איזה כלי נגינה היה בקודש הקודשים?


ניגון כנפי הכרובים


הקדמה: קודש הקודשים, המקום הכי מיוחד בעולם שבו היה גילוי עצמות האין סוף, היה המקום לנס גלוי, יציאה מחוקי הטבע, ממגבלות הזמן והמקום[1]. מכך מובן שגם הכרובים, שהיו חלק מהכפורת של ארון הברית, ועשויים מגוש זהב אחד ("מקשה אחת"), גם בהם – לא תפסו מקום מגבלות החומר הגשמי שאנו מכירים. בגמרא מתואר[2], ש"כרובים בנס היו עומדים", ושהיה שינוי בכיוון פנייתם בין זמן שישראל עושין רצונו של מקום לבין זמן אחר.
בזהר הקדוש פרשת אחרי מות (ח"ג סז, א), בתוך תיאור אודות סדר העבודה של הכהן הגדול ביום הכיפורים, מופיעה קטע שמדבר על כך שכנפי הכרובים היו מפיקים קול ניגון בזמן תנועתם, הנה דבריו בתרגום חפשי:
"... עלה למקום שעלה [הכוונה - לקודש הקודשים], שמע את קול כנפי הכרובים מזמרים, ואקישן גדפין פרישאן למעלה, [הכהן] הקטיר קטרת, משתככא קול כנפיהם ובלחישא התדבקו [הכנפיים זה לזה?], . . אחרי שסיים [הכהן הגדול את תפילתו הקצרה בקה"ק] זוקפים הכרובים כבתחילה את כנפיהם ומזמרים, וכך ידע הכהן שלרצון הוא וזמן חדוה לכל, והעם ידע שתפילתו התקבלה ...".
במקום אחר בזהר (ח"א רלא, סע"א ואילך) נראה - שזה היה לא רק ביום הכיפורים אלא חוזר על עצמו מידי יום ביומו (וכנראה המיוחד ביום הכיפורים היה שהכהן הגדול היה שומע את הנגינה המופלאה הזו). הזהר מדבר על כך שישראל אומרים שירה ביום ואילו המלאכים אומרים שירה בלילה, ואלו דבריו:
"בשעה ששוקעת השמש, הכרובים הללו העומדים במקום הזה [=על גבי אבן השתיה] . . מכים בכנפיהם למעלה ופורשים אותן, ונשמע קול ניגון כנפיהם, ואז מתחילים לנגן אלו המלאכים האומרים שירה . . ואיזו שירה היו אומרים? אותה שירה של כנפי הכרובים, "הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' .. שאו ידיכם קדש וגו'", וזוהי השירה למלאכים העליונים לזמר; במשמרה שנייה (של הלילה) הכרובים הללו הכו בכנפיהם למעלה ונשמע קול ניגונן, ואז מתחילים לנגן אותם המלאכים הקמים העומדים השנייה, ואיזו שירה היו אומרים? אותה שירה של כנפי הכרובים, "הבוטחים בה' כהר ציון . . במשמרה שלישית הכרובים הללו מכים בכנפיהם ואומרים שירה...", עד כאן לענייננו.
·        אולי יש לומר רמז לתנועת כנפי הכרובים מדיוק לשון הכתוב בחומש (תרומה כה, כ) שהכרובים היו "פורשי כנפיים למעלה", "פורשי" הוא לשון פעולה ולא לשון תיאור מצב (כמו "פרושי"), והוא רמז לכך שהכרובים היו פורשים את הכנפיים בזמנים מיוחדים וכמתואר בזהר, וכן משתמע בתורה אור פרשת תרומה שמציין לזהר.

