האדרת והאמונה: ניגון המהפכה של הרבי

האם בחב"ד מנגנים את המרסלייז או שבממשלת צרפת מנגנים ניגון חב"ד? ומה אומר ר' לוי יצחק מבארדיטשב על צדיק שמשורר הימנון של אומות העולם? – לראשונה תיעוד מלא על ניגון שעושה מהפכה, ניגון "רבולוציה נגד הגלות", שמפלס דרך לגאולה. הרבי בעצמו מעורר לפרסם את נס האתהפכא השמיימי של הניגון


שביעי לראשון: הרבי בעקבות אדמו"ר הזקן
בלילות שמחת תורה בין השנים תשט"ז ותשכ"ד, הרבי לימד בכל שנה ניגון חדש, ובשנה האחרונה שני ניגונים, וכך יש בידינו 10 ניגונים מיוחדים, "ניגוני הרבי". הסדר הזה נפסק רשמית, אך לפתע כעבור 10 שנים, בשמחת תורה תשל"ד, הרבי מחדש ניגון נוסף. שוב, הרבי מצטנע מאחורי ההנהגה של אדמו"ר הזקן שגם הוא (בסוף ימיו ממש, זמן רב אחרי הלחנת 10 הניגונים שלו), לקח את מארש מנפוליון. כעבור שנים, הרבי דיבר על כך ש"חסידים" הפכו את הניגון לקדושה, בלי להזכיר את עצמו. בכתבה שלפנינו נגלה את הסיפור המלא כיצד הרבי לימד את הניגון, מה עמד מאחוריו, ובפרסום ראשון – תיעוד מלא כיצד באותה תקופה הצרפתים שינו את הניגון, ועל נבואת הרבי שהניגון הולך להשתנות שוב, שהולכת ומתגשמת בימים אלו.

בין שיר המרסלייז לנפוליון
ההמנון של צרפת הנקרא מארסעלייז (La Marseillaise), נתחבר בעת המהפכה הצרפתית (אייר תקנ"ב) ובמהרה הופך להיות ההימנון של מדינת צרפת. לפי עדות אחד המשרתים האישיים של נפוליון, נפוליון בעצמו אהב מאד את הניגון זה שהיה שגור בפיו. אך לאחר מפלת נפוליון נאסר כליל לשיר את המרסלייז, והוא חוזר להיות המנון רשמי בצרפת כעבור עשרות שנים, בשנת תרל"ט.
כדאי לציין כאן שממשלת רוסיה אימצה את ניגון המרסלייז בתור המנון הרפובליקה הרוסית בשנות המהפכה ברוסיה, תרע"ז-ח (1917-8). ניגון המרסלייז שימש גם כנושא למלחינים קלאסיים רבים ששיבצו אותו ביצירותיהם.


