כינורות מאלמוגים בבית המקדש: קולות מן העולם הנסתר
.jpg)
"אדמימות
חזק יותר הרבה ממה שמביאין אלינו" (שבט יהודה)
בתמונה: אדמימות אלמוג של היום
שלמה המלך הכין כלי הנגינה – כינורות
ונבלים – עבור הלויים מעצי אלמוגים מיוחדים, ש"ויעש המלך את עצי האלמוגים
מסעד לבית ה' ולבית המלך, וכינורות ונבלים לשרים[1]; לא בא כן עצי אלמוגים ולא
נראה כן עד היום הזה"[2].
וכתבו המפרשים על הפסוק (רש"י,
רד"ק), בזיהוי ה'אלמוגים' – שהם ה'קוראלי', שהם האלמוגים גם במינוח של
היום. וכן מוכח בגמרא מסכת ראש השנה שתובא להלן, וכתבתי זאת משום שחוקרים בני
זמננו ניסו לזהות את האלמוג עם סוגי עץ שונים בניחושים שונים, אולם הפירוש המסורתי
הוא, שהאלמוג שבמקרא הוא האלמוג של היום ללא ספק.
מה שאינו מובן לכאורה הוא, שמאלמוג שאנו
מכירים כיום, כמעט ולא ניתן ליצור כלי נגינה ראוי לשמו בדרכים המוכרות לנו.
ותעלומה היא, כיצד עשה שלמה "כינורות" שהם כלי מיתרים[5] ואף נבלים שיש אומרים שהם
כלי נשיפה[6], חלולים בתוכם, מעצי
אלמוגים. אבל באמת כבר המקרא עצמו משיב על שאלה זו, כי אלמוגים כאלו ששלמה השתמש
בהם – "לא נראה כן עד היום הזה".
מה שמוכח לומר הוא, שעצי אלמוגים אלו
היו כעין עצים שאנחנו מכירים היום (וכפי שאומר המפורש בספר 'שבט יהודה' שלהלן, וכן
משתמע בפשטות גם מן הגמרא המשייכת את האלמוג לסוג של עץ), וכשם שמכינים כינורות
ונבלים מכל מיני סוגי עץ, כן הכינו כינורות ונבלים מעץ האלמוג.
מחירו של האלמוג
בגמרא מס' ראש השנה[7], בסוגיה אודות מיני עצים (ארבע מיני עצים, ובפרטיות יותר – עשרה
מיני עצים), מדובר אודות אלמוגים ("אלמוגין"), ומפרשת הגמרא שהאלמוגים זהו
'כסיתא', ופירש רש"י שזהו "מין עץ העולה בקרקע הים ושמו קוראל"ו"[8].
הגמרא ממשיכה ומביאה סיפור המעיד
על יוקר האלמוגים פי שניים יותר משווי של כסף. להלן תוכן הסיפור בתרגום מארמית[9]: כיצד מוציאים אלמוגים מן הים? מביאים 6000 אנשים שיעבדו 12 חודשים
בשנה, ויש אומרים – 12000 אנשים שיעבדו 6 חודשים בשנה, וטוענים חול על אוניה גדולה
עד שהיא שוקעת בתוך מים, ויורד אדם וקושר חבלי פשתן באלמוגים, וקושר את החבלים
לספינה, ומוציאים את החול חוצה, וככל שהספינה עולה היא עוקרת את האלמוגים ומביאה
אותם. והאלמוגים כה יקרים, שמחליפים אותם (במשקל) אחד בשניים של כסף.
והגמרא מסיימת שישנו נמל ברומא
שבו מעלים אלמוגים.
