כשהרבי ניהל תחרות בין לאומית לנגינה
בשמחת תורה
תשכ"א (1960) ניהל הרבי מעין "תחרות" של חסידים בעלי נגינה, מי ינגן ניגון
בצורה מדוייקת יותר. הרבי בחר מכל מדינה נציג שייצג את מדינתו. הרב שמואל
זלמנוב ע"ה (מנהל חברת ניח"ח ועורך ספר הניגונים) היה נציג אמריקה, ר' שמואל בצלאל אלטהויז היה
נציג אוסטרליה, והרב יצחק דובוב שימש כנציג אנגליה, כמו כן מונו נציגים ממדינות
נוספות. הרבי ביקש מכל נציג לנגן ניגון מסוים, וכשהגיע תורו של הרב דובוב נציג
אנגליה לנגן, הוא כבר היה אחרי 'קידוש' הגון, ואמר לרבי קודם שהחל לנגן: אז דער
רבי געפינט זיך אין אמעריקע, וועט אמעריקע זיכער געווינען" [= כשהרבי נמצא
באמריקה, ברי הדבר שאמריקה תנצח]. או בנוסח אחר, בשם ר' יואל: "אפילו אם אני
אנגן טוב [אפילו איך וועל זינגען גוט], צריך זלמנוב לנצח, כי הרבי נמצא כאן
באמריקה"... וישב על מקומו. הרבי חייך חיוך רחב וניכרה נחת מיוחדת על פניו,
וכמובן שאמריקה ניצחה.
השלמה ממקור נוסף: שמעתי
לפני שלשים שנה מאת הרב יואל כהן שי' שכשהרבי ציוה שכל אחד ינגן ניגון של אותה
מדינה, ככלות כולם לנגן, אמר הרבי שלעתיד שאומות העולם יתמהו ויאמרו "הגדיל
ה' לעשות עם אלה"[1]?!
יומנים אלו פורסמו באתר שטורעם, באופן אנונימי ללא ציון מקור. וכן הנכד של הרב דובוב אישר, ששמע כן מר' יואל שי'. ואבקש מכל יודעי דבר להוסיף ולהאיר בעניין תחרות מעניינת זו.
הצטרף לשיחה