ניגון תלת מיימדי: "אנה אמצאך"

ניגון ה"דודלה" לר' לוי יצחק מבארדיטשב



ר' לוי יצחק בהיכל הנגינה
הרה"ק ר' לוי יצחק מבארדיטשב (ת"ק - תק"ע), מתלמידי הרב המגיד ממעזריטש, ידיד נפשו ומחותנו של אדמו"ר הזקן. כשם שתורותיו של הרה"ק ר' לוי יצחק מובאות בתורת חסידות חב"ד, בכמה מאמרי חסידות, כך גם ניגוניו קנו להם זכר עולם באוצר ניגוני חב"ד. אך ראשית, כמה מילים על חלקו של ר' לוי יצחק בהיכל הנגינה.
ובכן, ר' לוי יצחק מבארדיטשב בעצמו היה בעל תפילה העובר לפני העמוד. אנו יודעים זאת מסיפור מסורתי בלקוטי דיבורים, בו מופיע תיאור ארוך ביותר על ניגון "והוא רחום . . יעננו ביום קראינו" ששר ר' לוי יצחק בפתיחת תפילת מעריב, שבתנועות ניגונו העלה את כל הנוכחים לחוש את התוכן הפנימי של ירידת הנשמה בגוף. כמו כן יש את ניגון הקדיש של ר' לוי יצחק שהיה שר אותו לפני מוסף של ראש השנה, אף הוא הועבר בין אוצר ניגוני חב"ד, ואליו תוקדש בע"ה כתבה בפני עצמה.
כאשר אדמו"ר המהר"ש ביאר לפני אדמו"ר הרש"ב ביחידות על ההבדל שבין חוש לכישרון, באמצעות דוגמא מחוש הנגינה, המחיש אדמו"ר המהר"ש זאת באמצעות סיפור אודות גיסו, ר' לוי יצחק, שהיה חתנו של אדמו"ר הצמח צדק ונינו של ר' לוי יצחק מבארדיטשב - שפעם התאכסן במלון בפטרבורג, וכאשר שמע מבעד לכותל נגינה בכינור, מכנר איטלקי שהתאכסן בחדר הסמוך, בא לידי התעלפות מרוב מתיקות הנגינה. זה שימש כדוגמא לכך, שחוש הנגינה נמסר בירושה דווקא לכמה דורות קדימה, הרי לנו עדות על הפלאת החוש של ר' לוי יצחק מבארדיטשב בנגינה, שהיה "א גוואַלדיקער מנגן" בלשונו של אדמו"ר המהר"ש. אגב, ר' לוי יצחק זה, חתנו של הצמח צדק, היה פעם חזן אצל הצמח צדק בראש השנה, והרבנית חיה מושקא אמרה שאהבה מאד לשמוע את התפילה שלו לפני העמוד (על פי: רשימות הרב"ש). בכל אופן, הסיפור לא נגמר שם. נינו של אותו ר' לוי יצחק חתן הצמח צדק, היה הכנר בעל שם עולמי, מר יהודי מנוחין. אמנם בגלוי הוא לא שמר אורח חיים של תורה, אולם על שמו "יהודי" הוא שמר בקפדנות ובגאון ישראל ולא הסכים להמירו בשום אופן.
ובכן ניגוניו של ר' לוי יצחק מבארדיטשב הם שריד מן הדור הראשון, דורו של אדמו"ר הזקן. ציביונם המוזיקלי שתואם כליל לתשתית המוזיקלית של ניגוני חב"ד מעיד על כך, שניגוני חב"ד שומרים עד עצם היום הזה על הטעם המקורי של הנגינה החסידית, שיצאה מבית מדרשו של המגיד.

תוכן של חב"ד בניגונו של ר' לוי יצחק
הכתבה שלנו הפעם תעסוק בניגון "אנה אמצאך" המיוחס לר' לוי יצחק מבארדיטשב. את הניגון הזה היו מנגנים בליובאוויטש, וכפי שנראה, יש לו קשר הדוק בתוכנו לחסידות חב"ד ומהותה.
בליל שמחת תורה תרס"ז (לפני 110 שנה), בליובאוויטש, נגנו את הניגון "אנה אמצאך" לפני אדמו"ר הרש"ב. למחרת ביום שמחת תורה, בהתוועדות שהתקיימה בזאל (באולם) הגדול, כאשר בין הדברים דיבר אדמו"ר הרש"ב שהכל זה אלקות, גם מה שנראה היפך מאלקות - גם זה אלקות, הוסיף: "וכמו ששרנו אמש את הניגון דו, דו".
בספר הניגונים, במבוא לניגון רי"ג שהוא ניגון דידן, כתב העורך: "בשיר זה מתבטא המושג ש"אין דבר חוץ ממנו" [ביטוי מתניא פרק כ"ב. ל.ל.], ושהכל (כל הבריאה וכל המתרחש) הוא אלקות, ובלשון הזהר הק' והקבלה "לית אתר פנוי מיניה" (אין מקום פנוי ממנו) בין למעלה (בעולמות העליונים) ובין למטה (בעולם התחתון) בין לטוב ובין ח"ו להיפך הכל הוא הבורא ית', ומכיון שכך, היות שזה הבורא ית' - הוא טוב, כנאמר "מפי עליון לא תצא הרעות (איכה ג, לח), אע"פ שנדמה שזה ח"ו ההיפך, כמוסבר בארוכה בספרי חסידות חב"ד".
לגבי הכינוי של הניגון מוסיף שם: "בחוגים שונים מכונה ניגון זה בשם דוד'עלע, על שם ריבוי הפעמים 'דו' ששרים וחוזרים ושרים".
התווים בספר הניגונים נרשמו מפיו של ר' שניאור זלמן הלוי לוין מכפר חב"ד, ששמע את הניגון מחסידי חב"ד בנעוועל. ר' שניאור זלמן לוין הקליט את הניגון והוא נכלל בתקליט המיוחד שלו "כל עצמותי תאמרנה - ניגוני נעוועל".