הפתעה בהקפות: הרבי לוקח את המרסלייז
כה מתאר ר' אהרן דב הלפרין ביומנו משהותו בחצרות הקודש בשנת תשל"ד: להלן אכתוב בקצרה על אירועי שמיני עצרת, שמחת תורה ושבת בראשית, שהתרחשו בהם כמה דברים גדולים ומיוחדים.
בליל שמיני עצרת, לפני תחילת ההקפה הרביעית, הרבי ניגש לקצה הבימה עם הסידור, ואמר את כל הקטע של "קול ה' שובר ארזים", במנגינה ידועה שיהודים אומרים על המילים "האדרת והאמונה צו-וועמען צו-וועמען", וכל הקהל עונים אחריו. וכשהגיע למילים האחרונות "נעימות בימינך נצח" ממש 'שאג' את המלים בקול גדול. – ושמעתי שלמחרת בלילה, בהקפות ליל שמחת-תורה, כשניגשו לשוחח עם הרבי מהקונסוליה הישראלית הרבי אמר לקונסול בין כל הדברים: "מיר האבן שויין געפויעלט זאל זיין נעימות בימינך נצח" [=כבר פעלנו שיהיה נעימות בימינך נצח!]
בליל שמחת תורה, בעת ההקפה הרביעית, הרבי שוב ניגש לקצה הבימה והתחיל פתאום, להפתעת כולנו, לשיר "האדרת והאמונה" במנגינה לא מוכרת לנו כלל. רק האורחים מצרפת - שהשנה היתה קבוצה גדולה שלהם - הצטרפו לשיר. אחר-כך התברר לכולנו שזוהי המנגינה של ה'מרסלייז' הצרפתי. כשנודע לנו שזה ההמנון הלאומי של צרפת, היתה התרגשות מאוד גדולה וכולם רקדו אחר כך עם הניגון הזה כל הלילה עד הבוקר, ב-770 וברחובות. אין לשער המחזה.
למחרת בתפילת שחרית נגנו "האדרת והאמונה" בניגון של המארש הצרפתי.
בהתוועדות השנייה של שבת בראשית, שהייתה המשך לשמחת תורה, הרבי דיבר על הניגון הזה ואמר במפורש שזה ניגון של ניצחון, וכמו שאדמו"ר הזקן הפך את המארש של נפוליון לניצחון של קדושה – "הרי כעת בני ישראל זקוקים במיוחד לניצחון, ולכן הפכנו את ה'מרסלייז' לניצחון של קדושה".
הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי, ראש ישיבת חב"ד צפת, שנכח במקום והיה בין דוברי הצרפתית הלא רבים, מספר שהרבי החל את ההמנון הצרפתי עוד בפסוקים של ההקפה "וירקידם כמו עגל לבנון ושריון כמו בן ראמים"[1], ואחרי זה המשיך את הניגון למילים "האדרת והאמונה". עוד הוא מספר, שהרבי שר אז גם את תנועה הנוספת של הניגון, תנועה שהקהל לא קלט אותה, ובפועל לא שרו אותה אחרי כן. הרב סימון ג'ייקובסון מספר, שלשנה הבאה בהתוועדות שמחת תורה תשל"ה – הרבי הורה לנגן "האדרת והאמונה" גם בצירוף התנועה הנוספת של ההמנון.

"בניגון זה של ניצחון ילכו לקראת משיח"
הרבי פתח אז בסיפור איך שאדמו"ר הזקן לקח את מארש נפוליון, שאדמו"ר הזקן לקח מנפוליון את המארש ועי"ז לקח ממנו גם את הניצחון, ואחרי זה המשיך: זהו סיפור שמספרים לנו, שלכאורה, לאנשים שבערכינו מה זה נוגע - לקחת ניגון ולהפכו לקדושה? אלא על דרך המבואר במאמרים בעניין 'פתח אליהו' ו'פתח ר' שמעון', שהם פתחו את הדרך ובמסילתם ילכו כל ההולכים באורחותיהם, אלא שהם סללו את הדרך ולמי שהולך אחריהם כבר קל יותר, ועל דרך זה גם אצל אדמו"ר הזקן שפתח וסלל את הדרך, ועד שזה נוגע לפועל[2].
הרבי הזכיר גם את הסיפור עם הבית יוסף שע"י יגיעתו בתורה פתח את הסוגיה גם בפני איש פשוט, ועל הרב המגיד שהיה אומר את מחשבותיו בדיבור על מנת להמשיך זאת בעולם.
ואז הרבי הסביר שנבחר כאן ניגון של צרפת (שהיה בימי נפוליון) ונבחרו מילים על סדר האל"ף בי"ת כדי שיהיו קלים לזיכרון, "וינגנו אותו ויפעלו 'ופרצת', ובניגון זה של מארש ניצחון ילכו לקראת משיח צדקינו"!

מיניה וביה לשדי ביה נרגא
באותה שבת בראשית: מה שאדמו"ר הזקן התחיל לנגן המארש של נפוליון, זה היה בכדי "מיני' ובי' אבא לשדי בי' נרגא"[3] ... והמשיך, שאף שעכשיו הצרפתים כבר אינם כמו פעם, עדיין הם כו' וכו' (הרבי מנה עליהם כמה חסרונות) שהכל במהירות ובלי במסירה ונתינה, יש מזה סובלים גם אחינו בנ"י, ולכן גם עכשיו מיני' ובי' לשדי..., ורציתי לנגן ניגון שלהם ... (מיומן הרב שלום בער שור, "דברי שלום").
ויש לציין, שהביטוי "מיני' ובי' אבא לשדי בי' נרגא", שמשמעותו – שמהעץ עצמו מכינים את [ידית] הגרזן שבו כורתים את העץ, ומובא בתניא לגבי תכסיס מלחמה כנגד היצר הרע, מופיע במקור בגמרא ביחס לנבואה על מפלת מלכות אדום העתידה להיות בימי המשיח, בקרוב ממש[4].

