ניגון אבי"ע מליובאוויטש
מר מרדכי לזר, שהה בצעירותו תקופה קצרה בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאווטש, בחצר הקודש של אדמו"ר הרש"ב. מר לזר נשלח לשם ע"י הרב יצחק יואל רפאלוביץ' רבה של קרמנצ'וג, עיר הולדתו, לערך בגיל 15. ברשימת זכרונותיו מאותה תקופה בחייו, שפורסמה מכבר בבית משיח ע"י הרב שניאור זלמן ברגר, בין דמויות החסידים הוא מתאר גם עובדה מעניינת על דבר ניגון חב"ד:
"ר' אברהם מלאדי [פרדקין], את האדם הזה אני מזכיר כאן לא בשל אישיותו או בשל פרצופו הרוחני, אלא בשל סיבה אחרת לגמרי; הוא היה הרקדן הגדול ביותר בין חבורת החסידים בעיירה, היה חסיד נלהב, בעל גוף רזה מאוד, בעל גובה ממוצע, זקן דקיק, לא ארוך וחצי מכסיף. הוא היה חי, נהנה וניזון או מהחגים החסידיים שעברו, או מזיו החגים שיבואו בקרוב .
. ימי החול היו אצלו מעין מנוחה מהחגים, או הפסקה בין הימים מדושני העונג שעברו, או הכנה וערגה לחגים הממשמשים ובאים.
וכשהיו החגים מגיעים וחסידי ליובאוויטש כטוב ליבם ביין אחר סעודת הערב [לילות שבת וחג], היו מתאספים באולם הגדול ומתחילים בשירה וגומרים בריקוד, אז היה מגיע גם תורו של אברהם מלאדי. הוא היה רוקד לבדו או בחברת הבחורים בהתרוממות הנפש שאין כדוגמתה. שם היו התלהבות, דבקות, התפעלות, שלובים-שזורים וממוזגים ביחד. הוא היה רוקד לקולות הזמרה של הבחורים ולקצב מחיאת כפיהם משך שעות ממש. אני זוכר אותו קופץ ומתנועע כשזרם זעה יורד על פניו וגופו; כל בגדיו השחורים רטובים כאילו זה עכשיו יצא מיובל מים. עיניו סגורות למחצה והוא לוחש לעצמו כמה מילים מהגמרא או דברי חסידות, רוקד ולוחש. וכך היה נמשך הריקוד עד אין סוף.
כשראו הבחורים, שמשעממים לו הניגונים, היו מתחילים בשירה חדשה ששמה "ארבעה עולמות". לפי אמונת החסידים קיימים ארבעה עולמות אבי"ע, שהם ראשי תיבות של המילים: אצילות, בריאה, יצירה, עשייה. על האדם לטפס על סולם מדרגות. סולם זה שהעשיה היא המדרגה הנמוכה בהם והאצילות היא העליונה והגבוהה מכולם.
לשיר זה, בעל ארבע המילים, היה ניגון מסוים מותאם הן למילים והן לתוכן. אין אני יודע אם הניגון הזה נשמר עד היום, כי החל בראשית המלחמה העולמית הראשונה וגומר בשואת המלחמה העולמית האחרונה, עברו הרבה גלגולים על תנועת חב"ד ויתכן שהרבה דברים אבדו ונמחקו ולכן אני נותן כאן את הניגון", עד כאן מדברי
מר לזר.
יש להעיר כאן שתי
הערות על דברי מר לזר: ראשית, קיומם של עולמות אבי"ע אינם "אמונת
חסידים" כדבריו, ארבע עולמות אלו נזכרים לרוב בספרי קבלה קדמונים, וכמבואר
בפרדס מהרמ"ק מריבוי מקורות בזהר הקדוש. ושנית, במקור אצל מר לזר, סדר
העולמות הוא: עבי"א, וכפי שניתן לראות גם בתווים שלקמן. אמנם זהו שיבוש בעליל
כי בשום מקור העולמות אינם נמנים בסדר כזה, ופשוט ברבות השנים התחלף לו אותיות
עיי"ן ואל"ף זו בזו. ויחד עם השיבוש, לא מסתבר כלל שמר לזר ימציא בעצמו
את ההקשר בין הניגון לבין העולמות העליונים, ולכן בכללות אפשר לתת נאמנות לדבריו.
ובכן, כל כך היו חשובים הניגונים בעיני מר לזר, עד שכאשר העלה את זכרונותיו
להדפיסם בספר, טרח להעלות גם את הניגונים בכתב תווים. לצורך כך פנה למוזיקאי משה ביק, מלחין ומומחה
בכתב התווים. מר משה ביק "היה יהודי מיוחד במינו, מלא באידישקייט" – כן מתאר המלחין החסידי ר' חיים בנט אשר למד מוזיקה אצל מר ביק ע"פ הוראת האדמו"ר מסערט-ויז'ניץ. לפנינו תווים
של אותו ניגון "אבי"ע", בכתב היד של משה ביק כפי שרשם מפי מרדכי
לזר. מעניין, שבתחילת התווים, במקום שמקובל לתאר את האופי שבו יש לבצע את הניגון –
אם איטי או מהיר וכדומה, נאמר שיש לנגן ניגון זה "בהתלהבות":
תגלית חדשה על
ניגון ישן
למרות חששו של
מרדכי לזר, הניגון הזה לא אבד ולא נמחק, הוא מוכר כיום כחלק השיא מניגון פ"א בספר הניגונים. אולם הרקע של הניגון אכן נשכח. הניגון מופיע שם בשם "ניגון לשבת ויום טוב", בלב חטיבת ניגונים בעלי כותרת זהה, באשר "לא נודע לנו בבירור מי היה מחברם" כדברי ר' שמואל
זלמנוב העורך (מתוך 'מפתח הניגונים').
