ניגוני מארש: להוביל לניצחון

ב"ה



אמרו לפני 'מלכויות', ובמה? במארש!
בהרבה חצרות חסידות, אולי בכל חצרות החסידות, אנחנו מוצאים ניגוני מארש רבים. זהו "סוג" מקובל של ניגונים מן הדורות הראשונים לחסידות. בויז'ניץ יש נוהג לחבר ניגון מארש חדש כל שנה לקראת השנה החדשה. מדוע?
נהוג להסביר, שהמארש הוא ניגון מלכותי וחגיגי, שמבטא מלוכה ומלכות, ולכן ראש השנה שהוא יום הכתרת מלך מלכי המלכים, הוא מועד מתאים למארש. ואכן גם בנוסח חב"ד בפיוטים של "מלכויות" לראש השנה נכנסות נעימות מלכותיות של מארשים.
אולם נראה שהמהות העיקרית של מארש בחסידות חב"ד יש לה טעם אחר ותכלית אחרת, שמתאימה לא רק בראש השנה אלא כל השנה כולה, וכפי שנסקור בכתבה שלפנינו.

'כי תצא למלחמה' במארש!
מארש בתרגום מלולי הוא שיר לכת, שיר של מצעד. כיצד הגיע מארש צבאי לאוצר הניגונים החסידי?
את ההסבר אודות מקומו של המארש בעבודת ה' מוצאים בחסידות – שבני ישראל נקראו בתורה "צבאות ה'", וכל יהודי הינו חייל של מלך מלכי המלכים הקב"ה. תפקידו לנצח את היצר הרע ואת הצד השלילי שקיים בעולם, ולתקן את העולם במלכות שד-י. כשם שבצבא של מלך בשר ודם, יוצאים החיילים למלחמה במאַרש, מלאי תקווה ובטחון בניצחונם, כן צריך היהודי לצאת למלחמת ה' מתוך מאַרש, והרגשת ביטחון בניצחונו.
הרבי דיבר פעמים רבות מספור – בשם אדמו"ר הריי"צ – על התועלת והכרח המארש בעבודת השם, ולהלן נביא את מקור הדברים.

פתגם של חיילים, מקרונשטט לליובאוויטש
קרונשטט (Kronstadt) היא עיר נמל רוסית, הממוקמת באי, מול מרכז פטרבורג.
בשלהי שנת תר"ג, בתקופת שהותו של אדמו"ר הצמח צדק בפטרבורג, החיילים היהודיים – הקאנטוניסטים – שבקרונשטט הגישו בקשה מיוחדת דרך פקידי החייל לשר הצבא שברצונם להזמין את הרבי מליובאוויטש – הצ"צ – שינאם בפניהם. שר הצבא אישר את בקשתם והעביר אותה לשר הפנים. שר הפנים הודיע על כך לאדמו"ר הצמח צדק, ואדמו"ר הצמח צדק השיב בהסכמה לקיים את בקשתם באחד מימות החול. התעודות הרשמיות – בקשת הרישיון לנסוע לקרונשטט וקבלת הרישיון – נמצאים עד היום בארכיון שר ההשכלה בפטרבורג[1].
בתחילת חודש מנחם אב תר"ג, אדמו"ר הצמח צדק נסע מפטרבורג [דרך הים] לקרונשטט בלוויית כבוד של כ-50 אנשים מחסידי חב"ד, שם התאספו חיילים יהודיים מחיל הים, הרוכבים והרגלי. הרבי אמר בפניהם את המאמר חסידות 'מחיתי כעב פשעיך' בשפה המדוברת [באידיש] ויגד לפניהם איזה מאמרי חז"ל ממדרש איכה רבה, מה שפעל עליהם התעוררות מיוחדת והרבה מהם בכו בעת שמעם את המאמר. [ובהמשך לכך גדל הביקוש ובתחילת חודש אלול נאם הצ"צ בפני כ-600 חיילים מכל סביבות פטרבורג, בחצר הראשונה של המבצר הפטרופאוולי, המוכר לכולם מפרשת מאסרו של אדמו"ר הזקן. שם אמר הצמח צדק את המאמר 'שמע ישראל'][2].
בערב ראש השנה תר"ד בליובאוויטש, הצמח צדק דיבר אודות אותו הביקור שלו אצל החיילים בקרונשטט, וסיפר ש"החיילים אמרו, שלא כובשים עיר בדמעות אלא בשיר לכת" (מארש)[3].