ניגון של רבולוציה נגד הגלות
בהזדמנויות אחרות ביאר הרבי את גודל ה"אתהפכא" שהתרחשה בבירור הניגון: ניגון המבטא תוקף של קליפה, בהשגחה פרטית לקחו ניגון זה והפכוהו לקדושה.
בי"ב תמוז תשמ"ט, היו אצל הרבי קבוצת אורחים מצרפת, והרבי דיבר על השפעת רבותינו נשיאינו על מדינת צרפת, וכיבד את האורחים ב"ניגון של שמחה – הניגון של מדינת צרפת כפי שנתהפך לקדושה", והרבי ציין ש"בימים אלו מלאו מאתיים שנה למהפיכה הצרפתית . . וגם עניין זה מהפכים לקדושה – המהפיכה הצרפתית למעליותא – הפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה במדינת צרפת, וכפי שמתבטא גם בהניגון של מדינת צרפת, ניגון של המהפיכה, שמהפכים אותו לקדושה – "האדרת והאמונה לחי עולמים".
·        בליל שמחת תורה תשל"ו אמר הרבי על ניגון זה (שינגנוהו בצרפתית!): רבולוציה נגד הגלות ונגד היצר הרע!

ניגון שפועל בכל העולם כולו
מדוע דווקא במילים אלו? בשעת מעשה בשמחת תורה תשל"ד, הרבי אמר שזה בכדי שיהיה קל יותר לזיכרון. אבל מסתבר שיש טעמים נוספים, פנימיים יותר, כי לקלות הזיכרון לכאורה היה אפשר לבחור פסוק קצר, ומה גם שהפיוט "האדרת והאמונה" הוא פיוט נכבד המיוחס למלאכים ויש בו כמה מילים קשות שלא כולם מכירים את פירושן.
בי"ב תמוז תשמ"ט הרבי פירש "שתוכנם של תיבות אלו מורה על ההמשכה והגילוי ד"חי עולמים" בכל עניני העולם, שנכללים בכ"ב אותיות מאל"ף ועד תי"ו ("האדרת והאמונה" עד "התהלה והתפארת") שבהם נברא העולם . . עד שיפעלו בכל העולם כולו הגילוי ד"האדרת והאמונה לחי עולמים" עד "התהלה והתפארת לחי עולמים".
בהזדמנות אחרת הרבי אמר שבניגון זה, על כל אותיות האל"ף בי"ת שבהן נברא העולם, מודגש איך ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו"[5].
(אודות ייחוסו הרם של פיוט 'האדרת והאמונה' ראה בכתבה על ניגון 'האדרת והאמונה' הכללי).