ניגון זה, בביצועו
של חנן בר-סלע בקלרינט, מהדיסק הראשון שלו של ניגוני חב"ד ("ניגון לשבת
ויום טוב"), שולב בווידיאו "אמריקה איז ניט אנדערש", כרקע למסע
הלוויה של אדמו"ר הריי"צ.
למרות העדר הידיעה שהיה עד כה בדבר ייחוסו של הניגון, נדמה למפרע כי ניגון זה מאז ומתמיד התקבל כניגון מיוחד. כל אוזן קשבת תשמע בקטע המרכזי של הניגון תנועת נפש בולטת של "קפיץ ואזיל", לעילא ולעילא, במרקם מלודי קוסם, יוצא דופן
ביחס לניגונים אחרים.
מזכרונות אלו נמצאנו למדים על יחוסו המיוחד של הניגון. לא דבר ריק הוא אשר בליובאוויטש יחשיבו ניגון למכוון כנגד העולמות העליונים, ועד כדי כך ששרו אותו במילים "עשייה, יצירה, בריאה, אצילות, אצילות, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה", ומסתבר שהיה לזה מקור מהימן ומיוחס. ואם כנים הדברים, הרי בזאת נגלה לפנינו עוד "ביאור" לעולמות הרוחניים דרך תנועות הניגון, ולאידך – ביאור בתנועות הניגון המוכר והתאמתם לסדרי העולמות העליונים.
מזכרונות אלו נמצאנו למדים על יחוסו המיוחד של הניגון. לא דבר ריק הוא אשר בליובאוויטש יחשיבו ניגון למכוון כנגד העולמות העליונים, ועד כדי כך ששרו אותו במילים "עשייה, יצירה, בריאה, אצילות, אצילות, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה", ומסתבר שהיה לזה מקור מהימן ומיוחס. ואם כנים הדברים, הרי בזאת נגלה לפנינו עוד "ביאור" לעולמות הרוחניים דרך תנועות הניגון, ולאידך – ביאור בתנועות הניגון המוכר והתאמתם לסדרי העולמות העליונים.
דיוק בנוסח הניגון:
עליה אחר עליה
תגלית זו מסייעת גם לברר את
הדיוק בנוסח המקורי של הניגון, שמנוגן כיום בשתי נוסחאות: הנוסח שבספר הניגונים, וכן
מנגן חנן בר-סלע, ולעומתו הנוסח שבניגוני חב"ד של אלאור ולנר. ההבדל הוא בצלילן הראשון של תיבות 2, 3, 4:
הנוסח שנרשם מפי מרדכי לזר תואם אל הנוסח המופיע ב"ניגוני חב"ד" (ולנר). דיוק זה תורם למגמת ההתרוממות של הניגון, לתנועת
ה"קפיץ ואזיל", ומקבל משמעות מיוחדת לאור ההקבלה של ארבעת התיבות
הראשונות לארבעה עולמות, כדלקמן.
בכל אופן, מה
שמפליא הוא שניגון זה, "תנועה" ששמע מהתוועדות חסידית, לא נשכחה ממנו גם
אחרי כמה עשרות שנים שלא ראה חסידות וחסידים. מכך שבספר ניגוני חב"ד נרשם
נוסח זהה, עולה כי מר לזר זכר את הניגון בצורה מדויקת, למרות שלא היה רשום אצלו
עשרות שנים. דבר זה מוסיף תוקף לניגונים שעברו מדור לדור בעל פה, שהם הם הניגונים
בדמותם וצלמם כפי שניגנו לפני שנים רבות. מסקנה נוספת היא, שישנם ניגונים הידועים
היום כניגונים "סתם" בלי שם, שיש להם ייחוס מיוחד.
ניגון ארבע עולמות
וניגון ארבע בבות
ידוע שניגון ארבע
בבות לאדמו"ר הזקן, מסודר גם הוא כנגד ארבע עולמות אבי"ע. מעניין לבדוק,
האם יש איזה דמיון וקשר בינו לבין ניגון אבי"ע שבו עסקינן.
בשני הניגונים ניתן לצפות בעלייה והתרוממות הנגינה בסולם המוזיקלי מעולם לעולם. למרבית הפלא, אם להתחיל את נגינתם
מאותו הצליל, ניתן יהיה לראות התאמה ביניהם בדרגות המוזיקליות. מרווח העלייה של
עולם העשייה בניגון, זהה למרווח העלייה של המשפט הראשון בניגון ארבע בבות. לאחר
מכן, צליל השיא של כל "עולם" בניגון אבי"ע, זהה לצליל השיא של אותה
בבא בניגון ארבע בבות:
הייחודיות של ניגון
ארבע עולמות
למרות הדמיון הכללי הקיים בין ניגון
ארבע בבות לניגון אבי"ע, ישנן תכונות מיוחדות לניגון אבי"ע:
בניגון אבי"ע
העלייה בסדר העולמות היא כללית ותמציתית יותר. לעומת ניגון ארבע
בבות בו לכל עולם ישנה בבא שלימה בפני עצמה, המסתיימת באתנחתא, בניגון אבי"ע
לכל עולם מוקצבת תיבה אחת בלבד. כל עולם הוא רק "דרך מעבר" ומסתיים בתנועת זינוק אל העולם הבא אחריו. ניתן לראות, כי ה"גג" של העולם הנמוך, נהפך להיות ה"רצפה" של העולם שמעליו. לכל עולם יש את תחומו - את המרווח והמנעד שלו:
הצטרף לשיחה