ניגון הנה מה טוב - שבת אחים
הניגון אצל אדמו"ר הרש"ב: שני סיפורים על שפת הים השחור
תעלומת סיפורו של
הניגון
בסעודת יום טוב שני של
סוכות תש"י ביקש אדמו"ר הריי"צ שינגנו את הניגון "הנה מה טוב
ומה נעים שבת אחים גם יחד" כפי ששרו אותו בליובאוויטש, ולאחר שנגנו
אותו אמר שמאחורי ניגון זה יש "פירוש וביאור וסיפור דברים",
וסיפר שכאשר אדמו"ר הרש"ב היה ביאלטע (עיר בחצי האי קרים שבדרום רוסיה,
על שפת הים השחור), לערך בשנת תרמ"ו, נהג להתפלל בבית כנסת של חסידי פולין,
ולפני יום כיפור ביקש לקבל מפטיר יונה, ובתחילה הגבאי סירב, אך אחרי ששמע הגבאי את
תפילותיו – וויתר לאדמו"ר הרש"ב על מפטיר יונה. אולם, לא מובן מהו בדיוק
הקשר בין הסיפור לבין הניגון. כמו כן לא מופיע שם לכאורה שום "פירוש וביאור"
של הניגון?
ביומן מאותה הזדמנות
(של הרב משה פסח גאלדמן, פורסם ב'התמים', מוסף בית משיח גיליון מ"ב) מתואר: אדמו"ר
הריי"צ "ביקש שינגנו "א ספרדישע הנה מה טוב", ור'
פיניע אלטהויז ניגן והרבי הריי"צ חייך ונהנה, וסיפר על הביקור של אדמו"ר
הרש"ב נ"ע ביאלטע, אבל שוב אינו מבואר מה היא השייכות בין הסיפור לבין הניגון.
– יש לציין שנשמרה הקלטה מהניגון מפי ר' פיניע אלטהויז (בהברה ספרדית), וממנו נרשם
הניגון בספר הניגונים, והוא עם כמה שינויים מהנוסח הרגיל היום.
ר' שמואל זלמנוב כותב על
ניגון זה (ניגון מספר רנ"ג) בספר הניגונים, שהוא מגיע ככל הנראה מ"עדות
המזרח יושבי אה"ק ת"ו" [ואולי הביאו הרב שניאור זלמן סלונים,
שבא מאה"ק והתלווה לאדמו"ר הרש"ב בנסיעתו ליאלטה], אך בכל אופן
ברור שהיו שרים את הניגון בליובאוויטש.
ניגון "הנה מה
טוב" על אי בין הרים
פעם סיפר אדמו"ר הריי"צ על ילדותו: בפעם הראשונה היה לי
קירוב מהאבא (אדמו"ר הרש"ב) כשנסע לאודסה – לימאן (מעיינות רפואה, מקום
בו נשפך נהר דניעסטר לים השחור. היה זה בשנת תרמ"ג) – ולקחני אתו עמו. על הים
יש אי הנקרא "מעדוועד", לעומתו יש הרים, וישב אבי בין ההרים ועיין בספר –
היה זה "דרך חיים" של אדמו"ר האמצעי, ואני שכבתי על העשבים, כעבור
זמן מה ראיתי הרבה אנשים עומדים על יד אבי, ורצתי לראות, וראיתי מראה כזה: אבי
יושב, עיניו סגורות, אוחז ספר קטן, ומנגן "הנה מה טוב" וכו', ואיננו
רואה מה שנעשה סביבו. (ספר השיחות תרפ"א ע' 19, מרשימת ר' יצחק גולדין
ששהה עם אדמו"ר הריי"צ).
