"בך בטחו": ניגון הביטחון בגאולה
וידאו זה - משנות המ"ם - בו הרבי מתחיל את הניגון "בך בטחו" ושר "סולו", ורק בתום שירת הרבי הקהל ממשיך כעונה אחר הקורא, כמו שהיה נהוג בניגון "צמאה לך נפשי"
צילום ממאגר חפשי: ממראות העיירה דוקשיץ (בהיגוי כיום: דוקשיצה)
הניגון
"בך בטחו" הובא ל-770 ע"י הרב יוחנן גורדון (תרנ"ד -
תשכ"ט), שזכה ללמוד בתומכי תמימים בליובאוויטש, מלפנים - שו"ב דוקשיץ, ולאחר
מכן גבאי של בית הכנסת ובית המדרש 770 ובעל-קורא אצל הרבי הריי"צ ואצל הרבי.
בתור אחד שזכר ניגונים מליובאוויטש בדייקנות, היה ר' יוחנן גם חבר בוועד של חברת
ניח"ח.
דוקשיץ
– היא עיירה במחוז וויטבסק שהיו בה חסידי חב"ד עוד מימי אדמו"ר הזקן.
בימי אדמו"ר הצמח צדק היו מרבית העיר חסידי חב"ד, ומשנת תרס"ג פעלה
בה ישיבת תומכי תמימים. – קיים ניגון שמחה עליז הידוע בשם "הניגון מדוקשיץ"
("דאקשיצער ניגון"), ניגון קמ"ה בספר הניגונים, מבוצע בתקליט ניח"ח
#6.
בשנת
תשכ"ח, באמצע אחת ההתוועדויות, הרבי ביקש מר' משה טלישבסקי החזן שילמד את
הניגון "בך בטחו" – הביא ר' יוחנן מדוקשיץ – לציבור.
מההתבטאויות
של הרבי בקשר לניגון "בך בטחו" רואים שהיה מאד נוגע לרבי שהציבור יקלטו היטב
את הניגון הזה: "מכיון שנתווסף ניגון חדש, ינגנוהו עתה ובינתיים יתלמד
הקהל ניגון זה" (פ' שמיני תשכ"ח), וכעבור שבועיים: "אולי
סוף סוף ילמד את הניגון!" (פ' אחרי-קדושים תשכ"ח). וכן נגנו אותו
בכמה הזדמנויות בהמשך (פ' בלק תשכ"ח. פ' וילך, יום שמחת תורה, פורים, כ' אב
תשכ"ט).
ביטחון
שגורם לקיום ההבטחה
בשבת
ח"י כסלו תש"מ הרבי הורה לנגן "בך בטחו" – אחרי שאמר, שישנה
הבטחה מהרב המגיד, שיד החסידים תהיה על העליונה, ומכיוון ש"בך בטחו
אבותינו", לכן ודאי שהקב"ה יקיים את ההבטחה שלו. – משמע (א) ש'אבותינו'
מתפרש גם על אבות החסידות, ו(ב)שע"י הביטחון של אבותינו, הקב"ה מקיים
הבטחתו אלינו.
למחרת,
בהתוועדות י"ט כסלו תש"מ – הרבי בעצמו ניגון "בך בטחו",
פעמיים (פעם אחת לפני שהרב הכריז אודות פרטי התענית-שעות, ופעם שנייה אחרי ההכרזה
של הרב). אחרי שהרבי הזכיר את הדין בשו"ע, שע"י שמחליטים החלטה טובה,
עוד לפני שמקיימים אותה, זה כבר מבטל את הדברים הבלתי רצויים.
"בך
בטחו" – יציאת מצרים
מילות
הניגון: "בך בטחו אבותינו, בטחו ותפלטמו. אליך זעקו ונמלטו, בך בטחו ולא
בושו" (תהלים כב, ה-ו).
במדרש
תהלים על הפסוק מפרש:
·
"בך
בטחו אבותינו" - במצרים.
·
"בטחו
ותפלטמו" - מיד פרעה.
·
"אליך
זעקו" - כמו שנאמר "ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו", פסוק
המובא ונדרש בהגדה של פסח.
ביטחון
חזק, הביטחון העצמי
בשני
פסוקים אלו מופיע ג' פעמים "בטחו", מידת הביטחון באופן של 'חזקה'.
"ולא בושו", אל תבוש מפני המלעיגים, ההתחלה והיסוד של כל השלחן ערוך כפי
שהרבי הזכיר כמה פעמים. במדרש תהלים מסיים, שכל ההצלה ממצרים (ותפלטמו) הייתה
בזכות מידת הביטחון, זאת אומרת שהביטחון מביא לישועה.
על
פי חסידות, "בך בטחו אבותינו", זה לא רק אבותינו שהיו במצרים לפני אלפי
שנה, ולא רק אבותינו מהדורות הקודמים, אלא בתוך כל אחד יש "אבותינו"
שזהו שורש הנשמה, ששם בדרגה זו לכל אחד יש ביטחון שלם בהשם יתברך. כמובן שהמסר של
הניגון הוא לא רק להזכיר זכות אבות, אלא להמשיך את מידת הביטחון של האבות, ואת
מידת הביטחון הצפונה בתוככי הנשמה, אל החיים היום יומיים שלנו.
ניגון
מפלט וניגון זעקה
התנועה
הפותחת את הניגון, על המילים "בך בטחו", היא תנועה בעלייה, זאת אומרת
שעצם הביטחון – זה כבר עלייה מסויימת, אולם חיזוק תנועת העלייה והשלמתה בא במילה "ותפלטמו"
- עולים מהבור, עולים ממצרים.
במילים
"אליך זעקו", שהיא תחילת הבבא השנייה של הניגון, נמצאת התרוממות השיא של
הניגון שמבטאת את הזעקה והצעקה.
יש
להעיר גם שניגון המילים "אליך זעקו ונמלטו כו'" הוא בתנועה זהה כמו
בניגון "תשב אנוש" בתחילתו.
ביצועים של הניגון
ביצוע של הניגון 'בך בטחו' נכלל בתקליט ניח"ח #8. סולנים: שלום הורוויץ, החזן משה טלישבסקי, שניאור זלמן בוימגארטן, אלי ליפסקר. על גבי העטיפה: "ניגון זה הושר ע"י חסידים בדוקשיץ (רוסיה), הובא לארה"ב ע"י החסיד ר' יוחנן גורדון מדוקשיץ".בניגוני התוועדויות #2 - ישנן שתי הקלטות בהן שומעים את הרבי בניגון "בך בטחו".
ב'ניגוני
התוועדויות' #2 - ישנן שתי הקלטות בהן שומעים את הרבי בניגון "בך בטחו":
מקורות: תורת מנחם התוועדויות תשכ"ח, היכל הנגינה ע' שיב.
הצטרף לשיחה