ניגון שלוש תנועות
ב"ה
שלושה דורות בניגון אחד
מהבעל
שם טוב, הרב המגיד ואדמו"ר הזקן
הרה"ת לב לייבמן
אדמו"ר
הריי"צ: לכבודם של שלושת האורחים
"מחזה
נוסף שלא ימוש מזכרוני, אירע אותה שנה [תש"ב] בחג השבועות: הרבי הריי"צ
ציווה לנגן את ניגון הג' תנועות ותוך כדי הניגון התרומם לפתע מכסא הגלגלים, תמך את
עצמו בשתי ידיו הקדושות, ונעמד! באותו רגע קמו כולם ונעמדו כמסומרים על מקומותיהם.
באותו רגע עמדתי ליד השולחן של הרבי, בדיוק מול הרבי. הרבי עמד עם עיניים עצומות
וניגן יחד עם הקהל, כשדמעות זולגות מעיניו. זה היה מחזה נורא הוד שאין לי מילים
לתאר אותו. לאחר כמה דקות הפסיק הרבי לנגן והתיישב. כולם התיישבו, והיה שקט מוחלט,
בציפייה לשמוע מהרבי משהו, כי אף פעם לא ראו כזה מחזה שמיימי. הרבי פתח את עיניו,
הביט על כל אחד מהנוכחים, ואמר: זה שעמדתי בשעת הניגון, היה לכבודם של שלושת
האורחים" [הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש והאדמו"ר הזקן]...
"לנו נוגע ביותר הבבא של אדמו"ר הזקן"
בהתוועדות שבת פרשת שמיני תשי"ב, לקראת סיום ההתוועדות ניגנו את
הניגון שלש תנועות אשר ג' הבבות שלו מכוונים כנגד הבעל-שם-טוב, המגיד והאדמו"ר
הזקן. ונגנו אותו פעמים רבות, פעם אחת עצר הרבי בתנועה השלישית (של אדמו"ר הזקן)
והורה לנגן אותה שוב, באומרו אשר לנו נוגע ביותר הבבא של האדמו"ר הזקן,
כי הוא היה נשמה חדשה, שעל-ידו נעשית המשכה חדשה מעצמות ומהות א"ס ב"ה, ועל
ידו נמשך גם לדורותיו.
לאחר מכן באותה מוצאי שבת, הרבי ציווה לנגן ניגון שלוש תנועות לפני
תפילת ערבית, ושוב אחרי תפילת ערבית[2].
הניגון היחיד מהבעל שם טוב
בסעודת ליל יו"ט ראשון של חג הסוכות תשכ"ז בדירת
אדמו"ר הריי"צ השיחה נסובה אודות הניגון.
הרש"ג – הגיס של הרבי – אמר שבליובאוויטש לא שמעו ניגון זה.
ואמר הרבי, שגם הוא לא שמע ניגון זה קודם בואו לכאן (לארה"ב[3]), אבל, "כאשר ר' שמואל זלמנוב הדפיס ספר הניגונים בחיי
כ"ק מו"ח אדמו"ר, הכניס שם גם ניגון זה (בתוספת הקדמה כו'), ונתקבל
הדבר אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר"[4].
הרבי העיר גם, שמלבד ניגון זה, אין ניגון אחר מהבעל שם טוב
(!) – [הגם שבספר הניגונים מופיע ניגון שמחה שמיוחס ג"כ להבעל שם טוב[5], אמנם ככל הנראה – הניגון ודאי ניגון טוב אך המקור לייחוסו
לבעש"ט איננו מבורר ולא נתמך ע"י רבותינו נשיאינו, ממילא הניגון המוסמך
היחיד הוא ניגון ג' תנועות].
הרבי סיים, שכמו הידוע בנוגע לחידוש של אחרי פטרבורג – שזהו ע"ד
שטר שיצא עליו ערעור ונתקיים בבית דין [שיש לו תוקף עוד יותר מאשר לפני הערעור],
ובנוגע לענייננו, כיוון שהיה כעין ערעור על הניגון הנ"ל – ינגנו אותו עוד
הפעם.
ואכן בפועל לעיתים קרובות הרבי קרא לניגון בשם "ניגון הבעל
שם טוב", וביקש לנגן אותו בהתוועדויות חג השבועות בהקשר ליום ההילולא של
הבעל שם טוב[6], וכן בימים הראשונים של חג הסוכות בקשר לאושפיזין החסידי.
בין שלוש התנועות לבין שלושת הספרים
באותה הזדמנות בסוכות תשכ"ז הרש"ג שאל, מהו הטעם ששלוש התנועות
של הבעש"ט המגיד ואדה"ז מנגנים בניגון אחד, ואילו את הספרים שלהם (כתר
שם טוב, אור תורה של המגיד, וספר התניא[7]) - אמר אדמו"ר הרש"ב נ"ע שלא יכרכו אותם ביחד?
הרבי השיב: לא שמעתי טעם על זה, אבל יש לומר, שבנוגע לספרים,
מתעוררות שאלה באיזה אופן לכורכם: מחד גיסא - יש מעלה בכתר שם טוב ואור תורה כיון
שקדמו לספר התניא, אבל לאידך גיסא - יש מעלה בספר התניא שנכתב ע"י רבינו הזקן
בעצמו, משא"כ כתר שם טוב ואור תורה שנכתבו ע"י תלמידיהם. ולכן (מפני שאלה
זו) אין לכורכם יחד. משא"כ בנוגע להניגון הנ"ל, ששלוש התנועות מתייחסות
להבעש"ט והמגיד ואדה"ז עצמם. ומה גם, שה"מבינים"
אומרים, שהתנועה הב' היא פירוש לתנועה הא', ועד"ז בנוגע לתנועה הג'[8].