'מסירות נפש' במארש
מכיוון ש"מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע", ככל המשל הזה בצבא וחיילים ובניצחון המלחמה, קיים בעבודת ה' בבני ישראל שנקראים צבאות השם. כשם שבצבא הגשמי החייל מציית לגנרל, הולך גם למקום סכנה, ומתוך שיר לכת ולא בדמעות, כך גם עבודת המסירות נפש בעבודת השם, והמסירות נפש על הפצת היהדות צריכה להיעשות מתוך מארש שמח.


מה ל'מארש' בתפילה?
בהזדמנות אחרת קישר אדמו"ר הריי"צ את משל ההליכה לקרב מתוך מארש, לעבודת התפילה הנקראת גם היא "שעת קרב" במובן הרוחני, ועד שבמאמרי חסידות מבארים את כל סוגי כלי הנשק (המנויים במשנה מסכת שבת) כפי שהם בעבודת התפילה, "וכך הוא גם בעבודת התפילה, צריך לנגן ניגון שמח"[4].

'מארש' מן התורה מניין?
בהתוועדות ח"י אלול תשי"א אצל הרבי שרו את הניגון "ניע זשוריטי", ואחד המסובים הכריז ברוסית "נאַשאַ ביריאָט" (דידן נצח), והרבי התייחס לכך: ההכרזה "נאַשאַ ביריאָט", שפירושה "דידן נצח" – נכונה היא, ושייכת במיוחד לימים אלה:
ובהקדמה – שסדר ההנהגה אצל אנשי-חיל, שצועדים עם "מאַרש (שיר לכת) של נצחון" גם ביציאתם למלחמה, למרות שזוהי מלחמה קשה נגד אויב חזק כו'. וטעם הדבר – לפי שתנאי עיקרי ביציאה למלחמה היא ש"אל ירך לבבכם"[5], אלא אדרבה, חיזוק הלב, כפי שמתבטא גם בהיציאה למלחמה מתוך שמחה, ועי"ז מצליחים לנצח במלחמה.
בהמשך הרבי הזכיר מן המדרש על ניצחון באופן של "אני אומר שירה ואתה עושה"[6]. מדובר במדרש ביהושפט המלך שבאו בני עמון ומואב להלחם בו. יהושפט אמר לפני הקב"ה "אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף, אלא אני אומר שירה ואתה עושה", אתה נלחם בשבילי. יהושפט העמיד משוררים לשיר ולהלל להוי', "ובעת החלו ברינה ותהילה, נתן ה' מארבים על-בני עמון מואב והר-שעיר הבאים ליהודה ויינגפו"[7]. הרי לנו מקור בתורה לכך, שעצם השירה לה' פועלת ניצחון.

מארש: 'מעל אויביך'
בנוסף על המשל מחיילים שיוצאים לקרב מתוך מארש, בנמשל בעבודת ה' יש סיבה הרבה יותר גדולה לצאת למלחמת היצר מתוך מארש. הרי במשל לא יודעים למי יהיה הניצחון ויש מקום למורא ופחד, אולם בנמשל – אומר הרבי: "כאשר יודעים מראש בטוח שיש כוח לנצח ושינצחו בפועל . . אז היציאה למלחמה היא מלכתחילה באופן אחר לגמרי, בניגון של ניצחון"[8], והרבי קישר זאת למשמעות של "פדה בשלום נפשי מקרב לי", שהפדייה היא בשלום.

מארש מוביל לניצחון
מכתב: "וכידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר חיל היוצא למלחמה, תחלת יציאתו הוא בשיר (מארש) של נצחון, וזה עצמו מקרב הנצחון ומגדילו"[9].
בשבת שירה תשל"ו הרבי האריך ודייק: ... הגם שזה לא מובן, לכאורה הרי "אל יתהלל חוגר כמפתח"[10], ומלחמה שבה כולם חוזרים בשלום זהו נס, אז איך יכולים ללכת למלחמה בניגון שמח, בכל זאת רואים שכך היא המציאות אפילו אצל אומות העולם,
וההליכה למלחמה במארש של ניצחון – מוסיפה, מגדילה ומקרבת את הניצחון, שיהיה נעלה יותר מאשר הליכה למלחמה ללא מארש של ניצחון, זאת אומרת שהליכה במארש של ניצחון זהו חלק מהניצחון, שלכן כאשר מלמדים את חיילים תכסיסי מלחמה, מלמדים אותם גם ללכת מתוך מארש של ניצחון מכיוון שגם זהו מתכסיסי המלחמה וזה פועל את עניין הניצחון.