פילפול 'אנה אמצאך'
את מקורן ויסודן של מילות הניגון ניתן להפנות לפיוט של רבי יהודה הלוי (בעל הכוזרי): יָ-הּ, אָנָה אֶמְצָאך? / מְקוֹמְךָ נַעֲלָה וְנֶעְלָם! וְאָנָה לֹא אֶמְצָאך? / כְּבוֹדְךָ מָלֵא עוֹלָם! וכן נמצא בחובת הלבבות (שער היחוד פ"י): ונאמר על קצת מן החכמים שהיה אומר בתפילתו: "אלקי, אנה אמצאך, אך אנה לא אמצאך, נסתרת ולא תראה, והכל ממך מלא".
המילים 'אנה אמצאך' וכו' מנוגנות בניגון של לימוד, בדומה לניגון של "דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו". מה עניינו לכאן, וכי בלמדנות עסקינן? אלא, זהו כעין 'פלפול' ודיון בין האדם לעצמו, האדם מוכיח לעצמו או מוכיח את עצמו: אתה שואל היכן נמצא רבונו של עולם? אז אני אשאל אותך להיפך, היכן לא נמצא רבונו של עולם? התוכן הזה חוזר על עצמו שוב בניגון והפעם בתרגום לאידיש, בדומה ללימוד סוגיה בגמרא, שחוזרים עליה בלשון תרגום לבדוק שמבינים אותה היטב לאשורה ולא יפלו בה הספיקות.
בפרטיות יותר, "אנה אמצאך" בא לבטא, שהקב"ה בלתי מושג, בלשונו של ר' יהודה הלוי - "מקומך נעלה ונעלם", ולכן ניגונו בתנועה עולה למעלה, ואילו "אנה לא אמצאך" בא לבטא שהקב"ה נמצא בכל מכם גם למטה, ולכן תנועת הניגון היא בירידה למטה (בדומה לתנועת הניגון החסידי על המילים "לית מחשבה תפיסא ביה" בעלייה ו"לית אתר פנוי מיניה" בירידה).

תלת מימד בתנועות של ניגון
בתחילה, מונה את כל ששת הכיוונים ("מעלה דו, מטה דו; מזרח דו, מערב דו; צפון דו, דרום דו"),
מסתבר, שתנועות הניגון במילים אלו באו לבטא את הרעיון הטמון כאן, שהקב"ה נמצא בכל רוחות העולם, בכל הכיוונים.
ניתן לשמוע בתנועות הניגון את הניגודיות בין "מעלה דו" (תנועה עולה) לבין "מטה דו" (תנועה יורדת), וכן על דרך זה בין מזרח למערב, ובין צפון לדרום. זאת אומרת, שששת הכיוונים מתחלקים לשלוש קבוצות, שהם שלושת המימדים של מרחב העולם. "למעלה" זה הפוך מ"למטה", "מזרח" זה הפוך מ"מערב", ו"צפון" זה כיוון מנוגד והפוך מ"דרום".
לאחר מכן ממשיך בניגון – "דו, דו; דו, דו; דו, דו" – שש פעמים רצוף.
מסתבר בדרך אפשר, שששת הפעמים 'דו' מכוונים כנגד ששת הכיוונים האמורים לעיל: גם בששת ה'דו' הללו רואים את החלוקה הנ"ל: 'דו' אחד בעלייה ו'דו' אחד בירידה, שמראה על ניגודיות הכיוונים בין שני ה'דו': אחד לכיוון אחד ושני בכיוון הפוך, כמו בין מזרח למערב, ובין צפון לדרום.
בפעם השלישית של 'דו, דו' – ישנו מעבר תלול מלמעלה מעלה עד למטה מטה. מעבר כזה בדיוק קיים גם בניגון אבינו מלכינו בפעם האחרונה של "אין לנו מלך", ובניגון ארבע בבות בסוף בבא שנייה ושלישית.

