ניגון ההקפות של ר' לוי יצחק: מה ננגן בדרך לבית המקדש?
"ניגון של אבא"
וידאו של הרבי עם הניגון:
לכולם מוכר ניגון
ההקפות להרה"ג הרה"ח המקובל וכו' ר' לוי יצחק שניאורסאהן (ח"י ניסן תרל"ח - כ"ף מנחם אב תש"ד), רבה של יקטרינוסלב, אביו של הרבי מליובאוויטש.
בשנים הראשונות לא שרו את הניגון כל כך הרבה אצל הרבי, ובשנים האחרונות הניגון הפך
להיות חותם כל התוועדות. היום אנחנו נגלה מה ידוע על מקורות של הניגון, מה מיוחד
באופי הניגון, התייחסויות נדירות של הרבי לניגון ומקומו המרכזי של הניגון בהליכה
לקראת הגאולה.
הניגון נרשם בתווים
בספר הניגונים (ניגון קפ"ה), בכרך השני שיצא לאור בתשי"ז, מפיו של ר'
פנחס אלטהויז ששמעו מפי הרה"ק ר' לוי יצחק בעצמו, ושם נרשם שמקובל היה אצל ר'
לוי יצחק שאת הניגון הזה שרו בהקפות בשמחת תורה אצל אדמו"ר הזקן[1].
בסעודת ליל שמיני עצרת
תשכ"ט בדירת אדמו"ר הריי"צ ב-770, ר' שניאור זלמן הלוי דוכמאן
הזכיר שישנו ניגון המיוחס לאביו של הרבי, "ר' לוי'קס ניגון", ויש
אומרים שאת הניגון הזה נגנו בשעת הקפות אצל אדמו"ר הזקן. וכן נענה הרש"ג
גיסו של הרבי, שגם הוא שמע כן. ור' זלמן דוכמאן המשיך, שהרבנית חנה – אם הרבי –
סיפרה לו שבעלה זצ"ל היה נוהג לנגן את הניגון הזה בשעת הקפות.
הרבי השיב: אף אני
שמעתי את הניגון מאאמו"ר, אך לא שאלתיו למקורו. כאשר הייתי ברוסטוב
ובפטרבורג – בהקפות אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר – לא שמעתי ניגון זה[2].
יש ניגון טוב, ויש
ניגון של אבא
בסיום התוועדות ח"י
אלול תשל"ב הרבי ביקש לנגן ניגון של שמחת תורה, וניגנו ניגון הקפות מסוים.
אחרי הניגון הרבי נענה כי "הניגון הזה הוא טוב, אבל אני התכוונתי לניגון
של האבא", והחלו לנגן את ניגון ההקפות של רלוי"ק. לשבת הבאה, פ'
נצבים וילך, נגנו את ניגון ההקפות ג' פעמים: בסיום ההתוועדות, בצאת הרבי
מההתוועדות, ואחרי מנחה.
תנועות 'לכתחילה אריבער'
בתוך ניגון ההקפות
לא פעם, הרבי הורה לנגן
את ניגון ההקפות בסמיכות לניגון 'לכתחילה אריבער' של אדמו"ר המהר"ש.
ויש לציין את הדמיון
הקיים בין שני הניגונים: בשניהם יש תנועה של לכתחילה אריבער בפתיחתם, בשניהם יש
תנועה שחוזרת על עצמה עוד ועוד בלי סוף, ובשניהם יש תנועה של "איינס צווי
דריי פיר"!
ויש להעיר עוד, שבספר
הניגונים וכן בביצוע ניח"ח, ניגון ההקפות מתחיל בתנועה של "איינס צווי
דריי פיר" שהיא תנועה של מגבלה, ואילו הרבי מתחיל את הניגון דווקא מהתנועה
המזנקת, שהיא גם התנועה שחוזרים עליה עוד ועוד ברציפות.
בבא של אין סוף
התנועה בה הרבי היה
פותח את הניגון, כאשר היו מגיעים אליה בפעם השנייה או השלישית, היו חוזרים עליה
מספר פעמים ברצף. הרבי היה מעודד בחוזק בראשו, נראה מן המאמץ כי הרבי פועל משהו
ברגעים אלו, וכאשר הרבי התיישר חזרה על מושבו – רק אז הקהל המשיך הלאה בניגון. בשנים
האחרונות – היה זה בעידוד חזק עם הידיים.
פעמים רבות הרבי הורה
(ע"י עידוד כנ"ל) לחזור על הבבא הזו 10 פעמים[3],
לעתים – 20 פעמים ויותר, והיה פעם בהתוועדות שחזרו 60 פעמים, וביום שמחת תורה
תשמ"ח בהקפות – 125 פעמים רצוף!
