'ופרצת': הסיסמה שהפכה לניגון

טרום ניגון: צעקת 'ופרצת'
בשלהי שנת תשח"י, הרבי החל לדבר רבות על העניין של "ופרצת". הרבי דיבר על כך שצריך להיות "ופרצת" בכל העניינים ובכל המישורים: 'ופרצת' בלימוד התורה, בתפלה (בכל מאדך), 'ופרצת' בגמילות חסדים (צדקה), 'ופרצת' במוסדות. הרבי הסביר ש'ופרצת' זהו תיקון לפרצות הדור, ולבסוף 'ופרצת' זה משיח, שעליו נאמר "יעלה הפורץ לפנינו". ללא ספק אפשר להוציא ספר שלם עב כרס על מה שהרבי דיבר אז, באותה שנה וחצי לערך.

בתחילה לא היה ניגון למילים "ופרצת", אולם הרבי בעצמו נתן רמז גלוי לכך, שניגון כזה נדרש. בהתוועדות כ"ף אב תשח"י אמר הרבי: עד שילחינו ניגון על "ופרצת" - יכריזו "ופרצת", ללא ניגון. ביומנים של אותם ימים (למשל: יומן צבי הירש גאנזבורג, י"ב תמוז תשח"י) אנו מוצאים, שפשוט היו צועקים 'ופרצת' בקול רם בהתוועדות.

'ופרצת' המקומי, ו'ופרצת' מארץ ישראל
התאמת הניגון למילים 'ופרצת' המוכר לכולם היום נעשתה במקור ע"י ר' יוסף מרטון, שסיפר לימים לשבועון כפר חב"ד על השתלשלות העניינים:
אחרי השיחה של י"ג תשרי תשי"ט (בה הרבי שוב דיבר בהדגשה על 'ופרצת'), הרבה ניסו להתאים ניגון הולם למילים של 'ופרצת', אך שום ניסיון לא תפס. היו שניסו להתאים את הניגון "דיינו", וכך שרו משך זמן בהתוועדויות של הרבי.
הניגון של "די דיינו" בעצם קיים בתוך ניגון חב"ד (ניגון מס' קס"ו בספר הניגונים), שהולבשו עליו המילים "אך צדיקים", וכן הניגון 'כי אלקים יושיע' בבא "זרע עבדיו..".
ביו"ד שבט תשי"ט בסוף השיחה הראשונה, אחרי שאמיל (שהיה הניגון החדש של הרבי באותה שנה) הרבי ביקש לנגן 'ופרצת', וניגנו 'ופרצת' בניגון דיינו. בי"ג תמוז תשי"ט בסיום ההתוועדות הרבי אמר שהיישר מהגאולה של י"ג תמוז ניסע "נאן סטאפ" (ללא עצירה) לגאולה השלמה, והחל בעצמו לנגן את אותו ה'ופרצת' בניגון דיינו - אפשר לשמוע זאת בהקלטה - בניגוני התוועדויות #1.
בכל אופן [גם הניגון הזה לא נקלט היטב בקהל], עד שמארץ הקודש הודיעו לרבי שברצונם להתאים את המילים לניגון מסויים בספר הניגונים.
במקור היה זה "דובראוונער ניגון" - בספר הניגונים כרך א' ניגון קמ"ג, ושם נאמר שאת הניגון הזה הביאו לליובאוויטש חסידי חב"ד מהעיר דוברובנה, פלך מינסק, והוא נמנה בין ניגוני חב"ד העתיקים (להעיר שלא מצינו איזכורים של העיר דוברובנה מלבד בדורות הראשונים - מחסידי אדמו"ר הזקן עד לצמח צדק, ואם כן מסתבר אכן שזהו ניגון המיוחס לאותם הזמנים). ר' יוסף מרטון הוא זה שעלה אצלו הרעיון לתאם את מילות "ופרצת" אל הניגון הזה.

