ניגון הבינוני

מי חיבר את הניגון ומי קרא לו בשם מיוחד זה? מה לומדים מהניגון לגבי התקשרות לרבי? כיצד הניגון מאפיין את הדור השישי, וכיצד הוא קשור לדור השביעי? מדור הכנה ליו"ד שבט

ניגון "הבינוני", הניגון החביב על אדמו"ר הריי"צ, שמנוגן תמיד בסדר ניגוני האדמו"רים בתור ניגונו של אדמו"ר הריי"צ, חובר ע"י החסיד הבעל מנגן ר' אהרן חריטונוב שו"ב ניקולייב, שניגוניו (וניגוני אחיו ר' שלום) היו חביבים עוד על אדמו"ר הרש"ב.

לערב 'משפיע' בתהליך ההלחנה של ניגון
מסתבר שאת לחן הניגון שכונה 'הבינוני' כשר' אהרן חריטונוב עשה את הניגון, הוא התישב על כך יחד עם ר' אשר מניקולייב. זאת לא בתור עזרה בהלחנה, שכן ר' אהרן היה שלא בערך אליו בנגינה ולא היה זקוק לעזרה, אלא ר' אשר היה בתור "עלטערער חסיד", חסיד זקן מן הדור הקודם (מחסידי אדמו"ר המהר"ש ובצעירותו עוד הספיק להיות מחונך של ר' הלל מפאריטש) כך שיוכל לכוון את ר' אהרן בחוש החסידי שלו, בבחינת "וגדול עומד על גביו". בכל אופן, באותה הפעם הניגון שיצא להם לא הניח את דעתו של ר' אשר'ן, ולכן עזב ר' אהרן את הניגון הזה הצידה ובינתיים הוא ירד מן הפרק.
כעבור זמן מה, נזכר ר' אהרן על הניגון והחליט שבכל זאת זהו ניגון טוב, והביא אותו או שלח אותו ע"י אחר לכ"ק אדמו"ר הריי"צ. ואכן הניגון מצא חן בעיני אדמו"ר הריי"צ, שקרא אותו בשם "הבינוני".
(תודתי נתונה לרב שמריהו חריטונוב, שליח הרבי בבפולו, ארה"ב, על תיאור זה).

'ציור פני הרב' בשעת ההלחנה
ר' זלמן דוכמן מספר בין זכרונותיו בספרו "לשמע אזן": שמעתי מאדמו"ר (הריי"צ) זי"ע בלנינגרד, שפעמיים דיבר אודות ניגון זה. פעם אחת, כמדומה בי"ט כסלו תרפ"ז, בזה הלשון: "הרי אינני מנגן, אבי היה מנגן, אולם רואה אני, שאהרן (חריטונוב), כשיצר את הניגון הזה אם היה מצייר במחשבתו איך שהוא עומד ביחידות אצל אבא (אדמו"ר הרש"ב) - חסר כאן משהו...". הכוונת הדברים היא, שאז היה ר' אהרן מחבר בבא נוספת לניגון, וכן מובן בעדות נוספת של אותם הדברים מזכרונו של הרב שמריהו חריטונוב, שאדמו"ר הריי"צ התבטא (בתרגום חפשי): אילו הוא (מחבר הניגון) היה מעמיד את עצמו כפי שהוא עומד אצל האבא (אדמו"ר הרש"ב) ביחידות, הוא היה מרגיש [וממשיך להלחין] בבא נוספת.
מהתבטאות מיוחדת זו, הגם שנאמרה בלשון שלילה, עלינו להסיק את החיוב: כאשר חסיד מחבר ניגון, עליו לראות את עצמו עומד בפני רבו. הפתגם אומר: "עומק חסיד - רבי", כאשר החסיד יוצר ניגון, מעומקא דליבא, הניגון אמור לשאת לא רק את התכנים האישיים שלו - כמובן של עבודת השם ושל ההבנה שלו בחסידות - כי אם להעביר את הרבי בתוך הניגון. והנה למדנו מכאן פרק יסודי בהתקשרות לרבי אצל בעלי מנגנים.
(על הדרך כדאי להעיר על הביטוי "הרי אינני מנגן, אבי (אדמו"ר הרש"ב) היה מנגן", שנאמר מתוך ענווה: הרי עצם ההבחנה באפשרות לבבא נוספת בניגון, רעיון שלא עלה לאף אחד אחר אף לא למלחין הניגון, נובעת כמובן מחוש נגינה עמוק ביותר).
הרבי הורה פעם (בשנת תשט"ו) לנגן את ניגון הבינוני כשבועיים לפני יו"ד שבט בתור הכנה ליו"ד שבט, והורה בשעת הניגון על ציור פני הרב: "בעמדנו בהתוועדות דשבת מברכים חודש שבט – ינגנו עתה ניגון של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ובשעת מעשה יצייר לעצמו כל אחד ואחד (כפי ששייך אצל רובם ככולם מהנמצאים כאן) מעמד ומצב שבו היה אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר"...