להמשיך את ההקפות על
פני כל השנה
בשנות המ"מ
המוקדמות, הרבי היה מורה להתחיל – או מתחיל בעצמו – את הניגון בתאריכים מיוחדים
(שיש בהם שמחה יתירה, או ששייכים לשמחת תורה – כגון חג השבועות), י"ט כסלו
וי"ב תמוז, וגם כמובן בכ"ף מנחם אב ובתאריכים הסמוכים אליו. נראה שגם
בו' תשרי ניגנו את הניגון, ייתכן והיה זה קשור לרבנית חנה אשת חבר כחבר וממילא
הניגון של הרה"ק רלוי"צ שייך גם אליה.
בסדר ניגוני
האדמו"רים, לאחר הניגון של הרבי היו מנגנים – ללא הזכרת שם בעל הניגון – את
ניגון ההקפות של ר' לוי יצחק. (ובליל שמחת תורה תשמ"ט – הרבי הורה במפורש לנגן ניגון ההקפות אחרי
ניגוני האדמו"רים, עיי"ש).
למרות שניגון ההקפות
שייך בעצם לשמחת תורה, הרבי היה מנגן אותו כבר בסיומי השיחות של האושפיזין (בלילות
שמחת בית השואבה), ועוד לפני זה בתחילת תשרי, ועוד לפני זה בסוף חודש אלול
(כ"ט אלול, ח"י אלול), כל זה היה מכניס היישר לתוך האווירה של שיא
תשרי. כמו כן לצד השני, הרבי היה מנגן את ניגון ההקפות גם בשבת בראשית,
ולעיתים בשבת נח, להמשיך את האווירה של תשרי לאחריו.
במוצאי יום הכיפורים
תנש"א – אחרי מעריב והבדלה – הרבי הזכיר כי מיד בצאת יום הכיפורים מתחילים
להתכונן לזמן שמחתנו, והחל ניגון ההקפות. וכן במוצאי יוה"כ תשנ"ב אחרי
קידוש לבנה.
במוצאי תשעה באב נדחה
(יו"ד אב) תנש"א, אחרי מעריב, הרבי החל את ניגון ההקפות.
בפורים תשי"ט,
אחרי ביאור בעניין של עד דלא ידע, הרבי החל את הניגון. – בפורים תשמ"ב הרבי
הסביר שמפני שבפורים קיימו מה שקבלו, לכן מתאים לנגן בפורים ניגון של שמחת תורה.
כמו כן כמה פעמים בהקשר לסיום כתיבת ספר תורה, הרבי הורה לנגן את ניגון ההקפות.
'היום תאמצנו' – בניגון
ההקפות
בסיום תפילת מוסף בימים
הנוראים, בברכת 'שים שלום' נוהגים לומר את הפיוט "היום תאמצנו".
בבית־חיינו ובקהילות אנ"ש נהוג לנגן את ניגון ההקפות על מילים אלו. הפעם
הראשונה בה ניגנו פיוט זה בניגון ההקפות, הייתה בראש השנה תשכ"ג, כשהרב שמואל
ע"ה זלמנוב התפלל לפני התיבה ב-770, והחל לנגן את הפיוט בניגון זה. לפנות
ערב, בעת שירד הרבי לתפילת מנחה, פנה ואמר לר' שמואל: אַ ישר־כח פאַרן ניגון
פון 'היום תאמצנו' [יישר כח על הניגון של 'היום תאמצנו'].
ביומן מראש השנה
תשל"ד מתואר ע"י הרב אהרן דב הלפרין:
בסוף תפילת מוסף, היה
משהו מאוד משונה והפוך: לפני שהחזן התחיל "היום תאמצנו" – הרבי התחיל
לשיר חזק את הניגון של אביו רלוי"צ להקפות של שמחת-תורה. הותיקים אומרים שפעם
ראשונה יש כאן דבר כזה.
ניגון לשמחת הגאולה
בסיום שיחת "שמחה
בטהרתה" – י"ד אלול תשמ"ח, בה הרבי דיבר על כך שהעבודה שנשארה
להביא את המשיח זה שמחה, בסיומה נגנו ניגון ההקפות. בכמה הזדמנויות הרבי החל את
הניגון בהמשך למילים "ושמחת עולם על ראשם", ובליל שמח"ת תשמ"ו
– תיכף למילים "מפזז ומכרכר בכל עוז".