שלושה דורות שיוצרים ניגון אחד
בסעודת ליל יום טוב שני של חג הסוכות תש"ל, בנוגע להשתלשלות
ניגון ג' תנועות, אמר הרבי: הרב המגיד היה מנגן ב' תנועות (התנועה שלו עם
התנועה של הבעש"ט), ורבינו הזקן ניגן את ג' התנועות[9]. עד כאן.
בכלל, יש דבר כזה במוזיקה שבעולם, שמלחין אחד איננו מספיק להשלים
יצירה מסוימת בחייו ומשאיר מקום למלחין אחר הבא אחריו (לעיתים – מתלמידיו) לבוא
ולהשלים את יצירתו. אבל כמובן שזה לא נעשה באופן מכוון. לעומת זאת ולהבדיל, בסיפורו
של ניגון שלוש תנועות יש משהו מיוחד. ידוע שהבעל שם טוב המגיד ואדמו"ר הזקן
הם שלוש בחינות בספירות העליונות. וכל אחד מהם בתורו הוסיף והשלים לניגון את
הבחינה שלו.
כמו שדברי חסידות, המגיד הוסיף ביאור בתורת הבעל שם טוב,
ואדמו"ר הזקן הוסיף ביאור בתורת המגיד, כך אנו מוצאים גם בניגון זה, כדברי
הרבי שכל בבא היא "ביאור" לבבא הקודמת.
פעם הרבי קרא לניגון זה "ניגון משולש",
"דרייענדיקן ניגון"[10]. או גם "ניגון שלושת הרועים"[11]. כמה וכמה פעמים הרבי הורה לחזור ולנגן ניגון
זה שלוש פעמים בזה אחר זה, וביאר שזהו כנגד שלושת הרועים[12].
ניגון
של שלוש קומות
בספר הניגונים, מופיע הניגון פעמיים בשתי נוסחאות עם שינויים קטנים:
כרך א' ניגון כ'; נוסח נוסף בכרך ב' ניגון קפ"ב – מפי ר' דוד ליב מורוזוב
ז"ל – אשר לפי זה יוצא שניגון ג' תנועות נחשב בכלל עשרת הניגונים של
אדמו"ר הזקן שאדנ"ע לימד לר' אלחנן דב מורוזוב הי"ד.
לניגון
זה יש דימוי מסוים (בסולם ובתנועות) לניגון דבקות של אדמו"ר הזקן לתפילות ראש
השנה, שגם הוא יסודו מהבעש"ט והמגיד, ושוכלל ע"י אדמו"ר הזקן כפי
שנתבאר בכתבה על ניגון הנ"ל.
ההבדל
העיקרי שבין שתי הפעמים שהניגון מופיע בספר הניגונים מתבטא בחלוקת הניגון לבבות –
איפה בדיוק מתחילה הבבא של המגיד, ואיפה בדיוק מתחילה הבבא של אדמו"ר הזקן.
מעניין
לשים לב, שלפי חלוקת הבבות בכרך הראשון, יוצא שבעצם (כפי שאכן צויין בספר הניגונים
וגם על גבי עטיפת תקליט ניח"ח #11), שלושת הבבות מאד דומות זו לזו. המגיד לקח
את אותה הבבא של הבעל שם טוב, והביא אותה לשלב הבא, גבוה יותר וחזק יותר, וכן
אדמו"ר הזקן לקח את אותה הבבא והרים אותה עוד יותר. הצליל ההתחלתי,
ה"ריצפה" בקטע של המגיד, היא בצליל השיא והפסגה של קטע הבעל שם טוב. במה
שסיים זה – פתח זה. ואותו הדבר בחלק של אדמו"ר הזקן שמתחיל מצליל השיא של
המגיד ועולה הלאה. הבעל שם טוב הניח את היסוד, המגיד
הוסיף עליו נדבך, ואדמו"ר הזקן הוסיף עליו עוד נדבך מלמעלה.
למעשה,
ניתן להמשיך ולנגן את הניגון עוד ועוד עד בלי סוף, בכל פעם הניגון מתרומם במרווח
מסוים ("קווינטה", מרווח של 5 צלילים), בכל פעם הניגון יגיע ליעד חדש –
יתחיל בצליל חדש, עד שיעבור (ב"מעגל הקווינטות") דרך כל השתלשלות
הצלילים.
היה
אפשר לחשוב שיש בניגון סך הכל רק בבא אחת, שעושים לה "העתק הדבק" בכל
פעם בצליל עליון יותר ותו לא. אך באמת, כל עלייה כזו מוליכה למשמעות חדשה, השגת
יעד חדש שלא היה מקודם.
יתרון
משמעותי נוסף לחלוקה זו בניגון הוא, שכבר אצל הבעל שם טוב היה נשמע ניגון שלם, לא
קטע קטוע באמצע אלא "קומה שלמה", ואילו לגרסה האחרת בחלוקת הניגון יוצא
שתנועת הבעל שם טוב היא כעין חצי משפט, ולא מובן כל כך מה שהבעש"ט ניגן רק
תנועה זו ואילו ההמשך נוסף רק בדור הבא בימי המגיד.
לשמיעת
הניגון מתוך תקליט ניח"ח #11
קצת
מן הקצת שומעים את קולו של הרבי ברקע הניגון בסיום התוועדות פורים תשח"י.
וידאו:
ניגון שלוש תנועות אצל הרבי בהתוועדות ח"י אלול תשל"ז
וידאו:
ניגון שלוש תנועות אצל הרבי בהתוועדות ח"י אלול תשמ"ב
הצטרף לשיחה