אמירת הניגון: מדוע אינך בינוני?
נחזור למשמעותו של ניגון "הבינוני". כאמור, אדמו"ר הריי"צ בעצמו קרא לניגון בתואר זה, וביאר את התוכן והאמירה של הניגון. לפנינו מספר נוסחאות שמבטאות את אותה הנקודה:
בזכרונותיו של ר' זלמן דוכמן מתאר: פעם אחת, במוצאי יום הכפורים תרפ"ח, ניגנו את הניגון, ולאחר הניגון אמר אדמו"ר (הריי"צ) זי"ע: "זהו ניגון של בינוני, מהו בינוני - הנך יודע, אז מדוע אינך כזה?...".
על ר' לייזר ננס מסופר שחיבב ביותר את ניגון הבינוני. הוא סיפר שבעצמו היה נוכח בעת שניגנו ניגון זה אצל אדמו"ר הריי"צ, ובעת שהגיעו לתנועה מסוימת בניגון הבינוני, אמר הרבי הריי"צ על כך: "דו קענס דאך זיין א בינוני, איז פארוואס ביסטו נישט?!" (הרי אתה יכול להיות בינוני, אז מדוע אינך כזה?!)
וכן מהרב שמריהו חריטונוב (הלשון אינו בדיוק), תוכן הניגון הוא "אויב דו ווייסט ווי מען דארף זיין פארוואס ביסטו ניט אזוי" (אם אתה יודע איך צריכים להיות, מדוע אינך כזה?).
נראה בעליל, שאמירה זו היא משמעות הניגון. זאת אומרת, נוסף לכך שהניגון מתאר ומצייר לנו מה הוא הבינוני, שזה בעצם ידוע וברור לכל חסיד, וגם ידוע וברור שכל אחד יכול להיות כזה, אז הניגון שואל ותובע בהדגשה: "ובכן, מדוע אינך כזה".

תנועה של העמקה
מספר ר' יצחק דוד גרונר ע"ה: בהתוועדויות של אדמו"ר הריי"צ, בשעה שהקהל היה מנגן ניגון, אדמו"ר הריי"צ היה נוהג להניע ראשו הק' לפי קצב ותוכן הניגון, ובעיקר אני זוכר בניגון "הבינוני" כאשר בחלקו השני של הניגון (היינו בתנועה של "העמקה") היה עושה בראשו תנועה לפי קצב הניגון.
באחרון של פסח תש"ב אמר אדמו"ר הריי"צ, שבכדי לקיים את מאמר רז"ל "הלוואי שיתפלל אדם כל היום", מנגנים ניגון שהתפללו בו, וזה "כאילו התפלל". על כן ינגנו כעת ניגון שמתפללים בו, וציוה לנגן את ניגון "הבינוני".
וכן בפורים תש"ח צויין בהנחה של ההתוועדות, שאדמו"ר הריי"צ ציוה לנגן את הניגון ולחזור עליו כמה פעמים.
ביום טוב ראשון של פסח תש"ח בסעודת היום, ציוה אדמו"ר הריי"צ לנגן את "הבינוני", אולם המסובים לא יכלו להיזכר כיצד מתחיל הניגון. נענה על כך אדמו"ר הריי"צ: כאשר לא לומדים חסידות .. ולא עוסקים בעבודה של בירור ותיקון המידות, אז באמת קשה ובאמת בלתי אפשרי להיות 'בינוני', אבל לנגן ה'בינוני' - זה לא אמור להיות קשה...
ביו"ד שבט תשי"ב ותשי"ג, שנים ראשונות לנשיאות הרבי, ניגון 'הבינוני' פתח את ההתוועדות של הרבי. בראש השנה ושמחת תורה תשי"ג, הרבי הורה לנגן את ניגון הבינוני בתור ניגון הכנה לניגון ארבע בבות (היה זה בטרם נקבע לד' בבות ניגון הכנה קבוע).

