שרגא פייטל את חברו והחברותא שלו ר' אברהם חריטונוב שהיה אז לצידו, מדוע לא הולחן עד כה שיר הודיה על הנס של ר"ח כסלו. וכמו שפעם, חסידים היו מחברים ניגון חדש לכבוד תאריך חסידי שהתחדש, וזה היה פועל בקרב החסידים ריענון וחיות גדולה בהקשר לאותו תאריך.
נענה ר' אברהם, שזה הרי היה בדורות הקודמים, ואילו כיום - מי יוכל לחבר ניגון חדש שיתקבל. אמנם הרב שרגא עמד על שלו ואמר שגם היום זה אפשרי לחבר ניגונים חדשים.
אמר ועשה, ובמקום החל במלאכה ביחד עם ר' אברהם, ובשעה עד לכניסת הרבי להתוועדות הספיקו ליצור התחלה של ניגון ועשו לעצמם סימנים כיצד לזוכרו, ולאחר ההתוועדות הלכו להמשיך לעבוד על הלחנת הניגון אל תוך הלילה, עד שהתקבל ניגון ר"ח כסלו המוכר היום. 
עשרה ימים לאחר מכן, בהתוועדות ר"ח כסלו, הרב שרגא לימד את הלחן לקהל שלא בנוכחות הרבי, והניגון התקבל באהדה.
לאחר מספר שנים, בעת כינוס השלוחים הראשון שיצא בר"ח כסלו, הקהל שר את הניגון בפני הרבי והרבי עודד בעוז בידיו הק'. נראה שהניגון התקבל גם בבית דין של מעלה, והפך להיות לחלק בלתי נפרד מר"ח כסלו ומכינוס השלוחים העולמי.

מה המסר של הניגון?

כולם מרגישים שזהו "ניגון שמחה" ו"ניגון ריקוד", אך יש בו מסר מעבר לכך, שנוגע לכל אחד: ניגון זה מקובל לכנות בשם "מארש", ניגוני מארש הם ניגונים צבאיים שאיתם יוצאים למלחמה מתוך בטחון בניצחון המוחלט, או בחזרה מהניצחון המיוחל. אך שלא כמו במארש של צבא נכרי, שהמארש מפגין את ה"כוחי ועוצם ידי", את גאוות הגבורה של אנשי החייל, ניגוני ה"מארש" באוצר ניגוני חב"ד מדגישים תוקף של קדושה. מחזקים את מידת הביטחון ועוזרים להתגבר במלחמת כיבוש היצר. וכן בכיבוש העולם: המארש של צבא השלוחים מבטא את ההליכה לכבוש את העולם ולתקנו במלכות ש-ד-י, באופן של "אתהלך ברחבה" בלי לפחד משום דבר.

ברובד עליון יותר, השמחה העצומה הפורצת מן הניגון מבטאת לא חיילים שרק יוצאים לשדה הקרב, כי אם חיילים שחוזרים משדה הקרב בניצחון גדול, ניצחון סופי. השמחה העצומה מהולה גם בתחושת הודייה לה', הודייה על הניצחון, על הניסים ועל הגאולה.

ניגון לחיים

אצל כל אחד בחיים, ישנם מצבים לא קלים, אתגרים, בהם נדרשת התגברות יתירה. צריך לגשת אל אותם אתגרים מתוך מארש ניצחון ומתוך ודאות גמורה שהענין יסתדר באופן הטוב ביותר. אך כדאי לזכור גם לאחר שבעז"ה האדם מצליח לפרוץ ולהצליח, מגיעה השעה להודות לה' על הטוב אשר גמל איתו. הניגון הזה יכול לשמש כלי עזר להעצים הן את תנועת הפריצה קדימה בביטחון מלא לפני צליחת המשימה, והן לאחר ההצלחה, לבטא את שיא האושר ורגשי ההודייה.

הרבי אומר שכל יהודי הוא שליח. על כל אחד לכבוש את חלקו בעולם ולהכינו לקבלת פני משיח. אם כן, ניגון המארש עוזר לנו לצאת לשליחות הפרטית שלנו מתוך תחושת ביטחון מלא, ובד בבד לחוש כבר את הניצחון הסופי, לחיות את הגאולה ש'הנה זה בא' מתוך שמחה עצומה והודייה לה'.