ניגון ההשתטחות לאדמו"ר הצמח צדק



ניגון של געגועים לאמא
לכולם מוכר "ניגון ההשתטחות" של אדמו"ר הצמח צדק, ניגון המשתייך לניגונים המכוונים, שנתחברו על ידי רבי.
כותרת הניגון בספר הניגונים היא "ניגון דבקות", ובתת כותרת: "מיוחס לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע בעת השתטחות על קבר אמו, הרבנית דבורה לאה נ"ע"[1]. בתיאור הניגון במפתח ניגונים שם נאמר: "ניגון זה הוא 'תנועה' קצרה שכולה דבקות, געגועים נפשיים ורטט חרישי מתעלומות נקודת הלב".
סיפורו של הניגון מחזיר אותנו עוד אל תקופת נשיאותו של אדמו"ר הזקן, כאשר אדמו"ר הצמח צדק בתור ילד בן 3, לפני יותר מ-220 שנה. ייתכן לומר שזהו הניגון הראשון של אדמו"ר הצמח צדק, בו ביטא את הגעגועים שלו כלפי אמו.
בניגון הזה יש משהו מיוחד. ישנה התרגשות מיוחדת כאשר מנגנים את הניגון. וודאי גם עצם הסיפור של הניגון הוא מרגש מאד, יותר מדי מרגש, אבל זו לא טעות, גם הניגון עצמו הוא משהו מיוחד.

ניגון המספר על מסירות נפש
ובכן, נוסף על כך שזהו ניגון של אדמו"ר הצמח צדק, ניגון זה קשור גם ברבנית דבורה לאה[2], אם הצמח צדק ובתו של אדמו"ר הזקן, ולא רק באישיותה בכלל אלא אף בסיפור מסירות נפשה על תורת החסידות – אשר אדמו"ר הצמח צדק התייתם מאמו בגיל 3, כמסופר פרשת הדברים באריכות בשיחות קודש של אדמו"ר הריי"צ ולוקט בקונטרס "הרבנית דבורה לאה"[3].
סיפור מסירות הנפש על תורת החסידות מתבקש להיות נרגש בתווי ניגון זה.

ניגון לציוני דרך משמעותיים בחיים
ניתן לראות מתיאורים שונים, שמקום קברה של אימו היווה מקום חשוב לפני מאורעות חשובים בחיי הצמח צדק:
בפעם הראשונה, הובא אדמו"ר הצמח צדק על ציון אמו הרבנית – בליווי סבו אדמו"ר הזקן – בהיותו בן שלוש, בערב יום הכפורים ט' תשרי וכן למחרת יום הכפורים י"א תשרי תקנ"ג בשעת 'הכנסה לחידר'[4].
הציון של הרבנית דבורה לאה נמצא בליוזנה. אם כן, שם היה מושר הניגון ע"י הצמח צדק, שדר בליוזנא יחד עם סבו אדמו"ר הזקן עד לקיץ של שנת תקס"א[5], עד היותו בגיל אחד עשר שנים, קרוב לגיל שתים עשרה. לא יפלא אם כבר אז חיבר הצ"צ את הניגון, באשר נתגלה בו חוש וכשרון גדול בנגינה כבר בקטנותו, כפי שמתבטא אדמור הריי"צ: ש"כשהיה שומע 'תנועה' של ניגון היה תופס אותה בכמה רגעים ובפנימיות"[6]תיאור זה נאמר עליו לפני שנת תקנ"ח, היינו לפני היותו בן תשע), וגם את חידושי התורה שלו החל לרשום בשנת תקס"א, בגיל אחת עשרה.
אכן מסתבר כי גם בשנים מאוחרות יותר, כולל בשנות נשיאותו בשבתו בליובאוויטש, היה מבקר על ציון אמו הרבנית בליוזנא [מה גם שמדובר במרחק נסיעה לא גדול, כאשר תוך יום אחד ניתן לנסוע ולחזור חזרה]. איזכור לביקור כזה מצינו על ש"פ תצא תקצ"ב. באותה שבת הצ"צ אמר מאמר חסידות בליוזנא, ועל כותרת המאמר נרשם בכתב יד[7]: "תורת אדמו"ר מ"מ בעת שהיה על קברי אבות בשנת תקצ"ב לפ"ק פה ליאזני" – שבמאמר מדובר גם על נושא של זכות אבות המסייעת לבנים.
ויש להדגיש, שקבר אימו הרבנית נחשב למקום קדוש ומסוגל ביותר[8]. אדמו"ר הצמח צדק שלח עליו פ"נ מיוחד בערב ראש השנה וגם בצום גדליה תר"ג[9]. ולאחר מכן באותה שנה לפני נסיעתו כבדת האחריות לפטרבורג כדי לבטל את גזירות הממשלה – היה על ציון אמו[10].

