סיפורו של הניגון מרוסטוב

דעם רבינ'ס ניגון

בספר הניגונים ניגון מ"ד מתואר: "ניגון מראסטאוו, הנקרא בשם "דעם רבינ'ס ניגון". כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע היה רגיל לנגן ניגון זה בש"ק וביו"ט ובכל יומא דפגרי, בעת היותו, בימי המלחמה העולמית הא' בשנות תשע"ו-תר"פ, בעיר ראסטאוו. הניגון מביא לידי התעוררות חשבון הנפש וגעגועים לאלקות".

ועדיין אין אנו יודעים כיצד הגיע הניגון הזה אל אדמו"ר הרש"ב, ודווקא בתקופת רוסטוב. על כך, יעיד התיאור הבא להלן.

 

ניגון ממעיינות המרפא

מתוך יומנו של הרה"ח ר' יעקב יוסף רסקין ז"ל[1]:

"לראש השנה תרע״ח, נסע כבוד אבא מארי [הרה"ח חיים בן ציון רסקין] ז״ל לסלאַביאַנסק (על יד חארקאוו), כי בקיץ ההוא הי׳ הרבי האדמו״ר הרש״ב נ״ע בנאות דשא שם[2]. וכל החגים וראש השנה בכלל הי׳ בסלאוויאנסק. אותי לא לקח אז לנסוע עמו[3], כי הדברים [דרכים?] הי׳ עקלקלות, והסכנה בדרכים היתה גדולה.

אז נתגלה שם בסלאוויאנסק הניגון שנקרא 'דעם ראסטאווער ניגון'. כפי שהנני זוכר. שהניגון הזה הביא הרה״ח שמואל ז״ל גורארי׳ ז״ל ונתקבל אצל הרבי. זמן רב היו קוראים הניגון 'דער סלאוויאנסעקר ניגון', אבל עכשיו קוראים אותו 'דער ראָסטאווער ניגון'. ומקובל שמנגנים אותו תמיד, לפני אמירת דא״ח בשם 'ניגון הכנה למאמר'[4]".

וראה גם להלן ממחברת גשורי, שגם הוא מזכיר, ש"הניגון נקרא סלוביאנסקר".

כמה דברים יכולים להסיק מן התיאור החשוב הלזה, אודות הניגון:

הניגון נקרא בשם "הניגון מרוסטוב" (או מדוייק יותר, 'הניגון הרוסטובי') משום שאכן הניגון הגיע לחב"ד בתקופת "רוסטוב", אחרי שאדמו"ר הרש"ב העתיק מושבו – בתחילת שנת תרע"ו – מהעיירה ליובאוויטש לרוסטוב, שם נשאר עד סוף ימי נשיאותו – תר"פ. ולפי ספר הניגונים (הנ"ל), וכן מסתבר, שאדמו"ר הרש"ב היה מנגן את הניגון הזה ברוסטוב – יותר מאשר בסלאוויאנסק, וגם ברוסטוב נמצא הציון הק' של אדמו"ר הרש"ב.

בפרטיות יותר בתוך תקופת רוסטוב, הגיע הניגון בתשרי תרע"ח, כאשר אדמו"ר הרש"ב שהה יחד עם קהל חסידים ב'נאות דשא' בסלוויאנסק[5], מקום שבו היו מרחצאות ומעיינות הרפואה מפורסמים[6], עד שהניגון בתחילה היה מכונה "הניגון מסלוויאנסק" ('הניגון הסלוויאנסקי').

 

לדמותו של חסיד מייבא הניגון

"החסיד הנודע הגביר המפורסם" ר' שמואל גורארי' ז"ל שהביא את הניגון אל אדמו"ר הרש"ב, היה חסיד מקרמנצ'וג, בצעירותו מה'יושבים' אצל אדמו"ר המהר"ש בליובאוויטש, ואח"כ מחסידי מקושרי אדמו"ר הרש"ב. הצטיין בהתמסרותו בלב ונפש ובממון אל הרבי. ידוע לנו כי באותה תקופה (בקיץ תרע"ח), התגורר ר' שמואל גוראריה באודסה[7], קנה חלק גדול מהגניזה החרסונית והביאה אל אדמו"ר הרש"ב לביקורת כו'. אדמו"ר הרש"ב אמר לר' שמואל "עמי במחיצתי", ור' שמואל נקבר בסמיכות לציון אדמו"ר הרש"ב.

