ניגון מהיכל הזכות: קדיש לר' לוי יצחק מברדיטשוב



אני נרגש לכתוב היום על ניגון שמעלה אצלי אישית זכרונות מיוחדים. הפעם הראשונה שנסעתי לרבי, בשיעור ג' ישיבה גדולה, היה לתשרי תשס"א, זה היה היום הולדת החסידי שלי. באותה תקופה בחצרות הקודש היה מוקרן פעמים רבות הוידאו "תשרי עם הרבי" (שכנראה בדיוק יצא אז לאור), וברקע שלו, היה מתנגן ניגון הקדיש של ר' לוי יצחק בביצוע ניח"ח, ביצוע שובה לב. הניגון לא היה מוכר לי מקודם לכן, והמילים הנוקבות של הניגון הצטלצלו אצלי בראש במשך אותה תקופה. עד היום, הניגון מחזיר אותי לאותם רגעים יקרים, לאותה אוירה קסומה.

ר' לוי יצחק: חזנות מעולם אחר
עיצומו של יום הדין. הרה"ק הרה"צ ר' לוי יצחק מבארדיטשב, בעל חוש נגינה עצום, הוא בעצמו הבעל תפילה בבית מדרשו, ניגש אל העמוד לתפילת מוסף עם הניגון המקובל, אך לפתע, לפני הקדיש שפותח את מוסף, ר' לוי יצחק מגולל דיון אל מול הקב"ה, מתוך ניגון שמופנה לא לעורר את לבבות הקהל, אלא להשפיע בשערי בית הדין של מעלה:
דרי מעלה עם דרי מטה, כולם ירעדו ויפחדו (אוי) מאימת דינך,
וגם אני לוי יצחק בן סאסיא שרה, עפר רמה ותולעה[1], באתי לבקש על עמך ישראל:
מה לך – על עמך ישראל, [מכאן - בתרגום חפשי מאידיש]: מה יש לך אל עמך ישראל?
נראה כי מה שאתה צריך – זה "דבר אל בני ישראל", מה שאתה רוצה – זה "אמור אל בני ישראל", על מה שלא יהיה – "צו את בני ישראל",
כעת בוא נראה, כמה אומות יש בעולם: ערביים, בבליים, כשדיים, פרסיים[2],
אלא מה מוכרחים אם כן לומר? שהיהודים נקראים "בנים למקום"!
יתגדל!

במחזורים לראש השנה ויום הכיפורים, ישנה תפילה שהשליח ציבור אומר אותה לפני הקדיש שלפני מוסף, "הנני העני ממעש", ובה החזן משיח על שפלות עצמו ועל שהוא בא לבקש ולהתחנן על הקהל ישראל. הרה"ק ר' לוי יצחק בעצם לא חידש והוסיף עניין מעצמו, הוא פשוט ביטא את אותה התפילה במקומה המסורתי אך בסגנונו המיוחד והאופייני לו, בתור סנגורן של ישראל.
ברצוני לדייק כאן עוד כמה קווים לדמותו של ר' לוי יצחק בתור חזן, על צורת ההגשה שלו לתפילה. זה שלא מדובר כאן על חזן שבא להראות את כוחו בסלסולים וייפוי הנעימה, זה כמובן לא חידוש בנוגע לאיש האלוקים הלזה, ובכל זאת, אנחנו רואים שהחזנות כולה גדושה בתוכן, הנגינה היא כלי שרת לביטוי התוכן החסידי. הניגון הזה הופך לניגון שאפשר לנגן אותו בכל זמן בשנה ללא הקשר לחזנות ולתפילת ראש השנה, הוא עולה על שולחנם של אדמו"רי חב"ד ונושא מסר נצחי.
בתקליט ניח"ח, את ניגון הקדיש הזה מבצע החזן המומחה ר' משה טלישבסקי ז"ל, "החזן של הרבי", אבל אנחנו שומעים כאן לא קטע חזנות, לא סלסולים וייפוי נעימה, אלא ניגון עמוק ספוג בהשתפכות הנפש של ממש, שמבוצע על ידי חסיד 'בעל הרגש'. לטעמי הביצוע הזה הוא מורא'דיק, נוקב ויורד עד תהום הלב.