השתלשלותו של הניגון, ונוסח 770
ניגון זה נמסר לספר הניגונים ע"י הרב יצחק דוב אושפאל[11], שקיבלו מזקני חסידי חב"ד בעיר קורעניץ פלך וילנא[12], עיר שהיה בה מושב חסידי חב"ד עוד מימי אדמו"ר זקן[13], שבה גם ביקר אדמו"ר הצ"צ עצמו בשנת תקצ"ה.
אך נראה שהוא מוכר גם ממקורות נוספים, שכן כיום מקובל לנגן אותו בנוסח שונה במקצת מזה של ספר הניגונים. וכך ניגנו את הניגון אצל הרבי בהזדמנויות הנ"ל בראשות ר' יואל שי' כהן. (התווים של נוסח זה באו בספר ניגוני חב"ד ע"י אלאור ולנר).

להרגיש את תנועות הניגון
לניגון 3 בבות, שחוברות יחדיו לבטא את מהותו. אני מציע שגם מי שאינו בקיא בתווים לא יחשוש מלקרוא את ההמשך.

בבא ראשונה: תנועה של השתטחות
כעת יש להבין כיצד מבטא ניגון זה בתנועותיו את התוכן של 'השתטחות'.
בעיון במאמרי חסידות, כגון קונטרס ההשתטחות של אדמו"ר האמצעי, נראה שהשתטחות היא יחוד עם נשמת הצדיק, ואיננה ענין של השתחוואה בפישוט ידיים ורגליים. אולם, על מנת להגיע אל היחוד עם הצדיק נדרשת מהאדם "הכנעה גדולה ויראה עילאה", וכמו השתחוואת השבטים אל יוסף הצדיק.
על כל פנים, עצם המילה 'השתטחות' מורה כי תנועתה היא מלמעלה למטה[14]. ואכן, השלד של כל הניגון הוא תנועה של צלילים מלמעלה למטה. המנגינה יורדת מדרגה לדרגה מלמעלה למטה.
בסיומי התיבות – מופיע צליל-קבע עליון. צליל זה מבטא את הרצוא, את הקשר למעלה. צליל זה הוא הקדמה לתיבה הבאה, לירידה למטה יותר. בכדי להשתחוות כראוי, צריך לזה נתינת כוח וגילוי מלמעלה (כידוע הפירוש בלקוטי תורה במילים "אין אנו יכולים להשתחוות" – שכדי להשתחוות באמת לפני ה', צריך גילוי עליון).
בהמשך הבבא יש תנועה שמדגישה את הצליל העליון, ובסיום הבבא – תנועה קצרה שלקוחה מניגון ארבע בבות.

בבא שנייה: רסיסי צלילים
הבבא השנייה הינה פיתוח ושכלול של הבבא הראשונה[15]: התיבה הראשונה נותנת הבלטה לצליל העליון, ואילו התיבה השנייה חוזרת שוב על הירידה למטה, הפעם ברצף.
אותן התנועות שהיו בבבא ראשונה בלבוש צלילים איטיים, מופיעים בבבא השנייה שבורים לרסיסים, ובמקצבים נוקבים. כל זה מגביר את השתפכות הנפש, את הלב שנשבר לרסיסים.

בבא שלישית: ממרירו למיתקא
בהשקפה ראשונה, בבא זו נשמעת כחומר מוזיקלי חדש לעומת הבבות הקודמות. אולם לאחר העיון ניתן להבחין, כי בעצם בבא זו משתמשת באותו קו מוזיקלי כמקודם, והופכת אותו מגוון של מרירות לגוון של שמחה. כאן מופיעה אותה תנועה של ירידה למטה כמו בבבא ראשונה ושניה, רק כעת באה בשמחה – בסולם מז'ור, ומבטא אושר ועליצות הנפש, כעין 'תענוג עצמי':
שתי התיבות האחרונות של בבא זו, המסיימות את הניגון, דומות אחת לשנייה וההבדל ביניהן הוא בסיומת התיבה. התיבה הראשונה מדגישה את הצד העליון – ע"י שמסתיימת בצליל העליון, והתיבה השנייה מדגישה את הצד התחתון, ע"י שמסתיימת בצליל התחתון.

השתטחות מרחוק – ע"י ניגון
קבלה היא מרבותינו נשיאינו[16], שהשתטחות יכולה להיות בכל עת ובכל זמן[17], ע"י ידיעה בענין ההשתטחות או ע"י תמימות.
על פי זה אולי נכון לומר, כי ע"י ניגון השתטחות שמכוון לכוונה הפנימית של השתטחות – ניתן הכוח להגיע למצב הנכון של השתטחות.

סגולת הניגון: השתטחות ברוחניות
הרבי מבאר שיכול להיות ענין של השתטחות ברוחניות, ע"י לימוד התורה של הצדיק, שנמצא בתוך תורתו[18].
על פי זה – הניגון שייך לא רק להשתטחות בפועל בעת הליכה על הציון, אלא גם בכל הזדמנות אחרת כאשר האדם מכוון את עצמו לעניין של השתטחות ברוחניות.