ניגון כניסה לקודש
הקודשים
ניגון ההקפות של ר' לוי
יצחק זכה לביטויים מאד נדירים על ידי הרבי. בתחילה ביטויים ברמז שרק מבין השורות
אתה מבין שיש כאן כוונה רבת משקל, ובשנים תנש"א-תשנ"ב הביטויים הללו
נאמרו בצורה ברורה שלא משתמעת לשני פנים.
בשבת חזון תשמ"ב,
הרבי סיים בעניין שיר חדש של לעתיד לבוא, שיר לשון זכר ולא שירה, ובזה גופא
באופן של שיר חדש, ובהמשך ישיר לזה הרבי החל לנגן את ניגון ההקפות לאביו!
בהתוועדות ראש השנה
תש"נ, בהמשך לכך שנלך יחדיו לארצנו הקדושה ולבית המקדש ולקודש הקודשים, הרבי
החל את ניגון ההקפות. ואכן החל מתחילת שנת תש"נ ואילך – החל אצל הרבי מנהג
קבוע מידי שבוע ממש, לנגן את הניגון בסיום כל התוועדות - לאחר חלוקת המשקה[4].
בליל שמחת תורה
תנש"א: ועוד והוא העיקר, שתיכף ומיד ממש זוכים לקיום היעוד "ואמר
ביום ההוא הנה אלקינו זה גו'" [אחד מפסוקי ההקפות], וכאו"א
מישראל רוקד עם עצמותו ומהותו ית' ממש, "ישראל ומלכא בלחודוהי"
[שנאמר על שמיני עצרת], ומנגנים ניגון שמח של שמחת תורה, אשר, אחד מהניגונים
הוא הניגון הידוע... – והרבי נעמד מלא קומתו והתחיל לנגן את ניגון ההקפות
לאביו הרלוי"צ ז"ל, ורקד מלא קומתו בשמחה גדולה.
בשבת נחמו תנש"א, הרבי סיים את כל השיחה במילים: "ועוד והוא העיקר" - והחל את הניגון. זה רומם מאד את כל הקהל (ע"פ סיפורו של הרב ישעיהו שי' הרצל), והיה כאן מסר מיוחד, שהניגון הזה הוא העיקר...
בשבת י"ג תשרי תשנ"ב[5]: ... כולנו נלך תיכף ומיד, "בנערינו ובזקנינו . . בבנינו ובבנותינו" - לארצנו הקדושה ולירושלים עיר הקודש, להר הקודש, ולבית המקדש השלישי, ושם גופא בקודש הקודשים, ומתוך שמחה וניגון שמח, ודוקא ניגון דהקפות... הרבי החל ניגון ההקפות לאביו. כל הציבור הצטרף בהתלהבות, ואחרי שירה במשך זמן הורה הרבי לר' יואל שי' כהן להתחיל את הניגון "לכתחילה אריבער". בעת הניגון עודד את השירה פעמים רבות ובתנועה הידועה סימן בתנועות ראשו הק' לשוב ולשיר אותה כמה וכמה פעמים. בסיום אחרי חלוקת משקה – הרבי החל שוב פעם את ניגון ההקפות, פעם שנייה להתוועדות זו.
השלמה: כתבה על ניגון ר' לוי יצחק מתוך קובץ התקשרות ע"י ועד תלמידי התמימים העולמי
בשבת י"ג תשרי תשנ"ב[5]: ... כולנו נלך תיכף ומיד, "בנערינו ובזקנינו . . בבנינו ובבנותינו" - לארצנו הקדושה ולירושלים עיר הקודש, להר הקודש, ולבית המקדש השלישי, ושם גופא בקודש הקודשים, ומתוך שמחה וניגון שמח, ודוקא ניגון דהקפות... הרבי החל ניגון ההקפות לאביו. כל הציבור הצטרף בהתלהבות, ואחרי שירה במשך זמן הורה הרבי לר' יואל שי' כהן להתחיל את הניגון "לכתחילה אריבער". בעת הניגון עודד את השירה פעמים רבות ובתנועה הידועה סימן בתנועות ראשו הק' לשוב ולשיר אותה כמה וכמה פעמים. בסיום אחרי חלוקת משקה – הרבי החל שוב פעם את ניגון ההקפות, פעם שנייה להתוועדות זו.
השלמה: כתבה על ניגון ר' לוי יצחק מתוך קובץ התקשרות ע"י ועד תלמידי התמימים העולמי
[3] בי"ט כסלו וי"ב סיון תשמ"ב וי"ב סיון תשד"מ. בי"ג
תשרי תשנ"ב, הרבי סימן לחזור 5 פעמים, ואח"ז שוב 5 פעמים (ע"פ יומן
מבית חיינו).