המנון: הניגון של השר בשמים
בשיחת שבת פרשת וישב תשנ"ב הרבי דיבר על בירורה של מדינת צרפת, בהמשך להפטרה של פ' וישלח מנבואת עובדיה על הגאולה, שבה מדובר על "גלות גו' עד צרפת", והתייחס לסיפורו של ההמנון, הנה החלק המוגה:
"ידוע ומפורסם שלכל מדינה יש ניגון מיוחד, "ניגון המדינה" [ע"ד הדגל המיוחד של כל מדינה], שאותו שרים או מנגנים באסיפה או מאורע רשמי . . מובן, שניגון המדינה מייצג דוגמא של המדינה. ועאכו"כ כשמדובר על ניגונה של מדינת צרפת – כידוע, שהניגון נתחבר בעת המהפכה. [בהערת שוליים כאן: ולהעיר שבשנה זו תתמלאנה מאתיים שנה לחיבור ניגון זה (בשנת תקנ"ב)].
ובפרט ע"פ פנימיות הענינים – הרי ידוע שלכל מדינה (גדולה) יש שר למעלה[6], ויש לומר, שזה גם קשור עם ניגון המדינה, אשר נבחר ע"י המדינה".
בנוגע לשר עליון הממונה על מדינת צרפת יש לציין, כי אדמו"ר הרש"ב אמר, שאחרי שסנחריב בלבל את אומות העולם – לכן מדינות קטנות אין להן שרים מיוחדים, אך למדינות גדולות, ואדמו"ר הרש"ב נתן דוגמא – כמו רוסיה, צרפת ואמריקה, יש להם ודאי שרים מיוחדים[7].
בכל האירוע המופלא הזה לאור ההסבר של הרבי – יש להעיר מדבריו המפורשים של ר' לוי יצחק מבארדיטשב (קדושת לוי, קדושה שנייה לפורים): "ודע, אם אדם רוצה שאחד מן האומות יהפוך לבבו לטוב על ישראל, אם הוא יודע באיזה בחינה השירה ועבדות שלו לאלקי האלקים ... אם הצדיק אומר זאת השירה שמגיד השר שלו ... אזי צריך השר לאהוב את זה האיש ... שהוא עובד ואומר השירה שלו המיוחד אליו לזה השר, וכיון שהשר אוהב את הצדיק שאומר את השירה שהשר אומר – אזי כופה אותו לעשות רצון הצדיק ... וכבר ביארנו, שהיניקה של השר והשירה של השר – משם מתחיל השורש של האומה, והוא ראשיתן ופתיחתן של כל האומות עד שנשתלשל למטה ... והנה מאין זכה מרדכי לזה הנס שהשי"ת יהיה כופה את אחשורוש לעשות טובות לישראל? ... ומרדכי ידע את כל היניקות של השבעים שרים וידע האיך יניקתם על ידי שירה שלהם ... ואמר מרדכי השירים שלהם . . ובזה כפה את השרים לעשות כרצונו" עיי"ש שמאריך בזה[8].
·        למפרע ניתן לראות שלקראת שמחת תורה תשל"ד כאשר הרבי "לקח" ניגון מן השר העליון של צרפת, היו כמה 'הכנות' לכך ברמז. במאמר י"ג תשרי תשל"ד – הרבי מדבר בביטויים בלתי רגילים על השפעה על שרי אומות העולם, בעניין "הללו את ה' כל גוים": "בסוכות מקריבים ע' פרים כנגד ע' אומות, ועי"ז לוקחים (נעמט מען איין) את השבעים שרשים שלמעלה ובמילא את השבעים אומות שלמטה, שהם נעשים משועבדים לישראל . . דמכיון שהשרים שלהם למעלה יודעים דזה מה שהללו את הוי' כל גוים שבחוהו כל העמים, שזהו בדוגמת אז אהפוך אל עמים גו' לעבדו שכם אחד שיהיה לע"ל, נעשה זה ע"י העבודה דישראל, הרי במילא הם מגינים על ישראל, וזה פועל גם על ע' אומות שלמטה . . שהרי מכיוון שהשר שלמעלה יודע, הרי זה פועל גם על האומה שלמטה, שהם בטלים ומבוטלים לגבי אלקות..."!
·        במאמר של ערב ר"ח כסלו תשל"ד, על הפסוק "והייתם לי סגולה מכל העמים", אודות עשו וישמעאל, שהם כוללים את כל שבעים אומות העולם, שישראל מבררים את כל העמים. – ולהעיר אשר גם אדמו"ר הזקן, בתקופה של מלחמת רוסיה צרפת, דיבר במאמרי חסידות על אומות אלו.
·        במאמר פ' וארא תשל"ד הרבי מצטט מדברי המדרש: "הראה הקב"ה ליעקב שרה של בבל עולה ויורד, [שרה] של מדי עולה ויורד, [שרה] של יון עולה ויורד ו[שרה] של אדום עולה כו', ואמר על זה יעקב – אפשר שאין לזה ירידה, אמר לו הקב"ה – משם אורידך נאום הוי'".
·        במכתב כללי ו' תשרי תשל"ד – מדובר על כך שבני ישראל הם אור לגוים. במכתב כללי חנוכה תשל"ד – מדובר על "כליא ריגלא דתרמודאי", שבני ישראל פועלים לכלות את החושך של אומות העולם.