בתוך סדר הניגוני האדמו"רים: ניגון ליום הילולא
פעמים אחדות, בהתוועדות יום טוב שני של ראש השנה כאשר מנגנים את ניגוני כל האדמו"רים לפי הסדר, הרבי דיבר על מעלתם של ניגונים ללא מילים, ועקב כך ביקש שינגנו מכל רבי ניגון ללא מילים. היות והניגון הקבוע של הצמח צדק בסדר זה הוא ניגון "ימין השם" עם מילים, באותן הזדמנויות ניגנו את ניגון ההשתטחות, ניגון של אדמו"ר הצמח צדק ללא מילים.
בי"א שבט תשי"א, באמצע מאמר ד"ה באתי לגני, ניגנו את ניגוני האדמו"רים. לאחר שניגנו ניגון מהצמח צדק, הרבי ביקש שינגנו עוד ניגון, ועוד ניגון. הניגון השלישי (שכנראה אליו הרבי ציפה) היה ניגון ההשתטחות[19]. והיה זה לפני החלק במאמר בו הרבי דיבר בעניין ההסתלקות.

ניגון על הציון
אחרי כ"ז אדר ראשון תשנ"ב, כאשר בכל ערב ראש חודש היו עולים על הציון של אדמו"ר הריי"צ להתפלל לרפואה שלמה כו', היו מנגנים – ר' יואל שי' כהן ושאר הנוכחים – את ניגון ההשתטחות (שמעתי מפי מי שנכח במקום).


[1] צ"ע מדוע ניגון זה בספר הניגונים לא בא בהמשך לניגוני הצ"צ (מס' י"ג-ט"ו) אלא במקום נפרד. ואם לדייק בכותרות הניגונים, ההבדל הוא שניגונים הנ"ל (י"ג-ט"ו) הם "לכ"ק אדמו"ר הצ"צ", לעומת על ניגונים ל"א-ל"ב נרשם רק "מיוחס לכ"ק אדמו"ר הצ"צ". אולם לכאורה אינו ברור כלל מאי אולמא האי מהאי בנוגע למקור השמועה של הניגונים.
[2] תקכ"ו – צום גדליה ג' תשרי תקנ"ג.
[3] קה"ת תשנ"ג. מלוקט מ: לקו"ד ח"ד ע' תרסו-ח. ח"א ע' מג-מד. סה"ש ת"ש ע' 39-40. תש"א ע' 146. תש"ג ע' 59.
[4] ספר השיחות ת"ש ע' 65-69.
[5] שאז עברו לליאדי.
[6] ספר השיחות תש"ד ע' 93 [במהדורת לה"ק – ע' פז ואילך].
[7] רשימת מאמרי דא"ח – של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק ע' כ. והוא מאמר ד"ה כי ההרים ימושו הנדפס בלקו"ת (פ' תצא מ, א). ולכאורה יש לקשר כמה עניינים במאמר ל"קברי אבות" – החל מהתחלתו שמפרש שההרים קאי על האבות, ומדבר על הסיוע של האבות לישראל, ועל זכות אבות ועל הצדיקים כו'. וכן מובא שם מאמר הזהר "גנתא לא אעל בה ההוא גננא", עליו מיוסד גם מאמר הצ"צ בענין השתטחות. [גם בשנת תקע"ג, אחרי התסלקות אדה"ז, ביקר אדהצ"צ במסעו את ליוזנא].
[8] ראה קובץ הרבנית דבורה לאה ע' 38 ואילך (משיחת כ"א כסלו תשל"א) על גודל מעלתה בכך שמסרה נפשה על החסידות בפועל ממש.
[9] ספר השיחות תש"ג ע' 91-92.
[10] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ד' ע' רסח.
[11] תרע"א – תשמ"ג. מעורכי קובץ 'התמים', חבר אגו"ח בארה"ב, ועורך הקובץ 'סדר הנהגה לתלמידים'. אביו ר' שלמה אליהו אושפאל היה רבה של קורעניץ מתרפ"ו עד תש"א.
[12] מפתח לניגון ל"ב בספר הניגונים, ע' נ הערה 17.
[13] ר' זלמן (לנדא) קורניצער, מגזע החכם צבי והנודע ביהודה – חסיד של אדה"ז אדה"א והצ"צ. ולהעיר כי אדמו"ר הצ"צ עצמו ג"כ ביקר בקורעניץ בשנת תקצ"ה.
[14] ראה "ניגון העמקה" (לייבמן).
[15] ראה דוגמא נוספת לכך בניתוח ניגון ימין השם (לייבמן) – גם הוא של אדמו"ר הצמח צדק.
[16] סה"מ תש"י ע' 216.
[17] כנראה הדיוק הוא – שלא רק בערב ר"ח וט"ו לחודש כו'.
[18] התוועדויות תש"י ע' 93.
[19] ימי בראשית ע' 385 ע"פ מכתבי ר' יואל כהן.

תגובות

כתבות נבחרות

דעם רבי'נס ניגון

ר' זלמן הבלין: ניגון שכולו כנפיים

ניגון ברכת כהנים

ניגון לר' מיכל מזלוטשוב

טעמי נגינה של תהלים

ניגון לר' אשר מניקולייב

ניגון כלות הנפש

ניגון לר' זלמן זלטופולסקי

תכירו את ניגון הניצחון

ניגון הנרות הללו: ניגון לאור הנרות