סנגורן של ישראל שהקים היכל חדש
הרה"ק הרה"צ ר' לוי יצחק מבארדיטשב מפורסם בתור סנגורן של ישראל, בסיפורים רבים הוא מלמד זכות בצורה נפלאה אף על קל שבקלים. לעיתים קרובות מוצג ר' לוי יצחק כפונה כלפי מעלה, ואף מעביר כביכול 'טענות', כפי שהתבטא פעם: רבש"ע, אילו היית מעמיד לנגד האדם את העוה"ב והגן עדן, ואת תאוות העוה"ז היית כותב ב"ראשית חכמה" – בודאי לא הי' אף אחד מישראל עובר עבירה; אבל עכשיו שהעמדת לנגד האדם את תאוות העוה"ז, ואודות הגיהנם כתבת ב"ראשית חכמה" – אזי כו' (הרבי סיפר זאת בהתוועדות בחול המועד סוכות).
אדמו"ר הזקן שהיה מחותנו של ר' לוי"ק התבטא עליו, ש"מה שהמלאך מיכאל למעלה, הוא - למטה"[3], ויתירה מזו שהלימוד זכות של ר' לוי יצחק היא עוד יותר מזו של מלאך מיכאל, ועד ש"בעבודתו הקדושה במסירות נפש להמליץ טוב על כל בן ובת ישראל, זכה לבנות למעלה 'היכל הזכות' חדש, וכל יהודי שמלמד זכות על נשמה יהודית . . נכנס לאותו היכל הזכות, ושניהם נושעים כל אחד במצטרך לו", וכן אמירת תהלים עם הזכרת שמו של ר' לוי יצחק מבארדיטשב גם כן מגיעה לאותו היכל הזכות ומעוררת רחמים עליו על בני ביתו[4].
לדוגמא במאמרי ראש השנה תשמ"ג הרבי הזכיר משל מר' לוי יצחק מבארדיטשב על תקיעת שופר, בתוספת התואר "אוהב ישראל ידוע ומפורסם", ומשתמע שגם עצם הזכרת ר' לוי יצחק פועלת הזכרת לימוד זכות.

מסורת נשיאי חב"ד: ניגון מהיכל הזכות
תוכן זה, סנגוריא על ישראל, מתבטא בניגון זה בעליל, ומתברר שישנה מסורת מרבותינו נשיאינו על כוחו וסגולתו של הניגון. וכה נאמר בשיחת קודש של אדמו"ר הריי"צ במוצאי יום הכפורים תרצ"ט:
... בזמננו ובדורנו חסר צדיק בעל מסירות נפש, כמו הצדיק הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב שיאמר באהבה ישראל רוויה מסירות נפש: רבונו של עולם! לכו נא וניווכחה[5]! מה (טענות) לך על ילדיך היקרים, בני ובנות ישראל?!
על הניגון הידוע (להעתיק בסגנונו ולשונו: צו, דבר, דו וכו'[6]) אמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק בשם רבותינו הקדושים שמקור חוצבו בהיכל הזכות, ושהוא נותן תוקף למלאכי מעלה שנבראים מתורה ומעשים טובים[7].
מדברי שיחת קודש זו מובן, כי ע"י הניגון של ר' לוי"ק, מעוררים בשמים את לימוד הזכות על ישראל, ובעצם משלימים את החסר – את נוכחותו של ר' לוי"ק. וכידוע שע"י ניגון – ממשיכים את בעל הניגון.

ממשה עד לוי יצחק: מסירות נפש
בשבת פ' תשא תנש"א, הרבי דיבר על מסירות נפשו של משה רבינו ללמד סנגוריא על ישראל, שהפקיר את כל מציאותו בשביל להציל את ישראל, והרי המשיך: "ועד"ז השתדלו גדולי ישראל בכל הדורות ללמד זכות על בני ישראל, כמו הרה"צ ר' לוי יצחק מברדיטשוב, המפורסם בתפוצות ישראל (ובכל העולמות) בתואר "אוהב ישראל" ו"מליץ יושר", בגלל גודל מעלת עבודתו באהבת ישראל ולימוד זכות על בני ישראל"[8].
וכעת, כל הביטויים המיוחדים של ר' לוי יצחק, שיכולים להיראות בהשקפה ראשונה בתור ביטוי שאינו מתאים כלפי שמייא, הרי שה"העזה" עצמה של ר' לוי יצחק לטעון כלפי שמייא באופן כזה – היא היא מסירות נפשו על אהבת ישראל! ויסוד הנהגתו זו של ר' לוי יצחק היא בהררי קודש בהנהגתו של משה רבינו בכבודו ובעצמו!

