אנו רוצים משיח עכשיו: ונהפוך הוא של ניגון

אקדח צבעים: "וכתתו חרבותם לאתים"

סיפורו של ניגון: מאהדה דקליפה לאהדה דקדושה
הניגון "ווי וואנט משיח נאו", באנגלית, במקורו הוא 'אתהפכא' של שיר שבא מבחוץ, ממש אתהפכא של "שטות דקליפה" ל"שטות דקדושה", ומעשה שהיה כך היה.
בשנת תש"ל, אזרח אמריקאי אחד המציא "אקדח צבע", אקדח שיורה צבע ומשאיר סימן, למטרת סימון על גבי עצים ועל בעלי חיים. כעשור שנים לאחר מכן, על יסוד פטנט זה של אקדח הצבע, המציאו משחק "פיינטבול" - בתרגום מאנגלית, "כדור צבע". באותן שנים המשחק הזה היה להיט גדול, ואחת הסיסמאות במחנות קייץ היו בשיר הזה:
"חניכים, חניכים, אל תדאגו, תהיה מלחמת צבע השנה!
אנו רוצים מלחמת צבע! אנו רוצים מלחמת צבע!".
campers campers have no fear there will be color war this year,
we want color war we want color war
סיפורו של ניגון נולד בקעמפ "גן ישראל" במוריסטאון תש"מ. לשמחת הילדים, גם בקעמפ "גן ישראל" נערכה מלחמת צבע האטרקטיבית. אך בכל זאת היות והקעמפ הוא קעמפ חסידי, היה צורך לחנך את הילדים ברוח אחרת, בלהט שונה מן הלהט של הגוים. לשחק - אפשר לשחק, ילדים זה ילדים, אבל להחדיר בהם להט ואהדה למשחק - זה כבר יותר מדי.
באותה שנה הממונה על 'מלחמת הצבעים' בקעמפ היה ר' דוד קאנטאר מלונדון, שידוע בכישוריו לכתיבת שירים וחרוזים. הוא החליף את מילות השיר פתיחה למלחמת צבעים הנ"ל, שאותו שרו מידי שנה, במילים אחרות. במקום "תהיה מלחמת צבע השנה", הוחלף ל"משיח יהיה כאן השנה", במקום "אנו רוצים מלחמת צבע", "אנו רוצים משיח עכשיו", הלביש את המילים לניגון שמחה חב"די מקורי (כדלקמן), וכך נולד השיר. האהדה למשחק הפכה לאהדה של משיח. במקום "לא מוותרים על משחק", נהיה "לא מוותרים על משיח"!
השיר במתכונת החדשה נתפס בקרב רבים, גם מחוץ לקעמפים, ובשלב כלשהו שינו את המילה הראשונה בשיר, "חניכים" (משתתפי הקעמפ), ל"עם ישראל" - "עם ישראל אל דאגה, משיח יהיה כאן השנה", וכך שייכו את השיר לכל יהודי בעולם.
הלחן של שיר זה היה במקורו ניגון חב"ד. התווים שלו נדפסו בספר הניגונים כרך ראשון (שיצא לאור בתש"ט) ניגון מס' קס"ט, בתור "ניגון ריקוד" ללא מילים, והוקלט בתקליט ניח"ח #3 שיצא לאור בתשכ"ג. אפשר לשמוע אותו בהקלטה מהתוועדות של הרבי, בי"ט כסלו תשכ"ט, כניגון אחרי המאמר.

הניגון אצל הרבי: ניגון חובה לצבאות ה'
מספר חודשים לאחר מכן בכינוס הראשון שנערך לאחר שהרבי הקים את ארגון צבאות ה', בתאריך כ"ח תשרי תשמ"א, ניגנו הילדים יחד את השיר, שהפך במהלך השנים להמנון של תנועת הנוער צבאות ה', כאשר הסיסמא "ווי וואנט משיח נאו", אף מופיעה על סמל הארגון.
בל"ג בעומר תשמ"ו הרבי עורר בהתוועדות על דבר הצעקה "עד מתי" שצריכים לעשות מזה רעש אמתי (מאכן דעם אמת'ן געוואלד). כשסיים הרבי את השיחה, ניגנו את הניגון "ווי וואנט משיח נאו" במשך שעה וחצי! בהמשך לכך כתבו בעיתונים על המקרה ועל ה"קאך" של הרבי במשיח בכלל. ובהמשך לכך אמר הרבי לר' אלימלך ניימען מעסקני גור "אומרים עלי שאני קרייזי על משיח".
בכנס ילדים שנערך בי"א אלול תשמ"ח, כאשר שכחו לשיר את השיר שאל הרבי למה לא שרו את השיר, והורה לנגנו. עד כדי כך רואים, שהשיר הזה הוא חשוב ובעל ערך בעיני הרבי.
היו פעמים שהרבי עצמו החל לשיר את הניגון (שבתות פ' וישלח ופ' צו תשמ"א)