הסוד מאחורי השינוי בניגון המדינה
את אותה השיחה הנפלאה, הרבי פתח בכך שיש המתאוננים מדוע לא רואים איך העולם מוכן יותר לגאולה ולא רואים ניסים. ובכן לאחר ביאור ארוך כיצד העולם השתנה מזמן אדמו"ר הזקן, ונהיה מוכן לגאולה, הרבי ממשיך שדווקא בזמן האחרון התרחש נס שלא שמים לב:
"לפני כמה שנים (בעת ההקפות דליל שמחת תורה שנת תשל"ד) חסידים החלו לנגן את ניגונה של מדינת צרפת – ניגון המהפכה – עם המילים "האדרת והאמונה לחי עולמים . . התהלה והתפארת לחי עולמים".
משך זמן קצר לאחרי זה – אירע דבר פלא ביותר: מדינת צפרת עשתה שינוי בניגון המדינה הנ"ל".
ובהערה 53 (בשם המו"ל): כמה חדשים לאחרי שהתחילו לנגן "האדרת והאמונה וכו'" בשנת תשל"ד – שינו את קצב הניגון ורככו את תנועותיו (מפני הכבוד), ע"פ הצעת מנהיגה של צרפת דאז. ובשנת תשמ"א שינה אותו מנהיגה החדש (הנוכחי) חזרה לקצבו הקודם.
והרבי ממשיך: "ובסיבת הדבר – זקני החסידים הסבירו, שלאחרי שהניגון נתהפך לקדושה (כנ"ל), הרגיש זאת השר והמזל של מדינת צרפת למעלה, וזה גרם לשינוי בניגון למטה, מצד ההרגש שזה נהיה ניגון המשתייך לתחום הקדושה, ניגון חסידי, ששרים בהתוועדויות חסידיות, כולל גם – בהתוועדויות במדינת צרפת עצמה!" עד כאן.
מספר ר' סימון ג'ייקובסון, שזכה להיות בין המניחים של שיחה זו: בעת עריכת השיחה הנ"ל, ערכו המניחים בירורים בנוגע למאורעות עם הניגון, והתברר להם (באמצעות קטעי עיתונות שמצאו ע"י ר' שמואל אזימוב ז"ל, שליח הרבי למדינת צרפת) שבשנת תשמ"א שונה הניגון חזרה למקור. הם כתבו על כך לרבי, והרבי ענה: "יהיו עוד חדשות בזה על פי טבע, ואין ענינם נאכלויפן [=להקדים] החדשות".

פרסום סיפורו של הניגון – נוגע להבאת הגאולה!
לאחר הסיפור על הפיכת המרסלייז, הרבי המשיך והסביר "מדוע מזכירים זאת עכשיו?", והסביר שההכרה וההודאה ונתינת שבח לה' על הניסים שהוא עושה, זה נוגע לביאת משיח צדקינו, וכידוע הסיפור על חזקיה המלך שלא נהיה משיח רק מפני שלא אמר שירה על הניסים שהקב"ה עשה לו בהפלת סנחריב וברפואתו, והרבי סיים שכך הוא בנוגע לנידון, לסיפור הנס של הפיכת הניגון של מדינת צרפת לניגון חסידי, שהוא הנס שהקב"ה עשה בזמננו, "הרי זה נוגע להבאת הגאולה האמתית והשלמה בפועל ממש!" [9]
·        ולהעיר כי הדוגמא ממפלת סנחריב היא דוגמא מדוייקת: אדמו"ר הזקן השווה את נפוליון מלך צרפת לסנחריב מלך אשור[10], וחזה את מפלתו של נפוליון ע"ד מפלתו של סנחריב[11], ולפי זה הדוגמא מחזקיה מכוונת ביותר לנידון.