"שחריטונוב יסכים לנגן..."
בחג השבועות תשי"ח הרבי צוה לנגן את ניגון הבינוני. כאשר הקהל גמרו לנגנו, אז ר' שמשון חריטונוב, שעמד על ספסל בקצה השלוחנות מול הרבי, התחיל לנגן ניגון זה שוב בעצמו, (להיותו אחיין של מחבר הניגון, יש לו איזה שינויים בנוסח ניגון זה מכמו שרגילים לנגן). כל הקהל החריש, הרבי הקשיב בקשב רב לניגונו, וכשסיים לנגן אמר הרבי בחיוך: "שחריטונוב יסכים לנגן - זה רק בזמן מתן תורתינו, יעזור השי"ת שיהיה זה התחלה טובה על כל השנים כולן" (ידוע שר' שמשון חריטונוב ז"ל היה איש הצנע לכת ולא הבליט את עצמו מעולם).
- את הנוסח של ניגון הבינוני, קיבל ר' שמשון מבן דודו ר' מרדכי צבי (ר' מרדכי הירש), הבן של ר' אהרן חריטונוב מחבר הניגון.
ואכן בתקליט ניח"ח (#13, שיצא לאור לקראת י"ב תמוז תשל"ז), את הבבא השלישית של ניגון הבינוני מנגן ר' שמשון חריטונוב בכבודו ובעצמו, וגם שתי הבבות הראשונות שמנגן ר' הערשל גאנזבורג - מדוייקות לפי גרסתו של הרב חריטונוב. יש לציין כי במשפחות הצאצאים של ר' אהרן חריטונוב, מקובל לנגן את ניגון "הבינוני" בכל חתונה עד עצם היום הזה.

בין ניגון של צדיקים לניגון של בינונים
ר' שמואל זלמנוב רשם על הניגון במפתח הניגונים שבספר הניגונים: "תנועות הניגון הזה הן מיוחדות במינן, אין בהן כל כך מיופי חוקי הנגינה הרגילה, אבל ספוגות וממולאות הינן רגשות הלב וביטוי הנפש, עד בלי גבול".
ברצוני להתייחס להתבטאות, שאין בניגון כל כך "מיופי חוקי הנגינה הרגילה". בהשקפה ראשונה, תמוה ביותר להתבטא כך אודות ניגון מכובד כזה, ומה עוד שהיה חביב על אדמו"ר הריי"צ. נדמה כי מילים כאלו לא היו ראויות לעלות עלי גיליון, בטח לא בספר ניגוני חב"ד.
אולם ייתכן כי דווקא במילים אלו טמונה הייחודיות של הניגון, שכולו מבטא את ה"בינוני". מי זה הבינוני? לעומת הצדיק, שכבר ניצח את היצר, ועבודתו היא במנוחה ותענוג, אהבה בתענוגים, הקצה השני זהו הבינוני שהוא כולו רצוף מלחמות. בתרגום לחוש הטעם, הצדיקים הם "מאכלים ערבים ומתוקים", וכנגדו בניגון הם ניגונים של יופי ותענוג, לעומת זאת הבינונים הם "מאכלים חריפים כו'", ולכן הניגון שמבטא את הבינוני זהו בדוקא ניגון שנפקד ממנו ה"יופי המוזיקלי" הרגיל.
הרוח שנרגשת מאד לאורך כל הניגון היא העקשנות, לא להיכנע בשום תנאים, תנועה של מסירות נפש. תנועה זו, שאופיינית מאד לבינוני - שלעולם איננו נכנע ליצר, היא גם אופיינית מאד לדורו של אדמו"ר הריי"צ, דור ספוג במסירות נפש של ברזל.

הקשר של ניגון הבינוני לגאולה
בליל שמחת תורה תשמ"ט, בקשר לסדר ניגוני כל האדמו"רים, הרבי התייחס לניגון הבינוני בהקשר להכנה לגאולה:
"ויש להעיר בנוגע לניגון של כ"ק מו"ח אדמו"ר - שנקרא על ידו "הבינוני" - שקשור עם ביאת משיח צדקנו, כי, "מעשינו ועבודתינו" המביאים את הגאולה (החל מפסק דין הרמב"ם שע"י מצווה אחת "הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה") שייכים ברובם (התורה על הרוב תדבר) לעבודת הבינוני, שהיא "מדת כל אדם ואחריה כל אדם ימשוך", משא"כ עבודת הצדיקים שהם מועטים כו'". עד כאן.
על יסוד דברים אלו של הרבי מובן, שהיות ומדת הבינוני היא מדת כל אדם, ממילא ניגון הבינוני, הוא ניגון לכל אחד ואחד! הניגון מעורר אותנו לעבודת הבינוני, לסיים את כל "מעשינו ועבודתינו" כראוי, והרי אפילו במעשה אחד או דיבור אחד או מחשבה אחת (שבזה היא עבודת הבינונים), יהודי יכול להכריע את כל העולם כולו ולהביא את הגאולה, תיכף ומיד ממש, אמן!


מקורות: לשמע אזן - ע' 209-210. האיש שלא נכנע ח"א ע' 13. יומן צבי הירש גנזבורג סיון תשי"ח. התוועדויות תשמ"ט ח"א.

תגובות

כתבות נבחרות

דעם רבי'נס ניגון

ר' זלמן הבלין: ניגון שכולו כנפיים

ניגון ברכת כהנים

ניגון לר' מיכל מזלוטשוב

טעמי נגינה של תהלים

ניגון לר' אשר מניקולייב

ניגון כלות הנפש

ניגון לר' זלמן זלטופולסקי

תכירו את ניגון הניצחון

ניגון דונאי