ניגון "א-לי אתה": ציור מוזיקלי של גילוי אליהו

ישנם ניגונים שנשמעים פשוטים כל כך — עד שקשה להאמין שהם נושאים בתוכם עומק מיוחד.
אבל מה קורה כאשר ניגון כזה מתגלה כשיקוף של גילוי אליהו?


ניגון של הודייה
י"ט כסלו תקס"ב בליאדי, ציון שלוש שנים לגאולת אדמו"ר הזקן מפטרבורג. 
אדמו"ר הזקן נכנס לאולם בית המדרש תוך כדי שהוא מנגן את התנועה הידועה על המילים 'צאינה וראינה', בהגיעו למדריגות הבימה "ניגן אדמו"ר הזקן את התנועה הידועה עם המילים א-לי אתה ואודך אלקי ארוממך".
כשהתיישב ניגן את הניגון הידוע (כנראה ניגון ד' בבות) ואמר מאמר 'פדה בשלום'. 
זהו תיאור מתוך דבריו של הרבי הריי"צ.
הייתה זו ההזדמנות הראשונה לציון י"ט כסלו בהשתתפות אדמו"ר הזקן, ונראה שהניגון "א-לי אתה" בא כאן בתור הודאה על הנס והגאולה.

השתקפות מוזיקלית של אליהו הנביא
ניגון 'אלי אתה' הוא מעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן, וניתן עליו תואר מיוחד ביותר:
בספר הניגונים שנדפס בשנת תש"ט, מופיע מעל התווים, בתור שם-משנה לניגון, הכינוי: "ניגון כוס של אליהו הנביא". 
הרבי אמר כמה פעמים בחג הפסח בשם אדמו"ר הריי"צ, כי הניגון "א-לי אתה" של אדמו"ר הזקן הוא "סגולה לגילוי אליהו"
ביומנו של אדמו"ר הריי"צ שנדפס לאחרונה, ניגון זה מכונה בסגנון האידישי בתואר: "גילוי-אליהו תנועה", התנועה של גילוי אליהו. 
כלומר, בניגון זה מצטייר ומשתקף 'גילוי אליהו' במישור הצלילים והנגינה.
חידוש גדול ונפלא יש ב"ניגון גילוי אליהו":
אם עד היום היה גילוי אליהו – על כל אופניו – שייך ליחידי סגולה בלבד, הראויים להשראת רוח הקודש, הרי אדמו"ר הזקן, שביטא את גילוי אליהו בתוך תנועות הניגון, פעל שגילוי זה יהיה שייך – לפחות במידה מסוימת – לכל אחד ואחת, באמצעות הניגון.

אליהו הנביא בחמישה צעדים
כדי לטעום את תנועת "גילוי אליהו" שבניגון, יש להבין תחילה את עניינו ומשמעותו של גילוי אליהו – ובמיוחד כפי שמתבארים הדברים בתורתו של אדמו"ר הזקן, בעל הניגון, היא תורת חסידות חב"ד.
להלן מספר נקודות בקצרה:
  • זיכוך הגוף – עיקר עבודתו של אליהו הייתה בזיכוך גופו, עד שגופו נעשה רוחני כגוף המלאכים, עד לעלייתו בסערה השמימה.
  • מלאך הברית – הסרת הקליפה – אליהו מכונה "מלאך הברית", ותפקידו קשור להסרת הקליפה וגילוי הקדושה.
  • שליחות כפולה – אליהו הוא גם נשמה וגם מלאך, ולפיכך נשלח לשליחויות הן בעניינים רוחניים והן בעניינים גשמיים.
  • מהו גילוי אליהו – מבואר בחסידות שגילוי אליהו, מעבר לרוח הקודש, הוא דוגמת גילוי שורש הנשמה.
  • למי הוא מתגלה – מצינו גילוי אליהו אצל רשב"י, אצל יחידי סגולה מרבותינו הראשונים, אצל האריז"ל – שאליו היה אליהו נגלה תמיד ומדבר עמו "פה אל פה" – וכן אצל הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן.
  • האם שייך לכל אחד – ישנן דרגות שונות בגילוי אליהו: יש המתגלים אליו פנים בפנים, ויש מי שמקבל את הגילוי בעין שכלו. במאמרי אדמו"ר הזקן מובא שניתן לזכות לכך בזכות שמחה של מצווה, והרבי אף דיבר על כך שיש הזוכים לגילוי אליהו מבלי להיות מודעים לכך.