את ניגוניו של ר' שמואל גוראריה שרו עוד אצל אדמו"ר המהר"ש[8], וגם אצל אדמו"ר הרש"ב[9].

 

"ניגון קרליני בלבוש חב"די"

מן הסיפור משתמע, שר' שמואל גוראריה הביא את הניגון מאיזה מקום. ייתכן כי מקורו הוא בחצר אחרת של חסידות.

במחברת ניגוני חב"ד של מ.ש. גשורי, ניגון 74: "ניגון קרליני בלבוש חב"די. הושר בפי [אדמו"ר] הרש"ב מליובביץ. הניגון נקרא סלוביאנסקר. מובא במחלקת הקרלינית ניגון 16". ונרשם מפי ר' אלתר ברנשטי[י]ן[10], ירושלים. במחברת גשורי לניגוני קרלין, על ניגון 16, זהו ניגון "אליהו הנביא", "זמר קרליני למוצאי שבת". כיום הניגון מוכר בתור ניגון "ארבע ראשי שנים" בקארלין[11].

והנה, אם להניח, שמי שקרא לניגון "סלוביאנסקר", היינו שהוא ידע על מקורו של הניגון שהגיע לאדמו"ר הרש"ב כנ"ל, הוא שקרא לניגון "קרליני בלבוש חב"די", אזי כיתוב זה משלים את סיפורו של הניגון, שר' שמואל גוראריה הביא אותו מקארלין (ואז "שיכללו" את הניגון ל"לבוש חב"די"). אמנם יש מקום לומר, שגשורי רשם מעל הניגון את כל אשר שמע אודותיו, משני מקורות נפרדים – מחב"ד ומקארלין. בכל אופן, בין חב"ד לקארלין ישנו קשר שורשים מתקופת אדמו"ר הזקן ור' אהרן הגדול, ובזמן המלשינות על אדמו"ר הזקן לחסידי חב"ד היו מכנים "הקארלינים"[12] וכו'.

כמו כן, הניגון מוכר בתור ניגון "ממקומך" בסאטמאר. אולם לסאטמאר זה הגיע בעת השואה כששהה האדמו"ר מסאטמאר בגטו קלויזנבורג, כפי שמובא ב'עתיקין' גיליון 10.

 

ניגון מסוגל לחסידות

הניגון מרוסטוב, כידוע, נקבע אצל הרבי נשיא דורנו לניגון הכנה למאמר.

ר' יצחק גאנזבורג ז"ל מתאר[13] את הפעם הראשונה שהשתתף בהתוועדות של הרבי (בשבת סליחות תשי"ז), איך שהרבי "רמז על ניגון שלפני דא"ח, והוא ניגון של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע שנאמר עליו "אז ער איז מסוגל צו חסידות"", היינו שהניגון מסוגל לקליטת דברי חסידות.

·       לעיתים, הניגון מרוסטוב היה ניגון הכנה לניגון ד' בבות, במקום "ניגון הכנה" הרגיל (למשל, ביו"ד שבט תשכ"א). וראה בזה בספר 'ניגון ארבע בבות'[14].

 

ניגון מתאים לרמב"ם

אדמו"ר הרש"ב נ"ע נקרא הרמב"ם של תורת החסידות, וייסד את ישיבת תומכי תמימים שבה לימוד פנימיות התורה בדוגמת לימוד סוגיות בנגלה דתורה, כמשנה סדורה.

נדמה שבניגון מרוסטוב אנו שומעים תנועות של לימוד, שקלא וטריא, אך לא בריתחא דאורייתא, כי אם בפנימיות הלב.

היה מן הראוי לערוך השוואה עיונית בין הניגון מרוסטוב לבין "ניגון הכנה" לד' בבות – שגם הוא היה חביב על אדמו"ר הרש"ב, ונקבע בסדר ניגוני האדמו"רים, ועוד חזון למועד.

כמו כן מעניין, שקטע השיא של הניגון מרוסטוב – צעקת הנשמה שבו – מזכירה תנועה בתוך ניגון "לכתחילה אריבער" של אדמו"ר מהר"ש, אבי אדמו"ר הרש"ב (מתוך התנועה של "אין סוף").

 

ביצועים

בתקליט ניח"ח #2, ע"י הסולן ר' מרדכי דובינסקי.

אברהם פריד, באלבום 'הבעל שם טוב'

ניגון מרוסטוב בפסנתר, ירון גרשובסקי

וידאו עם הרבי: ערב ראש השנה תשמ"א