ניגון י"ב י"ג תמוז: 3 בבות של מסירות נפש

ניגון מסירות נפש, תוקפו של נס
את "ניגון י"ב י"ג תמוז" שנהוג לנגן מידי שנה בכל התוועדויות אנ"ש בתאריך סגולה זה, חיבר ר' אהרן חריטונוב לרגל גאולת אדמו"ר הריי"צ בי"ב תמוז תרפ"ז, לפני 90 שנה. בספר הניגונים נרשם על ניגון זה: "תנועות הניגון מביעות חרף נפש לה' ולתורתו, ואיתן תוקף האמונה מבלי חת, נגד כל מונע ומעכב לדרכי התורה והמצוה, במסירות נפש ממש".
היה אפשר לצפות, שהניגון שמציין את שחרור הרבי יהיה בנימה של שמחה גדולה, אך מסתבר שהניגון מכיל את התוכן הפנימי של גאולה זו: כמו גאולת חנוכה ופורים, שבאו על ידי מסירות נפש של בני ישראל בימים ההם, מתייהו ובניו ומרדכי היהודי, כך גם גאולת י"ב תמוז באה בעקבות מסירות נפש של הרבי והחסידים.

ניגון הגאולה שחובר עוד בזמן המאסר
מספרים, שר' אהרן חיבר את הניגון עוד בטרם אדמו"ר הריי"צ שוחרר מן המאסר, בימים שאדמו"ר הריי"צ היה עדיין במאסר. וזאת לאות בטחונו המלא שהגאולה תבוא בקרוב ללא ספק, הרבי ישוחרר וממילא יצטרכו ניגון חדש לציין את נס הגאולה, זה היום עשה הוי'.
בתרגום למצב שלנו: אט אט קומט משיח, "זה היום עשה הוי'" יום הגאולה האמתית והשלמה בה נאמר שיר חדש על גאולתינו ועל פדות נפשינו. ר' אהרן חריטונוב מלמד אותנו, שמי שבטחונו חזק "לאלתר לגאולה", אז הוא כבר עכשיו מכין את הניגון של הגאולה שיבטא את רגש השמחה, ניגון הנה הנה משיח בא.

מטענת "עד מתי" לניגון של ביטחון
הניגון בנוי משלוש בבות. לפנינו הביאור המסורתי של תנועות הניגון כפי שהועבר במשפחת חריטונוב, ולא קשה להבחין במסר זה בתוך צלילי הניגון.
  • תוכן בבא ראשונה: טענה, איך מגיע דבר כזה – שהרבי נמצא במאסר.
  • תוכן בבא שניה: טענה עוד יותר עמוקה (הטון של הניגון עולה וגובר), הייתכן דבר כזה, הגם שזה לטובה, שיצא מזה הוספה ועליה אחרי המאסר, אך אעפ"כ הרי היה יכול להיות באופן אחר. ובסופה נרגש ביטחון.
  • תוכן בבא שלישית: תנועה של נחמה, ובסופה – שוב תנועה של ביטחון.

צורת המבנה הזו של ניגון מחברת ומאזנת בין שני קצוות: מצד אחד הניגון מבליט את הקושי, את המצב המתוח והכי קריטי, זעקת "עד מתי", ומצד שני – הניגון מגיע לפיתרון, לרגיעה ולביטחון שהכל טוב. אפשר לראות את הניגון גם כגשר ממצב מתוח ומייאש – לעבור בו למצב של שלווה וביטחון.

יש מנגן ויש מנגן: להחיות את הניגון
בהתוועדות י"ב תמוז תש"ז – עשרים שנה לי"ב תמוז הראשון – אצל אדמו"ר הריי"צ מתואר:
ניגנו בהתרגשות הניגון המיוסד לכבוד חג הגאולה י"ב תמוז, אשר בתנועות הניגון נרגש תוקף עוז תעצומות של מסירת נפש. ואמר כ"ק אדמו"ר [הריי"צ] שליט"א: פעם נהגו לומר, שניגון חסידי צריך לנגן עם געפיהלעכט'ס [התרגשות]. לא רק עם רגש, אלא עם התרגשות – וציוה לשיר את הניגון עוד הפעם.
הרעיון הוא, שניגון כזה נהפך אצלנו ל"נוסח", חלק מהסדר הקבוע שמבצעים בי"ב תמוז. כאשר ניגון הופך ל"נוסח", אז שרים אותו בכדי לצאת ידי חובה. אז חשוב לעורר על כך, שבכלל ניגון צריך לנגן עם רגש, לא כמו רובוט אלא עם הנשמה, וניגון חסידי שכולו נשמה ופנימיות, צריך לנגן אותו עם יתר רגישות, כך שבכל תנועה בנגינה ישמעו את התוכן הפנימי, את האמירה של הניגון.

גם אצל הרבי נגנו את הניגון בכל שנה בי"ב תמוז. כאן ניתן לראות וידאו עם הניגון מהתוועדות י"ב תמוז תשל"ז.


מקורות: ספר השיחות תש"ז ע' 136. ספר הניגונים ח"א ניגון נ"ו. ר' אברהם חריטונוב.

תגובות

כתבות נבחרות

דעם רבי'נס ניגון

ר' זלמן הבלין: ניגון שכולו כנפיים

ניגון ברכת כהנים

ניגון לר' מיכל מזלוטשוב

טעמי נגינה של תהלים

ניגון לר' אשר מניקולייב

ניגון כלות הנפש

ניגון לר' זלמן זלטופולסקי

תכירו את ניגון הניצחון

ניגון הנרות הללו: ניגון לאור הנרות