הרבי מבקש להקשיב לניגון מאחורי קו הטלפון
את התמונה השלים החזן ר' משה טלישבסקי ז"ל: יום אחד התקשר אלי הרב חדקוב, יו"ר המזכירות של הרבי, ואומר לי שבספר הניגונים יש ניגון מסוים, וכי למחרת ב-16:00 הוא יתקשר אלי פעם נוספת ושאהיה מוכן להשמיע לו בטלפון את הניגון הזה.
הבנתי מיד שהניגון לא מעניין דווקא את הרב חדקוב אלא הרבי הוא זה שרוצה לשמוע את הניגון. בדקתי את העניין והתברר לי שאנ"ש בארץ הקודש ביקשו להתאים לניגון הזה את המילים "ופרצת", והם כתבו על כך לרבי (עם ציון הניגון בספר הניגונים), והרבי רצה לשמוע את הניגון.
למחרת בשעה שנקבעה, התקשר אלי הרב חקדוב שנית. שיערתי שהרבי יהיה על הקו ויקשיב, והשמעתי את הניגון. לאחר שסימתי, הרב חדקוב ביקש ממני להמתין רגע, וכעבור דקה הודה לי וסגר את הטלפון. מאוחר יותר נודע לי, שהאותה דקה הרב חדקוב שאל את הרבי האם לבקש ממני לחזור על הניגון שנית.

"ס'הערט זיך ופרצת"
הניגון החדש נתקבל בחצרות הקודש בתשרי תש"כ. בסעודת ליל ב' של חג הסוכות תש"כ, הרבי ביקש מהרב חנוך גליצינשטיין ור' אבא לוין, אורחים מאה"ק, שינגנו ניגון שמח. הרב גליצינשטיין החל לנגן את ה"ופרצת" של ארץ ישראל, ועל פניו של הרבי הייתה ניכרת שביעת רצון.
למחרת בהתוועדות הרבי אמר, שבניגון ופרצת נוסח ארץ ישראל נרגש 'ופרצת' - "עס הערט זיך א ופרצת". גם הרבנית חנה אם הרבי, שנכחה באותה התוועדות, אמרה לרבי שבניגון שהובא מארץ ישראל "ס'הערט זיך ופרצת". וכן בשמחת בית השואבה בתחילת ההתוועדות הרבי צוה לנגן הניגון "ופרצת" לפי הנוסח של ארץ ישראל.
בשמחת תורה אותה שנה, מרוב שניגנו רק את ה"ופרצת" החדש, הרבי העיר - שגם על ה"ופרצת" המקומי אין לשכוח...

לנגן "ופרצת" ולכוון עבור...
בראש השנה תש"כ הרבי צוה לנגן "ופרצת" עבור כל המוסדות שעל טהרת הקודש, ועבור מוסדות חב"ד בפרט, וכמאמר חז"ל - "עירך קודמין". ואח"כ צוה לנגן "ופרצת" עבור כפר חב"ד. מכך ניתן להבין, שניתן לנגן "ופרצת" ולכוון עבור מטרה ויעד מסוים, ואולי לא רק בעבור מוסד אלא אף בעבור אדם פרטי.

'ופרצת' בהפצת המעיינות
בחנוכה תשמ"ו בכינוס של צבאות ה', הרבי קישר את ניגון "ופרצת" לסיפור, שהבעש"ט והמגיד אמרו לאדמו"ר הזקן, שלאחרי המאסר והגאולה יוסיף עוד יותר בהפצת ופרסום תורת החסידות.

היכן זה "ימה קדמה וצפונה ונגבה"?
בהתוועדות כ"ף אב תשח"י הרבי ציין שנמצאים במקום אורחים מכל ארבעת הרוחות שבפסוק "ופרצת": נמצאים כאן יהודים שבאים מ"ימה וקדמה וצפונה ונגבה" ,"ימה" (מערב) מס. פרנציסקו ולוס אנג'לס; "וקדמה" (מזרח) – מאיטליא ומארץ ישראל; "צפונה" – מקנדה; "ונגבה" – מדרום אמריקא, ימשיכו כולם את הענין ד"ופרצת" בכל קצוי תבל, להיפטר מכל המדידות וההגבלות.

מקורות: היכל הנגינה ע' שכג ואילך. המלך במסיבו. תורת מנחם התוועדויות תשי"ח ואילך. לקו"ש חלק כה ע' 402. ועוד. וראה גם כתבה על ניגון 'ושמחת' בגיליון סוכות ז.ש.


* על עטיפת תקליט ניח"ח (#1) שהרבי הציע לחברת ניח"ח להתאים את מילות הפסוק ופרצת לניגון המתאים.

תגובות

כתבות נבחרות

דעם רבי'נס ניגון

ר' זלמן הבלין: ניגון שכולו כנפיים

ניגון ברכת כהנים

ניגון לר' מיכל מזלוטשוב

טעמי נגינה של תהלים

ניגון לר' אשר מניקולייב

ניגון כלות הנפש

ניגון לר' זלמן זלטופולסקי

תכירו את ניגון הניצחון

ניגון הנרות הללו: ניגון לאור הנרות