משמעות סיפור האתהפכא
בכלל הסיפור של "מלחמת צבע" מזכיר לנו את הייעוד של "וכתתו חרבותם לאתים". האקדח שנועד למלחמה, נהפך ע"י הגוים לכלי משחק. אף החיילים בצבא משתמשים באקדחים כאלו בשביל אימונים ביירי, ככלי נשק שאיננו מזיק ואיננו מסוכן.
גם בדורות הקודמים היו מארשים צבאיים ממלחמה, שחסידים היו מהפכים אותם לניגונים חסידיים. אך בדורות הקודמים הייתה מודגשת המלחמה, הקרב. בדור שלנו, "כי תצא למלחמה" - מלחמת רשות, מלחמה שהיא גורמת שחוק ותענוג אצל הקב"ה. וכך הניגון ממלחמת הצבע, שמבטא אצל הגוים את גודל התשוקה למשחק, ושלא מוכנים לוותר על המשחק, מבטא אצלינו איך שאנחנו לא מוכנים לוותר בשום אופן על הקניגיא שהקב"ה הולך לעשות עם לווייתן ושור הבר.

פרפראות לניגון מדברי הרבי
במהלך אותה שנה, תשמ"א, הרבי התייחס בהתוועדויות לא פעם לניגון זה, "ווי וואנט משיח נאו", וביאר כמה נקודות בשייכות לניגון. למשל, מדוע שרים את הניגון דווקא באנגלית, שפת המדינה, ולא בלשון הקודש?
בשבת פרשת וישלח הרבי הסביר, שהניגון הוא באנגלית כדי שגם הגוים ישמעו ויבינו. כמה שבועות אחרי זה, בשבת פרשת בא, הרבי דיבר על כך שיש לזה תועלת גם ליהודים: כדי שיבינו את הניגון "כל אשר בשם ישראל יכונה", עוד לפני שילמדו לשון הקודש.
כמו כן הרבי דיבר על כך שישנה מעלה בשירת הילדים (צבאות ה'), מצד "כי נער ישראל ואוהבהו" - החביבות שיש כלפי ילדים גם בשמים, ו"הם הכירוהו תחילה" - המעלה שיש לילדים להכיר את הקב"ה, ואת הגאולה, עוד לפני המבוגרים. וכן אצל הילדים יש את המעלה של "הבל שאין בו חטא" - לא רק בדברי תורה אלא גם בניגון שהם שרים. הילדים שרים בתמימות, ללא כל חשבונות.
הרבי התייחס גם לעצם העובדה שמבקשים משיח דווקא מתוך ניגון: זאת אומרת שלא רק רוצים וחושבים אודות משיח, ולא רק אומרים בניחותא שמחכים למשיח, אלא האמירה היא "בקול רעש גדול, ובקול שירה וזמרה ובלהט".
בשבת פרשת צו אותה שנה, הרבי למד הוראה ורמז בכך ששרים את הניגון באנגלית - עבור אלו שיודעים לשון הקודש, והתעכב על המילה "נאו" (באנגלית - עכשיו), שהיא גימטריה של השמות א-ל הוי', הרומזים לחסד שלמעלה מהשתלשלות שנמשך למטה כפי שהוא למעלה, וגם בגימטריה "זן", שמבחינה זו יצאת השפעה בגשמיות וברוחניות לכל העולם כולו.

ניגון כזה, שהרבי התייחס אליו ריבוי פעמים, ולמד ממנו רמזים, עבורנו הוא ודאי "ניגון מכוון", ניגון שפועל גם על האדם לחזק אצלו את הציפייה למשיח, וגם אצל הקב"ה, שיביא לנו את המשיח "נאו".

תגובות

כתבות נבחרות

דעם רבי'נס ניגון

ר' זלמן הבלין: ניגון שכולו כנפיים

ניגון ברכת כהנים

ניגון לר' מיכל מזלוטשוב

טעמי נגינה של תהלים

ניגון לר' אשר מניקולייב

ניגון כלות הנפש

ניגון לר' זלמן זלטופולסקי

תכירו את ניגון הניצחון

ניגון הנרות הללו: ניגון לאור הנרות