ניגון האדרת והאמונה מנעוועל
חי
עולמים – "זה היה כל חיותו"
האגם של נעוועל
לשמיעת הניגון
בכל
ספר הניגונים ומבין כל תקליטי ניח"ח מופיע רק ניגון חב"ד אחד על הפיוט
"האדרת והאמונה", והוא ניגון לר' שלמה דער געלער (הג'ינג'י) מנעוועל.
בספר
הניגונים (ניגון ק"ד) מתואר ר' שלמה היה מהחסידים המהדרים ללכת מנעוועל
ליובאוויטש דווקא ברגל – מדובר במרחק של כ-170 ק"מ(!). הוא מכונה
"געלער" על שם זקנו הצהוב, איש חסיד נלבב ושמח תמיד למרות היותו בעל
ייסורים.
בחוברת
"כל עצמותי" עם ניגונים מהעיירה נעוועל בביצוע ר' זלמן לוין, בקשר
לניגון "אתה בחרתנו" ברוסית מסופר, שאת הניגון הזה (אתה בחרתנו) שמע ר'
זלמן לוין בילדותו מהחסיד ר' שלמה דער געלער, "יהודי שבור ורצוץ ומדוכא
ביסורים". ר' שלמה היה מלמד, "ולמרות שכאמור צרות רבות סבבו אותו ואת
משפחתו מכל עבר, היה תמיד מלא שמחה כי חוץ מאלקות שום דבר אחר לא לקח ללב. בלילות
היו מתוועדים בביתו של ר' שלמה ואז היה שר את שני הניגונים הללו [מהם מורכב הניגון
"אתה בחרתנו" הנ"ל] בהתפשטות הגשמיות ממש, כשפניו מאירות באור
מיוחד.
עוד מסופר
אודותו במקום אחר (רשימת ויינגארטען תש"ו אות קפ"ו), שהיה "חולה
גדול ויסורים גדולים ועני גדול, דירתו כמו חורבה, ור' שמואל לויטין היה אצלו ודיבר
ר' שלמה עמו דא"ח וסיפורים בחיות רב כמו בריא לחלוטין, זה היה כל חיותו".
בלקוטי
דבורים (לה"ק ח"ה ע' 1213) ר' שלמה דער געלער מתואר כמתוועד, ובמכתבים
של אדמו"ר הריי"צ – כרוקד בדבקות חב"דית.
לגבי
הליכתו רגלי לליובאוויטש, היה רגיל בפיו של ר' שלמה לומר הפתגם, שאיננו רוצה שלסוס
יהיה שום חלק במצוות הליכתו לליובאוויטש (אגרו"ק ריי"צ ח"ו ע' ער).
כעת
בואו וננסה להתחבר דרך הניגון לדמות מיוחד זו של ר' שלמה דער געלער. תחשבו על בן
אדם שלא חשב על עצמו כלל, לא היה אכפת לו המצב הגשמי, הוא ידע להתנתק לגמרי
מהבעיות הטורדות אותו, וכל החיות שלו הייתה ב"חי עולמים", בלדבר חסידות
ובניגון חסידי, ומזה היה "בריא" ו"מאיר באור מיוחד". מעכשיו
זה כבר לא סתם ניגון על פיוט בחרוזים, זה ניגון שיוצא מ"התפשטות
הגשמיות" ומוביל להיות שקוע לחלוטין באלקות, ב"חי עולמים" שהכל
שלו. בין קטע לקטע בניגון יש חלק ללא מילים, חלק שמזכיר קצת את תנועת הניגון
"אשרינו מה טוב חלקינו", כלומר "חי עולמים" זהו האושר שלנו
ומלבדו אין אנו זקוקים למאומה.
ביצוע
הניגון נמצא בתקליט ניח"ח #6 ע"י ר' אברהם לידר.
·
ר'
שמשון חריטונוב שר ניגון נוסף מר' שלמה דער געלער, ניגון ללא מילים, ניתן לשמעו
בסדרת "היכל הנגינה" (ליפסקר).