"מדינת צרפת מסרה את הניגון שלה לחסידים"
בשיחה כפי שנאמרה, ונדפסה בהנחה הבלתי מוגהת, הנס נוסח בצורה שונה מאשר בשיחה המוגהת הנ"ל. הרבי אמר בהתוועדות, ש"לפתע, ביום מסויים, הפסיקה מדינת צרפת לנגן ניגון זה בתור הניגון הרשמי של המדינה! דבר שאינו מובן כלל ע"פ דרכי הטבע!.. זקני החסידים רצו לבאר, שמכיוון שחסידים התחילו לנגן ניגון זה, גבר צד החסידים על הצד שכנגד . . עד כדי כך, שמדינת צרפת "נתנה ומסרה" את הניגון שלה לחסידים. אבל אעפ"כ, עד היום הזה אי אפשר להגיע לסוף ההסברה וטעם הדבר – איך יתכן שלפתע הפסיקה מדינת צרפת לשיר את הניגון האמור בתור ניגון המדינה?! אלא שזהו הנס האמור, שאותו הניגון – עם אותן התנועות – שהיווה סמל לשחרורה שלצרפת ועליה לשלטון של משטר זה אשר אליו התנגד אדמו"ר הזקן בכל התוקף, מכיוון שהיה מנגד לעיני יהדות וכו', פסק לפתע מלהיות הניגון הרשמי של מדינת צרפת, ואדרבה – נהפך לניגון חסידי ככל שאר הניגונים!... ועד כדי כך נשתקע הדבר, ששכחו לגמרי שפעם היה זה ניגונה הרשמי של מדינת צרפת!"[12].
הרבי חוזר שלוש פעמים על העובדה שהמרסלייז פסק מלהיות ההמנון הרשמי של מדינת צרפת. הדברים בשעתו לא היו מובנים, וכפי שנזכר לעיל המניחים של השיחה שאלו על כך את הרבי, ובפועל בשיחה המוגהת נאמר רק שמדינת צרפת ריככה את תנועות הניגון. אך ברירא מילתא, שדברי הרבי מדוייקים ודיבור אחד לא ישוב ריקם. בין אם נסביר שהרבי ראה את העתיד להיות – כמסופר על הבעל שם טוב שראה 15 שנה קדימה, ודיבר אז כאילו שזה כבר התרחש[13], או שעצם מחשבתו ורצונו של נשיא צרפת להחליף את ההמנון – נחשבה למציאות, או איך שלא נסביר, להלן נראה כיצד נבואת הרבי הולכת ומתגשמת בפועל ממש.
·        הרבי אומר – "אותו הניגון עם אותן התנועות". לעניות דעתי, גם בזה ישנו דיוק: לפעמים, כאשר לוקחים ניגון מבחוץ, הניגון צריך לעבור שינוי מסוים. וכמו בניגון אימתי קאתי מר שהרבי אמר לעשות בו "קניין בשינוי" שאינו חוזר לברייתו, וכמו בסיפור עם ניגון הכליזמרים שהביא ר' אשר מניקולייב, שעבר שיכלול לסגנון חב"ד. גם כאן היה ניתן לחשוב, שהרבי עשה איזה שינוי בתנועות הניגון המקורי, בכוונה, מהסיבות הנ"ל. אך כנראה שכאן האתהפכא היא באופן כזה, שאותו הניגון עם אותן התנועות ממש הפך לניגון חסידי.


השר הרוחני של צרפת משפיע על השר הגשמי...
מי היה "מנהיגה" של צרפת שעל פי הצעתו שינו את קצב הניגון וריככו את תנועותיו?
קודם כל, בליל י"א ניסן תשל"ד מת במפתיע ממחלה באמצע כהונתו פומפידו, מי שהיה נשיא צרפת. (גם עובדה זו היא בלתי רגילה, שהנשיא פסק את נשיאותו לא עקב בחירות חדשות, ולא בפטירה בזמנו, אלא עקב מחלה קשה).
בעקבות כך, בו' סיוון תשל"ד עד תשמ"א עלה לשילטון ואלרי ז'יסקר ד'אסטן. ואלרי טען כי ה"מילות הן מגוחכות", משום שראה בו מסר מלחמתי מדי, תוכן של שפיכות דמים. הוא החל לדבר על שינוי ההמנון להמנון רגוע ואנושי יותר, [ואף הציע פרס כספי על הצעת המנון חלופי[14]]. אמנם לפועל, ההצעה עוררה אז התנגדות עזה בצרפת, ולבסוף עלה בידו להאט מעט את קצב הניגון אך לא לשנות את המילים.
ואולם שינוי זה החזיק מעמד שנים אחדות עד שבאייר תשמ"א עלה לשלטון פרנסואה מיטראן, שהחזיר את המרסלייז לתבניתו הקודמת כפי שצויין בשיחת הרבי.
מה שמעניין מאד הוא, שדווקא בשנת תשנ"ב – לכבוד 200 שנה להימנון כפי שהרבי בעצמו ציין, באותה שנה בה הרבי שוב דיבר על הפיכתו של הימנון צרפת, קמה יוזמה מחודשת לשנות ולהחליף את המילים של ההימנון. עשו קומפיין גדול וצירפו אליו מעל 100 אישים ציבורים מפורסמים בצרפת, ביניהם גב' דניאל מיטראן (אשת הנשיא) שתמכו ברעיון, אך לבסוף גם קומפיין זה נתקל בעיכובים ולא הצליח לשנות את ההימנון בפועל.