לכולם מוכר המנהג, לסובב את הראש בקריאת שמע לששה קצוות, המרומזים ב"אחד", שהם שמים וארץ (מעלה ומטה) וארבע רוחות העולם, להמשיך את אחדות הוי' לכל קצוות העולם. בדומה לכך יש את ניענועי הלולב לששה קצוות, שהם ממשיכים את האחדות המרומזת בארבעת המינים לכל הכיוונים. וכאן אנו מגלים את ההשתקפות המוזיקלית של ששת הקצוות, ולכולם אנו מפנים את ה"דו". (תורה אור ובתורת חיים במאמר על יובל אבי תופס כנור ועוגב, מובאת הקבלה בין הניגון לבין ארבע רוחות השמים ובין מהלך השמש לכל קצוות העולם, שהוא עניין ה"שיר מרובע", והוא יסוד ההשוואה כאן בין הצורות המוזיקליות לבין ארבע הרוחות וכו').
הביטוי המרכזי בניגון, "דו", גם בו טמון טעם מיוחד. מלבד העובדה שיש כאן פנייה ושיח אל הקב"ה בלשון נוכח, שמעמידה את האדם מול הקב"ה "פנים מול פנים", בתורת אדמו"ר הזקן הביטוי "דו" נסוב על העצמות ב"ה. ההקשר לנושא הניגון בפשטות הוא בכך, שדווקא העצמות ב"ה הוא נמצא בכל מקום בשווה, למעלה ולמטה, בכל דבר ממש, והופך את הרע לטוב.
כאן המקום לציין על ניגון חב"ד (ניגון ריקוד קס"ט) שר' יוסף גולדשטיין ז"ל חיבר לו את המילים באנגלית "השם הוא פה, השם הוא שם, השם נמצא בכל העולם, למעלה, למטה, מימין משמאל וסובב הכל" (לראשונה בתקליט שהוציא בשנות הלמ"ד עם סיפורים וניגונים באנגלית), שהוא בעל תוכן כמו ניגון דידן של ר' לוי יצחק. כיום שרים אותו גם בעברית וכנראה שיר זה התפשט בגני ילדים. שימו לב, שגם כאן על המילה "למעלה" הניגון עולה, ואילו על המילה "למטה" הניגון יורד.

מילות הניגון

רבונו של עולם, איך וויל דיר א דודעלע שפילען, 
רבונו של עולם, איך וויל דיר א דודעלע זינגען;
(תרגום: רבש"ע, אני רוצה לנגן לך דודעלע, רבש"ע, אני רוצה לשיר לך דודעלע);

אנה אמצאך רבש"ע, ואנא לא אמצאך רבש"ע;
[ומתרגם מילים עמוקות אלו לאידיש כמי שלומד סוגיה:]
אוו זאל איך דיר געפיניען רבש"ע, אוו זאל איך דיר ניט געפינען רבש"ע;

אז [=אשר] מעלה דו, מטה דו, מזרח דו, מערב דו, דרום דו, צפון דו, דו דו...

אז איז גוט, איז דאך דו, חלילה ניט, אויך דו, און אז דו איז דאך גוט, דו דו...
(תרגום: כאשר טוב, זה הרי אתה, חלילה לא, זה גם אתה, וכאשר אתה, זה הרי טוב).


* הערה: המילה "דודה", יש לה משמעות ברוסית של חלילית, כלי נגינה עממי. ויש כאן לשון נופל על לשון, "אני רוצה לנגן לך דודעלע" - הן במובן של לזמר בכלי נגינה והן לרמז על מילות השיר "דו דו".

מקורות: ספר השיחות - תורת שלום ע' 71-72. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ד עמ' שפא-ב. רשימות הרב"ש. ראה ניצוצי אור ע' 20. 

עוד בעניין הדודעלע העירוני מספר קדושת לוי לר' לוי יצחק (פרשת פרה) וזה לשונו: "על התגלות אלקותו יתברך על כל פרטי הנבראים והיצורים והנעשים, וכל מה שיש בעולם הכל ממנו, ואין כל נמצא מבלעדו, ובלתו אין שום קיום מציאות לאחד מהנבראים, כמו שכתוב "ואתה מחיה את כולם", ומצד זה נודע שיש רבון עלמין המחדש בכל עת, ונותן כח לחיות לכל בריאה שבעולם. ולצד זה נקרא 'אתה', כמו שבארנו, בלשון נוכח, כאילו הוא מושג, וענין ההשגה על פרטי הנמצאים כנ"ל".

תגובות

כתבות נבחרות

דעם רבי'נס ניגון

ר' זלמן הבלין: ניגון שכולו כנפיים

ניגון ברכת כהנים

ניגון לר' מיכל מזלוטשוב

טעמי נגינה של תהלים

ניגון לר' אשר מניקולייב

ניגון כלות הנפש

ניגון לר' זלמן זלטופולסקי

תכירו את ניגון הניצחון

ניגון הנרות הללו: ניגון לאור הנרות