"שבת
אחים" – געגועים פנימיים
מעתה
דומה שנפתרה תעלומת הסיפור הקודם – מה בין הסיפור לבין הניגון. מסתבר שאדמו"ר
הרש"ב התפלל בניגון זה אז ביאלטה, בהתלהבות ובבכיות, ומחזה זה פעל רושם רב על
הנוכחים שקלטו שיושב כאן איש מורם מעם. בהמשך לסיפור זה, מדבר אדמו"ר
הריי"צ על ערכו הרם של ניגון חסידי פנימי שמנגנים בתפילה ועל בכיות של געגועי
נפש, מההרגש הפנימי של עצם הנשמה. מסתבר שזהו בעצם ה"פירוש והביאור" של
הניגון: "שבת אחים גם יחד" במישור הרוחני זה התחברות בין האדם לבין
הקב"ה. ולכן הניגון "הנה מה טוב" מתאים במיוחד לתפילה – ומבטא את
הגעגועים והתשוקה להתחברות עם הקב"ה.
ברמז,
"שבת אחים גם יחד" טומן בתוכו גם את המשמעות, שהחסיד משתוקק להיות ביחד
עם הרבי. אדמו"ר הריי"צ דיבר על הניגון הזה בתקופה שאחרי הסתלקות
אדמו"ר הרש"ב (תרפ"א) והנושא היה אודות הקירוב שקיבל מאדמו"ר
הרש"ב, וכן בתקופה שלפני הסתלקותו שלו (תש"י), והמסר המתבקש הוא
הגעגועים ל"שבת אחים", שהחסיד ממשיך להיות מחובר לרבי.
·
רש"י
על הפסוק מפרש, ש"שבת אחים" זה – "כשישב הקב"ה בבית הבחירה עם
ישראל הקרויין אחים ורעים, ויהיה גם הוא יחד עמהם".
·
הרד"ק
מפרש ש"שבת אחים" מוסב על מלך המשיח.
הניגון
של רשב"י!
אצל
הרבי, זמנו של הניגון הזה "הנה מה טוב" היה בעיקר בתקופת ספירת העומר
שאז אהבת ישראל מהנושאים המרכזיים, להיות "כאיש אחד בלב אחד", וכן בימי
בין המצרים. היו פעמים שהרבי בעצמו החל לנגן את הניגון, כגון בפ' בהר ופ' בשלח תשל"ג.
אולם
מעבר לנושא הכללי של אהבת ישראל, ישנו קשר הדוק בין הניגון לבין ל"ג בעומר:
במאמרי חסידות רבים מובאת תורתו של רשב"י על הפסוק "הנה מה טוב ומה
נעים" – תורתו שאמר כאשר הייתה שנת בצורת, ועל ידי תורה זו פעל רשב"י
ירידת גשמים. מאמרי חסידות רבים בל"ג בעומר מתחילים בפסוק "הנה מה
טוב", ומבארים כי שבת אחים – אלו הקב"ה וכנסת ישראל. בעקבות כך, הרבי
כינה את הניגון "הנה מה טוב" – בשם "ניגונו של רשב"י"
(פסח שני, מוצ"ש פ' אמור תשל"ח ועוד).
'ניגון
הכנה' לל"ג בעומר
פעמים
רבות, ניגנו "הנה מה טוב" בתקופה שלפני ל"ג בעומר, במיוחד בפסח
שני, בתור הכנה לל"ג בעומר. להלן דוגמאות בהן הרבי התייחס לכך:
בפסח
שני תשמ"ז: ניגון המדגיש את עניין האחדות, וקשור עם (הכנה ל)ל"ג בעומר,
כמבואר בדרושי ל"ג בעומר (התוועדויות תשמ"ז ח"ג ע' 262).
בט"ו
אייר תשמ"ט בסוף ההתוועדות של שבת, הרבי עורר על הכנה לל"ג בעומר, והורה
לנגן ניגון על הפסוק "הנה מה טוב" ששייך לרשב"י, בניגון הנהוג אצל
חסידים, אשר חסידים קשורים במיוחד לרשב"י שעל ידו נתגלתה פנימיות התורה
שנתבארה בתורת החסידות, ושתביא לגאולה האמתית והשלמה. (התוועדויות תשמ"ט
ח"ג ע' 167).