נבואת הרבי: מחליפים את המרסלייז!
הרבי אמר שיבוא הזמן והימנון צרפת יחזור וישתנה. נראה שדברי הרבי הולכים ומתגשמים.
ההמנון כולל מילים קשות, הסטה לאלימות מעל 10 אזכורים, מילים של דם וחרב ותיאורי מלחמה אכזריים. מילים של גזענות ושנאת זרים. ולכן בעצם, ביקורת על המרסלייז זה לא דבר חדש וחריג, זה היה קיים לכל אורך ההיסטוריה שלו.
לנשיא הנזכר שהתנגד להימנון וחפץ לשנותו – מצטרפת רשימה ארוכה של מנהיגים צרפתיים לאורך הדורות: אלפונס דה למרטין, ויקטור הוגו, דניאל מיטראן, תיאודור מונה, ז'ורז ברסנס, שארל אזנבור, מישל פלאטיני, למברט וילסון, ז'אן לאון ז'ורס. פייר (גלח) אמר: "איזה מנהל בית ספר, איזה אבא, איזו אמא, עדיין יכולים לדמיין לעצמם שצריך ללמד את ילדיהם לשנוא ולחלום להשקות את האדמה בדם טמא?"
היסטוריונים אומרים, שהמסר הארסי של המרסלייז הוכיח את עצמו בפלישת צרפת במלחמת העולם הראשונה וכיבוש במלחמת העולם השנייה, ושיש לו חלק בפיגועים בצרפת עד עצם היום הזה.
לפנינו חדשות שפורסמו באחד מאתרי החדשות המרכזיים באנגלית בשנת תשע"ד, לפני 4 שנים:
... השבוע, שרת המשפטים של צרפת, כריסטיאן טאובירה, באה לאותה ביקורת על שיר המארסייז. בעוד שמנהיג החזית הלאומית, מרין לה פן, אמר כי סירובה של טאובירה לשיר את ההמנון ולאחר מכן להשוות אותו לקריוקי הראה את "הבוז לצרפת" של השרה, אחרים מטילים את ההאשמה על השורות המרות של המארסייז, לא על אלה שצריכים לשיר אותו, אלא על השיר עצמו. המבקרים סבורים כי השיר, שנכתב ב-1792 כשיר מלחמה כדי לחזק את הכוחות הצרפתיים הנאבקים בצבאות זרים, אינו מתאים עוד לצרפת המודרנית והרב-אתנית. קריאות לשינוי ההמנון הובילו השבוע על ידי השחקן הצרפתי למברט וילסון, אשר אמור לארח את טקס הפתיחה של פסטיבל קאן ביום רביעי.
וילסון כינה את המרסייליז "גזעני". "אני נסער מאוד שאף אחד לא אומר שהגיע הזמן לשנות את המילים של מרסלייז". פעם אחרת אמר וילסון, "כשאני שומע את המילים "דם לא טהור, השקה את השדות שלנו", אני נדהם שאנחנו ממשיכים לשיר את זה", אמר וילסון לרדיו הצרפתי RTL השבוע. "המילים הן נוראיות, עקובות מדם, גזעניות ומלאות שנאה. המוסיקה היא פנטסטית אבל יש הרבה מילים שאתה לא יכול לשמוע", אמר וילסון. השחקן הוא כמובן לא הראשון להציע לשנות את המילים של ההמנון, אכן הוקם ארגון בצרפת בשם "לה נובל מרסלייז" - "מרסייז חדש", שרוצה לשנות את המילים כדי להיות יותר מתאימות ל"דמוקרטיה מודרנית".
"זה לא המנון שמתאים לצרפת של היום, זה היה מתאים בזמן מלחמה אבל עכשיו צריך להיות מותאם לצרפת של היום", אמרה שרת המשפטים. "צרפת השתנתה לא רק אתנית, אלא כחברה, התפתחנו וצריכים המנון שמשקף את השינויים האלה", הוסיפה.