תנועות הניגון מבית דין של מעלה
ובכן, לעומת ר' מיכל מזלוטשב, עליו הבעל שם טוב התבטא שהוא אוסף ניגונים מהיכל הניגון, ר' לוי יצחק מבארדיטשב מייבא ניגון מהיכל הזכות. כעת נעקוב אחרי תנועות הניגון ונראה כיצד הן מבטאות את התוכן של המילים:
בפתיחה: "דרי מעלה" – תנועה כלפי מעלה, "דרי מטה" – תנועה כלפי מטה. (להעיר מהניגון "אנא אמצאך" של ר' לוי יצחק, הדוד'לה, שגם בו אפשר להבחין כך במילים "מעלה דו" – "מטה דו", כפי שנתבאר בכתבה על ניגון הנ"ל).
תנועה כללית בניגון – התרפסות ותחינה לפני כסא מרום. ההקדמה של "אימת דינך", "עפר רימה ותולעה" – היא הקדמה חשובה להבהיר שלא מדובר כאן על הצגה ומשחק, אלא על משהו רציני ביותר.
"מה לך על עמך ישראל" – תנועה של תביעה, ומשם עובר לדבר באידיש ועושה תפנית פתאומית מאופי של תחינה לאופי של תביעה.
"מה שאתה צריך; מה שאתה רוצה"  - כביכול טענה ותלונה, מלווה בהגבהת והרמת הקול.
"כמה אומות יש בעולם" – יש תנועה כזו בדיוק בתוך ניגון ד' בבות, וכן בתוך ניגון ההשתטחות של הצ"צ.
"אלא מה צריכים לומר, שיהודים נקראים" – בצליל נמוך נוקב, כאילו נוקב ומוחץ את הדין.
הסיומת "בנים למקום – יתגדל" – בתנועת הניגון הקבוע המסורתי והמקובל בקדיש שלפני מוסף של ימים נוראים, ניגון צ"ח מה"סקארבאווע ניגונים", ניגון שמיוחס לשירי הלויים בבית המקדש, וממנו החזן ממשיך לנגן את הקדיש הלאה כפי הנוסח הרגיל למוסף של ראש השנה.
***

נספח א': להשלמת התמונה, נלקטו כאן ממסורת רבותינו נשיאינו מספר הזדמנויות נוספות בהן הרה"ק ר' לוי יצחק מבארדיטשב ניגש אל עמוד התפילה של ראש השנה (וכדומה) מתוך אמירות מיוחדות בסגנונו, רובן ברוח סנגוריא על ישראל כבניגון דידן.

אז מיהו הקיסר?
מסתבר שר' לוי יצחק היה ניגש למוסף של ראש השנה גם עם הקדמות אחרות. אדמו"ר הריי"צ סיפר בכמה הזדמנויות[9]:
"הרב מבארדיטשב הר"ר לוי יצחק זצוק"ל נ"ע היה מתפלל מוסף בראש השנה לפני העמוד, וקודם שהתחיל הקדיש אמר: קיסר פרוסיה אומר "אני קיסר", הקיסר הרוסי אומר "אני קיסר", וכדומה, ואני לוי יצחק בן שרה אומר, יתגדל ויתקדש שמי' רבה כו'".