ניגון
למבצע אהבת ישראל
בשבת
פ' נשא י"ד סיון תשמ"ב, הרבי דיבר על מבצע אהבת ישראל שקשור לשבועות
ושע"י אהבת ישראל מעוררים אהבת הקב"ה לישראל, לפני ביאור בלקוטי
לוי"ק בעניין אהבת ישראל הרבי החל לנגן "הנה מה טוב". (התוועדויות
תשמ"ב ע' 1650).
ניגון-תיקון
להיפך אהבת ישראל
בשבת
פ' קרח תש"מ הרבי דיבר על קרח על פי חסידות, כפי שהוא למעליותא. בסיום השיחה
הקהל ניגן את הניגון "וכל קרני רשעים אגדע". הרבי הגיב: רק הרגע דובר
שקרח היה צדיק גמור, וכמו 'להכעיס' התחילו את הניגון הזה... שינגנו "הנה מה
טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד"!
בי"ב
תמוז תשמ"ז הרבי התייחס לביטולם של מעשים חמורים שנעשו היפך אהבת ישראל,
והקהל ניגנו "הנה מה טוב", ובסוף ההתוועדות הרבי הורה לנגן שוב
"ניגון שמח שקשור באהבת ישראל" שניגנו מקודם (התוועדויות תשמ"ז
ח"ד ע' 11).
ניגון
לסיום הגלות
בכ"ף
מנחם אב תשמ"א, לאחרי שיחה שבה דובר על ביטול סיבת הגלות - שנאת חינם -
ע"י אהבת ישראל, שעל ידי כן ממילא מתבטלת הגלות, הרבי צוה לנגן את ניגון
"הנה מה טוב".
ניגון
תוכחה לאהבת ישראל
הניגון
הזה הוא בהחלט בעל אופי מיוחד, שונה לחלוטין מניגון "הנה מה טוב" העממי.
בניגון
זה יש הרבה בבות, הבבות חותרות ונוקבות, נימת הניגון היא כעין "תוכחה" שהאדם
מפנה כלפי עצמו, להגיע ל"שבת אחים גם יחד" ולהסיר כליל את כל מה שיכול
להפריע או להחליש זאת.
לגבי
הכינוי "ספרדישע" ומזרחי, מצד אחד ניגונים רבים בנויים בסולם זה שיש בו
גוון "מזרחי", אבל כנראה שניתן לזהות בו פן מזרחי יותר מהרגיל: בבא אחת
לפני אחרונה יש בה טעם מזרחי מאד, וכן בתחילת הניגון הצליל השלישי שלו הוא צליל
מיוחד, שההגדרה המובהקת שלו היא ברבעי טונים, דבר שלא קיימים במוזיקה מערבית אלא
רק במוזיקה מזרחית.
לשמיעת
הניגון בניח"ח (תקליט #15) בביצוע יפה מאד, כאשר לתפקיד הסולו נבחר
ילד:
ניגוני 'הנה מה טוב'
נוספים
·
קיים ניגון חב"ד
נוסף למילים "הנה מה טוב" (מספר רנ"ד), שנרשם בספר הניגונים מפי ר'
סנדר מנקין (תר"ס – תש"מ, למד בליובאוויטש, יחיאל דער חזן גילה בו
כישרון מוזיקלי וצירף אותו למקהלתו). מבוצע ע"י בני פרידמן, ועוד ביצוע יפה.
·
יש ניגון 'הנה מה טוב' –
בלחן של "שישו ושמחו בשמחת תורה" (מפי ר' פרץ חן). ניגון זה שרו אצל
הרבי בסיום התוועדות י"ב תמוז תשמ"ז בשעה שהרבי קם לצאת מבית המדרש לפני
"כי בשמחה תצאו". הנה וידאו מו' תשרי תשד"מ.
·
ר' דוד הורוויץ מביא
ניגון נוסף בלתי מוכר על המילים "הנה מה טוב" - מס' 106 בניגונים שאינם
בסה"נ.
הצטרף לשיחה