[1]  הפסוקים שבדרך כלל אומרים אותם בשקט ורק אחריהם מתחילים את ההקפה עם ניגונים וריקודים. וע"ד המתואר כנ"ל על יום קודם לכן (ליל שמיני עצרת) בניגון האדרת והאמונה צו-וועמען.
[2]  שיחות קודש תשל"ד פ' בראשית. היכל הנגינה שם. ויש לציין שגם בשיחת י"ב תמוז תשמ"ט ובשמחת פ' וישב תשנ"ב, בהן הרבי התייחס לבירורו של ניגון זה לקדושה, הרבי ציין שזהו ע"ד בירורו של מארש נאפוליון ע"י אדמו"ר הזקן.
[3]  ביטוי מהגמרא (סנהדרין לט, ב) הנזכר בתניא פרק ל"א.
[4]  ראה לקוטי שיחות כרך ה' פ' וישב שיחה ב' סעיף ז'.
[5]  התוועדויות תשד"מ ח"ד עמ' 2489.
[6]  ראה רש"י על הפסוק (שמות יד, י) "והנה מצרים נוסע אחריהם".
[7]  תורת שלום ע' 204-5. הובא בשיחת פ' וישב תשנ"ב הערה 49. וראה ספר הערכים חב"ד כרך ב' מערכת אומות העולם ע' שכג.
[8]  בקדושת לוי פ' וישלח, בעניין שרו של עשיו שהגיע זמנו לומר שירה, מבאר בכיוון נוסף בנידון: "דהנה כל השרים של האומות אומרים שירה, ואימתי אומרים שירה, כשעושה איזו אומה חסד למטה עם ישראל, מזה הגיע להם התגברות לשר שלהם לומר שירה" עיי"ש.
[9]  ראה גם ב'בית חיינו' גיליון 117 ע' 24.
[10]  דרוש תער השכירה, שאדמו"ר הזקן אמרו בתקע"ב..
[11]  אגרות קודש אדמו"ר האמצעי ע' לו.
[12]  שיחות קודש תשנ"ב ח"ב עמ' 426 ואילך.
[13]  ועוד: הרבי אמר שעורר על נס זה כבר בעבר, וכבר דיבר על כך בהתוועדות, וכתבו את הרשימה של ההתוועדות מילה במילה, ולפועל לא התעוררו מזה ולא שמו לב לגודל הנס, והשיחה נשארה בארון ספרים. – כמה שלא ניסיתי לברר, לא ידוע אימתי הרבי דיבר מקודם לפ' וישב תשנ"ב על נס זה, ובאם להניח שאכן השיחה נאמרה על ראיית העתיד, הרי ש"בעבר" הכוונה היא על ההתוועדות של פ' וישב תשנ"ב שאכן רשמו את השיחה אך לא הבינו וממילא לא התעוררו מזה בשעתו...
[14]  על פרט זה שבסוגריים טרם מצאתי תיעוד מקורי. כך רשמו בחב"ד-פדיה..

תגובות

כתבות נבחרות

דעם רבי'נס ניגון

ר' זלמן הבלין: ניגון שכולו כנפיים

ניגון ברכת כהנים

ניגון לר' מיכל מזלוטשוב

טעמי נגינה של תהלים

ניגון לר' אשר מניקולייב

ניגון כלות הנפש

ניגון לר' זלמן זלטופולסקי

תכירו את ניגון הניצחון

ניגון הנרות הללו: ניגון לאור הנרות