לילדים: מארש צבאות ה'
בסוף תשרי תשמ"א בכינוס הילדים, ניגנו בפתיחה את מארש נפוליון. בהמשך לכך הרבי האריך במשמעות התואר "צבאות השם", ואשר כל ילד הינו חייל של ה', וזה הזמן לערוך פאראד של הרבה חיילים יחד וכדרך החיילים לנגן ניגון של ניצחון ולנצח בוודאות במלחמת היצר[11].

ויעקב הלך לדרכו: יום יום מתוך מארש
אז כאשר יוצאים למלחמה, יוצאים מתוך מארש. אבל למתי בדיוק זה מתאים?
כאשר שליח יוצא לשליחות, לכבוש עיר ולתקנה במתכות ש-ד-י, אז הוא יוצא מתוך מארש. ולכל יהודי בדור שלנו יש את השליחות שלו, אחרי תקופת החגים כאשר מגיע "ויעקב הלך לדרכו", צריך לצאת מתוך מארש. ובעצם בכל יום אחרי התפילה, "צא מן התיבה", לכבוש את חלקו בעולם מתוך מארש. כן, בכל יום ממש ואצל כל אחד ממש, מארש מארש מארש.
למארש יש גם צורה של פועל, "מארשינג". צועדים לבטח במארש. אז נסיים בניגון "פראם 770, ווי מארשינג אאוט".
  
מאופייני מוזיקליים של מארש
ניגוני המארש הם בעצם סגנון מיוחד של ניגונים.
כלי נגינה המתאימים למארש – הם כלי נגינה צבאיים, תופים שנותנים את קצב הצעדה הם כנראה העיקר, וחצוצרות שתרועתן בעלת העוצמה נותנת חיזוק ואומץ גבורה בלב אנשי החייל, ובד בבד מטילה פחד על האויב, שמטעם זה היו לוקחים למלחמה חצוצרות כמסופר בפרשת בהעלותך.
הקצב הוא מרכיב בסיס בניגונים אלו, הוא זה שקובע את ה'לכת' והמצעד בתוקף, כל צעד פעימה מודגשת ומורגשת.

בכתבה הבאה בע"ה סיפור מיוחד כיצד הגיע ניגון מארש מ"מלחמת שבע השנים" בימי הבעל שם טוב, ואת סיפורו המיוחד של מארש נפוליון.




[1] קונטרס הצמח צדק ותנועת ההשכלה (מהדורת תשע"ו) ע' 31 הערה 61.
[2] רשימת מאמרי דא"ח – צמח צדק ע' סא. קונטרס הצמח צדק ותנועת ההשכלה ע' 30 (ושם בהוספות נדפסו שני המאמרים של הצמח צדק הנזכרים כאן). אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ בכמה מקומות ע"פ מפתח העניינים ערך 'קנטוניסטים'.
[3] סה"ש תש"ה ע' 3. 59. הובא בספר הניגונים חלק א' ע' סא.
[4] סה"ש תש"ז ע' 122. סה"ש תש"ט 323 ע' 290.
[5] שופטים כ, ג. וראה רמב"ם הל' מלכים ספ"ז.
[6] איכה רבה פ"ד ט"ו.
[7] דברי הימים ב' כ, כב.
[8] שיחת פ' ניצבים וילך תשל"ג.
[9] אגרות קודש כרך יז אגרת ו'רלח.
[10] מלכים א' כ, יא.
[11] לקו"ש חלק כ"ד ע' 320.

תגובות

כתבות נבחרות

דעם רבי'נס ניגון

ר' זלמן הבלין: ניגון שכולו כנפיים

ניגון ברכת כהנים

ניגון לר' מיכל מזלוטשוב

טעמי נגינה של תהלים

ניגון לר' אשר מניקולייב

ניגון כלות הנפש

ניגון לר' זלמן זלטופולסקי

תכירו את ניגון הניצחון

ניגון הנרות הללו: ניגון לאור הנרות