"אך לאלקים", ניגון כמיהה לרבי הצמח צדק
ראש
לניגוני התוועדות
הניגון
"אך לאלקים", ניגון מספר ק' (100) בספר הניגונים, פותח את שער
"ניגוני התוועדויות".
במפתח
לניגון זה, כותב ר' שמואל זלמנוב, כי "הניגון הזה מצא חן מיוחד לפני
כ"ק אדמו"ר [הריי"צ] שליט"א, ושרים אותו על פי רוב בתחלת כל
התוועדות בימים טובים וביומי דפגרא". ואם כן, היה זה ניגון רגיל
בהתוועדויות של אדמו"ר הריי"צ, בתור ניגון פתיחה להתוועדות. כנראה
שמסיבה זו הוכנס הניגון כניגון ראשון מתוך כמה עשרות ניגוני התוועדויות.
אצל
הרבי, אנחנו מוצאים שניגנו את הניגון "אך לאלקים" ביו"ד שבט
תשי"ג בתחילת ההתוועדות, וכמו כן בחג השבועות של אותה שנה בתחילת
ההתוועדות, בתור ניגון על פסוק תהלים בהקשר להילולא של דוד המלך. מסתבר ששרו
את הניגון הזה עוד פעמים רבות אצל הרבי (שלא תועדו וצויינו בהנחות של השיחות), אך
בכל אופן תיעוד זה מראה על המשך המסורת של אדמו"ר הריי"צ לפתוח בניגון
זה את ההתוועדות, וגם - שהניגון מתאים לתאריכים כה חשובים.
בניגוני
התוועדויות 5# יש הקלטה בה שומעים גם את הרבי בעצמו שר את הניגון יחד עם הקהל,
בנעימות מיוחדת.
ניגון
הגשר
על
אופיו של הניגון, נרשם שם: "תנועות הניגון הזה משמשות כעין גשר, המעביר את
האדם מגשמיותו וחילונותו לאוירה מעולה וסביבה של קדושה, מבבא לבבא מתגבר הרגש,
שמפשיר [את] הכפור והגלידה ומחמם [את] הנשמה בגעגועים של מעלה".
ניגון
הגשר, שבו עוברים מן הצד של חולין לצד של הקודש, וכנראה מפני כן הוא מתאים לפתוח
בו התוועדות, והניגון יכניס את המסובים מן ה'בחוץ' אל ה'בפנים'.
ניגון
הקאפיטל של הרבי
היה
זה כעשר שנים לפני שהחל הנוהג להתאים בכל שנה ניגון על הקאפיטל החדש של הרבי לי"א
ניסן (סדר שהחל בעיקר מתשל"ב, שנת השבעים ואחד).
באחרון
של פסח תשכ"ג, שזו הייתה ההתוועדות הקרובה לי"א ניסן, אחרי שהרבי התייחס
לקאפיטל החדש של אותה שנה - פרק ס"ב, הורה לנגן את הניגון "אך
לאלקים", שהוא ניגון (ישן) על מילים מפרק ס"ב. (תורת מנחם כרך ל"ו
ע' 321).
בהתוועדות
י"א שבט תשכ"ד, הרבי ביקש שינגנו את הניגון "אך לאלקים" בהקשר
עם הקאפיטל של השנה, תוך כדי ביטויים מיוחדים על כך, שלמרות שאף אחד לא התעורר על
כך ולא קלט מעצמו (שצריך לנגן את הניגון על הקאפיטל של הרבי ביום זה, יום קבלת
הנשיאות של הרבי), מכל מקום ביום זה הרבי איננו מתחשב עם העולם כו' - והרבי פנה
וביקש מר' יהודה קרינסקי שינגן את הניגון, שכן הוא מביא את הרבי ברכב על הציון,
וכן להנגיד ר' שמואל אייזיק פאפאק, שהוא זה שנתן את הרכב שבו הרבי נוסע על הציון,
שגם הוא יהיה לבעל מנגן וישיר את הניגון. (שם ל"ט ע' 74)
בשבת
הגדול, ח' ניסן תשכ"ד, בהתוועדות האחרונה לפני י"א ניסן שאז מתחלף
הקאפיטל, בתחילת ההתוועדות ניגנו "אך לאלקים", ובהפסק כמה ניגונים
נוספים הרבי הורה לנגן את הניגון הזה שוב. (שם ע' 257) - הרבי הזכיר את הפסוק
במאמר החסידות של אותה שבת, וקישר אותו לנושא המדובר במאמר.