אם
הרבי כאן, הכל כאן
בספר
"זכרונותי" – של הרה"ח ר' ישראל יהודה לוין (פרק י"ט) אודות
התקופה בה היה בישיבה במלחובקה (עיירה קטנטנה ליד מוסקבה ששימשה באותם שנים למקום
מקלט לגדולי החסידים), מופיע תיאור מהתוועדות י"ט כסלו שנת תרצ"ד:
... נתתי שבח והודיה לשמו ית' שזכיתי בחיים שלי להיות ולהשתתף בהתוועדות
כזו עם חסידים גדולים כאלו ... החסידים שתו משקה לרוב, ופעם באמצע ההתוועדות נעמד
הרש"ל [ר' שמואל לויטין] על שולחן ופאותיו היו על פניו (כי היו לו פאות
ארוכות, אבל כל הזמן היו מקושרות על הראש, אבל עכשיו היו על הפנים), ושר ניגון
(ששמעתיו אז לראשונה) "אז דער רבי איז דא, איז דאך האדרת והאמונה אודאי דא, האדרת וכו'", וכולם שרו אתו. זה
היה נהדר, והמילים והשירה נכנסו בעומק לבי, הגווע ממצבי הפרטי ומהמצב הכללי השורר
אז מחוץ ל"מאלאחובקה".
בתרגום
מילות הניגון מאידיש: "כאשר הרבי כאן, אז הרי 'האדרת והאמונה' – ודאי כאן,
האדרת והאמונה לחי עולמים", וכן הלאה.
הניגון
הזה דומה בתנועת "האדרת והאמונה" לניגונו של ר' שלמה דער געלער, בתוספת
מילים באידיש. ולהעיר שהמשפיע ר' שמואל לויטין ביקש את ר' שלמה דער געלער כפי
שמתואר לעיל.
המשפיע
הרה"ח ר' שמואל לויטין
בפורים
תשי"ז אצל הרבי – לקראת סיום ההתוועדות אחרי ניגון ד' בבות שומעים בהקלטה
הפסקה של 'לחיים', ובינתיים מישהו מהנוכחים שהיה בגילופין כמצוות היום, התחיל לשיר
בקול "אז דער רבי איז דא, האדרת כו'", וכן את "האדרת והאמונה"
של ר' שלמה דער געלער, ואז לפתע הרבי הכריז שינגנו "האדרת והאמונה", והחלו
את הניגון הרגיל עם "צו וועמען צו וועמען" עליו דובר בכתבה הקודמת.
האדרת
והאמונה – ניגון ערגה
קיים ניגון
"האדרת והאמונה" פחות רגיל שמנגנים אותו בתפילה, ניגון מיוחד ספוג
בהתרגשות, כיסופין וערגה, התרוממות גדולה. בהשקפה ראשונה הניגון לא נראה חב"די
בסגנונו, אכן בשיא ההתרוממות של הניגון יש בו תנועה דומה ל"כאיל תערוג"
של הרבי הצמח צדק.
בכל
אופן הניגון הזה קיים בהקלטה ישנה מפי ר' שמשון חריטונוב, בין ניגוני חב"ד
שונים שהוא הקליט. ר' שמשון חריטונוב שמע את הניגון מר' דוד אוקוניו הי"ד
(תער"ב – תש"מ) שהיה בקיא בניגונים, ואמר עליו שזהו א פוילישע ניגון.
ניגון
זה נגנו לעיתים במניין בנוכחות הרבי.
הוספה
לאח"ז: ניגון זה מנגנים בכל הישיבות הליטאיות ביום
הכיפורים ובשעת ההקפות בשמחת תורה (מפי ר' בצלאל דביליצקי).
ר'
דוד אוקוניו (רומנייר) הי"ד בצעירותו
לכתבה על ניגון האדרת והאמונה הכללי, ראה כאן.
לכתבה על ניגון האדרת והאמונה שנהפך ע"י הרבי מן ההימנון הצרפתי, ראה כאן
הצטרף לשיחה