ניגון בקודש הקודשים
בדברי הזהר הללו ישנו חידוש לא רק במישור הגשמי של הכרובים, אלא גם במישור הרוחני. בחסידות מבואר, שכמה שיותר קרוב אל הקודש, העבודה שם היא בחשאי יותר. במזבח החיצון היה רעש שריפת העצים והקרבנות, לעומת המזבח הפנימי והמנורה שעמדו בקודש פנימה, שהיו השקט. הלויים מרימים קול, לעומת הכהנים שעבודתם בחשאי. לפי יסוד זה היה מסתבר, שבקודש הקודשים אין מקום כלל לניגון, שם מתגלה פשיטות העצמות ואין מקום לתנועה מוזיקלית כלשהי. אך מהזהר נמצא, שגם בקודש הקודשים, שהוא כנגד עולמות האין סוף, וכנגד יחידה שבנפש, ואפילו ביום הכיפורים – הזמן הקדוש ביותר, גם שם שייך ניגון. כמובן זה לא באותה הדרגה כמו הניגון שבעזרה, הניגון שבקודש הקודשים הוא מופלא ונבדל גם מדרגת הניגון ששייכת בקודש (ראה כתבה על ניגון ברכת כהנים), ומכל מקום, באופן מסוים ובזמן מסוים, גם שם יש בחינת ניגון.
·       להעיר מהבבא הרביעית של ניגון ד' בבות, שהצמח צדק אמר שהיא כנגד עצמות האין סוף, אשר בכלל הניגון ד' בבות הוא כנגד ד' אותיות שם הוי', שם המיוחד שמתגלה רק במקום המקדש – "אכן יש הוי' במקום הזה" (ד"ה גדול יהיה תשכ"ב), והבבא הד' מכוונת כנגד קודש הקודשים.

כנף הכרובים, כנף הכינור והעוגב
לכאורה צריך להבין, מדוע הזמר יוצא דווקא מכנפי הכרובים, ולא מהכרובים עצמם כדרך הרגיל - מהפה? עצם העובדה שהכרובים משמיעים שירה, לכאורה מקבילה למלאכים עליונים שאומרים שירה[3], אם כי בגשמיות זהו נס שכרובי זהב יזמרו, אולם כל המעשה כאן (תנועת כנפי הכרובים) גם זה היה בדרך נס, ובכלל קודש הקודשים והארון היו תכלית הנס כידוע. ומדוע קול הזמרה היה נשמע דווקא מהכנפיים?
ואולי יש לבאר פרט זה על פי דרך הטבע, ובהקדים שבזמן קדמון, אחד הכינויים לעוגב היה "כנפיים"[4], וזאת בפשטות משום שהוא דומה לכנפיים של ציפור, המורכבות משורה של נוצות אחת ארוכה מהשנייה, וכך העוגב הוא סידרה של צינורות אחד ארוך מהשני שיוצרים צורה של כעין "כנף" (ולהעיר שגם היום יש כינוי "פסנתר כנף", על שם צורתו של כנף הפסנתר, והסיבה לכך היא משום שתוך הפסנתר-כנף יש "נבל" של מיתרים בצורה מושכבת, שגם היא בעצם בדמות כנף).
על יסוד זה ייתכן, שכנפי הכרובים, העשויים מזהב, היו עם קנים ("נוצות") חלולים לאורך הכנף[5], מה שגרם לכך שכאשר תינשוב בתוכם הרוח - הם ישמיעו קול (וע"ד כינור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד ורוח צפונית הייתה נושבת בו והוא היה מנגן מאליו), או כמתואר בזהר, אם תנועת הכנפיים, שזה גורם בפשטות לכניסת האויר בתוכן, ויוצר גם כן קול נגינה.
[ועיין מסכת כלים פי"א מ"ו בדבר כלי נגינה 'סימפוניה' שיש לו כנף].


[1] ראה תניא פרק נ"ג.
[2] בבא בתרא צט, א. וראה ד"ה בלילה ההוא בספר המאמרים מלוקט ב'.
[3] ביחזקאל א, כד (במעשה המרכבה, אודות המלאכים):"ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים כו' קול המולה". אולם בפשטות מדובר על הרעש ולאו דווקא על קול נגינה.
[4] מקורות יווניים.
[5] מה גם שבכנפי הציפור כפשוטו, הקנים של הנוצות הם קנים חלולים (שמהם עושים קולמוס).

תגובות

כתבות נבחרות

דעם רבי'נס ניגון

ר' זלמן הבלין: ניגון שכולו כנפיים

ניגון ברכת כהנים

ניגון לר' מיכל מזלוטשוב

טעמי נגינה של תהלים

ניגון לר' אשר מניקולייב

ניגון כלות הנפש

ניגון לר' זלמן זלטופולסקי

תכירו את ניגון הניצחון

ניגון דונאי