מכל
זה ניתן לקחת בניין אב ל"ניגון הקאפיטל", היינו לא רק על חשיבות הפרק של
הרבי כי אם על הניגון של פרק הרבי, והרבי בעצמו הראה לדעת שיש בזה עניין ועד כמה
זה נוגע.
מקורו
של הניגון
ניגון
"אך לאלקים" הופיע כבר בתקליט הראשון של ניח"ח, כאשר על עטיפתו נרשם
שזהו "אחד מניגוני חב"ד העתיקים".
בראש
השנה תשכ"ד (בתוך אותה שנה הנזכרת, שבה הפסוק "אך לאלקים" היה בתוך
הקאפיטל של הרבי), בתוך סדר ניגוני האדמו"רים הנהוג בראש השנה, הרבי הורה
לנגן את הניגון "אך לאלקים" בתור ניגון של אדמו"ר הצמח צדק!
(תורת מנחם התוועדויות כרך ל"ח ע' 13). ולהעיר שגם בהזדמנות הנזכרת באחרון של
פסח תשכ"ג, בא הניגון "אך לאלקים" בהמשך לביאור מסוים שהרבי דיבר
מתורת אדמו"ר הצמח צדק. וכן בשבת כ"ה אלול תשכ"ג בא ניגון "אך
לאלקים" בין ניגון אדמו"ר האמצעי לבין ניגון אדמו"ר המהר"ש
(תו"מ לז ע' 249).
הצהרת
"אך" וצעקת "אך"
הנגינה
על המילים "אך לאלקים" מתחילה בצליל גבוה, ארוך ומודגש. הגובה
הזה מבטא את הדביקות של האדם למעלה, את האחיזה החזקה שלו שהוא לא מוכן להרפות משם.
בהמשך,
המילה "אך" השניה (בפסוק "אך הוא צורי וישועתי"),
נעוצה לא סתם בצליל גבוה בתוך מסגרת סולם הצלילים, כי אם בצליל עליון ביותר. (לשם
השוואה, ה'אך' הראשון הוא בצליל חמישי מעל צליל הבסיס של הסולם, ואילו ה'אך' השני
הוא בצליל שמיני). ה'אך' הזה השני מצטלצל כצעקה, וצריך להבין מה תוכן צעקה זו
דווקא על המילה 'אך'.
המילה
'אך' - באה לשלול: רק לאלקים, רק הוא. השלילה הזו ש"אין עוד מלבדו" ורק
הוא המחסה שלי והעוזר לי, דווקא השלילה באה בתנועה מיוחדת של צעקה, וכפי שמבואר
בחסידות ששלילה מגיעה גבוה יותר ועמוק יותר מאשר החיוב.
היות
והרבי ייחס את הניגון הזה לאדמו"ר הצמח צדק, ברצוני להעיר שתנועה כזו של
ה'אך' השני, ניגון שתחילתו נעוץ בגבהים, מאפיין כמה מניגוני אדמו"ר הצמח צדק:
ניגון "אשרי איש שלא ישכחך" (ניגון קע"ט); על דרך זה גם בניגון
"הודיעני השם קיצי" (ניגון י"ג); וכן ניגון "שובו שובו"
של אדמו"ר מהר"ש (ניגון ט"ז) שייתכן וגם הוא הועבר מהצמח צדק.
ויהי
רצון שע"י הניגון "אך לאלקים", שהתוכן שלו הוא שאנחנו מקווים מחכים
ומצפים רק לקב"ה, נזכה תיכף ומיד לגאולה שלמה.
הצטרף לשיחה