והנה, בדורותינו חובר ניגון שהוא כולו סגולה לגילוי אליהו – לא ליחידי סגולה בלבד, אלא לכל אחד ואחד, עד לקטני קטנים.


מועדי הניגון במעגל השנה

  • בעת שאיבת 'מים שלנו' אצל הרבי, שהיתה נערכת בי"ג ניסן;
  • בעת חלוקת מצות על ידי הרבי בערב פסח אחרי חצות;
  • בעת שפיכת כוסו של אליהו חזרה לבקבוק בסוף ליל הסדר – והוא מנהג בית הרב.
  • בסדר ניגוני האדמו"רים, כניגונו של אדמו"ר הזקן, לרוב נבחר ניגון זה מבין עשרת ניגוניו.
  • בעת אמירת ההלל (צריך לברר מתי החל מנהג זה והאם נהג בדורות הקודמים, אולם הרבי עודד ניגון זה בהלל בצבור);
  • יש לשים לב: השם "א-לי", שהוא אחד משבעה השמות שאינם נאמרים לבטלה, ולכן נהוג לשיר בשינוי – "קלי", מלבד קריאת ההלל שאז אומרים את הפסוקים ככתבם.


מאחורי הצלילים
מבחינה מוזיקלית, במבט ראשון נראה כי זהו הניגון הפשוט ביותר בצורתו מבין ניגוני אדמו"ר הזקן. אולם עיון בתווים מגלה עומק מיוחד וייחודיות מרתקת.

בשונה מרוב ניגוניו, הכוללים חלקים ללא מילים – ניגון זה מלווה כולו במילים, המלמדות גם על תוכנו הפנימי.

כך למשל:
התיבה "אודך" מופיעה בתנועה עולה אל צליל בלתי יציב – ביטוי לתנועת רצוא,
ואילו התיבה "ארוממך" נשענת על צליל יציב – תנועת שוב.

פרט נוסף: התיבה "אתה" היא היחידה בניגון שאין בה תנועה – לא כלפי מעלה ולא כלפי מטה. הדבר מזכיר את דברי אדמו"ר הריי"צ אודות ניגון "ברכת כהנים", שבו אין מנגנים בשם הוי', מפני שהוי' מורה על עצמות. ועל דרך זה ניתן לומר גם כאן – ש"אתה" מורה על העצמות.


ארבעת העליות בניגון בתווים:

מקבילות: בניגון "אשרי איש שלא ישכחך" מאדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש (ספר הניגונים ניגון קע"ט) – על תיבות "כי דורשיך כו'" – באים בתנועת (שתי השורות הראשונות של) הניגון א-לי אתה.

ניגון לאליהו מבשר הגאולה

בסיום ליל הסדר הראשון בשנת תשי"ד הרבי הדגיש את הקשר המיוחד של ניגון זה עבור הזמן של עקבתא דמשיחא בו אנו נמצאים. 
בהזכירו את דברי אדמו"ר הריי"צ שניגון א-לי אתה הוא סגולה לגילוי אליהו, הרבי המשיך: 

"מה שנוגע לנו הוא – שגילוי אליהו הוא הקדמה והכנה לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

[והמשיך:] ולכן, ימשיכו עתה לנגן את הניגון בשמחה, וימשיכו את המשיח כאן למטה במהרה בימינו, למטה מעשרה טפחים".