נותנים זמן להקב"ה עד ראש השנה...
פעם בסליחות הראשונות, ניגש ר' לוי יצחק לעמוד, אמר קדיש ו'אשרי' בנגינה לבבית חזקה ששבתה את כל הקהל, ולאחר הקדיש יצא בריקוד, מה שהפליא את כולם, ולאחר ריקוד השמחה חזר אל העמוד ואמר: "רבש"ע, מה אתה מתכוון ש"לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים", אתה בחרת לעצמך את הרקיע השביעי ואותנו השארת בהעלם והסתר, כזה יצר הרע מתוחכם ש[רק] אתה בעצמך יכולת לברוא, כזה עולם יפה של תאוות גשמיות שרק אתה יכולת לברוא, ורצונך שכזה אדם קטן ינזר את עצמו מכל הדברים? רבש"ע, הוא [האדם] קורא 'משכני אחריך נרוצה', אנחנו נותנים לך זמן עד ר"ה ובר"ה עליך לתת שנה טובה ומאושרת לכלל ישראל"[10].

וכי מי צריך לבקש על בניך?...
בערב ראש השנה תש"ט, אדמו"ר הריי"צ סיפר את מה שאמר לו אדמו"ר הרש"ב בערב ראש השנה תרנ"ז[11], איך שר' לוי"ק מבארדיטשב פעם אחת אמר בליל ר"ה לפני מעריב:
"רבש"ע, איך זה יצא שאני לוי יצחק מבארדיטשב צריך לבקש אצלך על בניך היחידים? הנני גם כן אבא, האם אני אחכה עד שיבואו לבקש על בניי? אני מאחל להם כל טוב בכל עת ובכל שעה. כל היהודים הרי בניך היחידים, כל יהודי הוא בן יחיד, אתה הרי החכם האמתי, החסדן האמתי, אילו פנים יהיו לי ואיזו שטות זה יהיה, אם אני אבוא לבקש על בניך, בני יחידים, תן להם הכל מידך המלאה הפתוחה והקדושה השפעה מרובה בכל ענייניהם בגשמיות וברוחניות. כן יהי רצון, אמן ואמן".

נספח ב'. לעניין 'היכל הזכות' הנזכר כאן,
הנה היכל הזכות מתואר בזהר פקודי רנא-ב. פרד"ס שער ההיכלות פ"ד. ובמאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב ע' תקפד ("היכל הזכות ששם יושבין סנהדרין גדולה ושופטים העדה") ועיי"ש שם עוד ע' תקעג-ד. בפירוש המילות לאדמו"ר האמצעי (סז, ד) ש"וכמו שהסנהדרין למטה היו יושבי' בלשכת הגזית כך הוא בסנהדרין של מעלה שיושבי' בלשכת הגזית שלמעלה והוא בבחי' היכל הזכות".
אולם נראה שכאן מדובר על היכל הזכות באופן אחר, באופן נעלה יותר, ואולי זהו הדיוק – "היכל הזכות חדש".




[1] ע"פ לשון המשנה, מסכת אבות פ"ג מ"א.
[2] ככל הנראה, ארבע אומות הנמנות כאן הן ע"פ ארבע אומות עליהן מדובר בדניאל ב, לט ואילך, ראה מפרשים שם.
[3] מסע ברדיטשב ע' 73 וש"נ
[4] אגרו"ק ריי"צ כרך ה' ע' פח. סה"ש ת"ש ע' 115.
[5] ישעיה א, יח.
[6] כך מופיע במקור בהנחה של השיחה, והכוונה כנראה – שיש להתיק כאן את מילות הניגון.
[7] ספר השיחות תרצ"ט (הוצאת תשע"ד) ע' 325 ואילך, מרשימת הרבי.
[8] סה"ש תנש"א ח"א ע' 373.
[9] סה"ש תרפ"ב ע' 29. סה"ש תרפ"ט ע' 48.
[10] אגרו"ק ריי"צ כרך ו' ע' תיט-תכ.
[11] סה"ש תש"ט ע' 271.

תגובות

כתבות נבחרות

דעם רבי'נס ניגון

ר' זלמן הבלין: ניגון שכולו כנפיים

ניגון ברכת כהנים

ניגון לר' מיכל מזלוטשוב

טעמי נגינה של תהלים

ניגון לר' אשר מניקולייב

ניגון כלות הנפש

ניגון לר' זלמן זלטופולסקי

תכירו את ניגון הניצחון

ניגון הנרות הללו: ניגון לאור הנרות