אלמוגי ענק
"חומר הבית עשרה דברים היו, ואלו
הם: אבנים ארזים[11] ברושים[12] אלמוגים זהב וכסף
ומרגליות ברזל נחשת בדיל. אלמוגים אלו כפי מה ששמעתי ברומא הם עצים אדומים כעין
האלמוג הנקרא קוראל, ואמרו זה מפני שלא ראו מעולם עץ אלמוג אלא חתיכות קטנות כאצבע
וגדול שבהם כיד, אבל הנה מן הכהנים שמעתי כי הם אלמוגים ממש, ושאלתי מה עשו מהם
ואמרו שעשו קורות הקדש וקדש הקדשים, ותמהתי מאד איך ימצאו אלמוגים בשיעור זה? אמרו
כי זה מחכמת שלמה ואשר ידע בסדרי בראשית ובמציאות וידע בחכמתו שיש בים לבנון מעצים
ר״ל עצי אלמוגים כמו שיש ביבשה לבנון מארזים, ושם בקש להוציא[13] בהמצאות אשר המציא כפי
חכמתו, וספרו אופן הוצאתם והוא זה[14]: מביאין אניה גדולה
מלאה חול מפני שהיא כבדה מאד, ואיש יודע לשוט וליכנס בים בא ונכנס וקושר חבל באילן
הקוראל וראשו האחד בתורן האניה ואח״כ מריקין החול, וכמו שהספינה מתרוממת ועולה כן
האילן בא ונעקר: שאלתי איך לא נראה בזמננו קוראל בשיעור זה? והשיבו כי הים ההוא
רחוק מן הישוב לגמרי ואין כח להביא ממנו לבר קצת מהענפים, והם אותם חתיכות הנראות
לנו, עוד אמרו לי כי מאותם אלמוגים היו עושין כלי שיר, והיה נחשב להם יותר
מן הזהב לפי שהיה אדמימותו אדמימות חזק יותר הרבה ממה שמביאין אלינו כי ישתנה
בהשתנות האקלמים והאוירים..."
מחבר
הספר שבט יהודה חי בשנים ה'ר"כ – ה'שי"ד (1460 – 1554), ומביא את מה
ששמע ברומא מפי מלומדים נכרים, תיאור מקביל (וייתכן שלקוח מלכתחילה) מדברי הגמרא הנ"ל,
שמסיימת כי את אותם האלמוגים היו מביאים – בזמן הגמרא – בנמל של רומא.
כינורות אלמוגים מקושטים
ב'מסכת כלים' שנסוב על כלי
המקדש הראשון וגניזתם, המודפס בהקדמה לספר 'עמק המלך', במשנה ט', מתואר:
"כנורות שעשה דוד אלף ... לרצון
על ישראל, צלצלים לשיר ולתשבחות להודות ולהלל לאלקי ישראל שנתנו לו למשה מסיני ...
והכנורות מעצי אלמוגים היו מצופים זהב טוב ואבנים (ה')[ח'] על כל כנור וכנור,
שהיו מביאין אותם העננים והשעירים והרוחות שהיו משועבדים לשלמה"[15].
קולות מן העולם הנסתר
כבר הזכרנו בסיפור ציפוי האבוב
של בית המקדש בזהב, כי החומר של כלי הנגינה יש לו השפעה על דרגת הקול של הכלי, וגם
משמעות רוחנית. לכן, כלי נגינה שעשוי מצומח הוא נעלה יותר מאשר העשוי מדומם, והיו
גם מרכיבים בכלי נגינה שעשויים מן החי.
בדירוג זה של חומרי כלי הנגינה,
האלמוג הוא לא רק חומר "אקזוטי" נדיר ויפיפה, שהוסיף מראה אדום עסיסי למקהלת
הלויים שהיו לבושים בגדי לבן, אלא יש לו משמעות בדירוגם הרוחני של כלי הנגינה:
בכתבי האריז"ל נאמר[16], שהאלמוגים הם דרגה ממוצעת בין דומם לבין צומח: "אמנם בכל אלו
הד' בחינות הפרטיות [דומם צומח חי ומדבר], יש בחינה אחת הכוללת כולם, והיא בחינה
ממוצעת בין בחינה ובחינה, הכוללת שתיהן, דוגמא מה שכתבו חכמי הטבע כי בין הדומם
והצומח הוא הקוראל"י הנקרא אלמוגים". ומלשון האריז"ל משמע,
שהאלמוג הוא לא רק דרגה באמצע, נעלית יותר מדומם אך פחותה מן הצומח, אלא האלמוג
הוא בחינה "כוללת" וכללית, וכפי שמבואר שממוצע בין שתי בחינות צריך
להיות למעלה משתיהן.
מכל זה מובן, שכלי נגינה העשויים
מאלמוגים – מפיקים קול מיוחד גם מבחינה הרוחנית, ומוסיפים גוון של "העולם
הנסתר" של הים אל צלילי מקהלת הלויים.
[1] "לשרים" ז.א. למשוררים, ובלשון
המקורית שירה זה לא רק בפה אלא גם בכלי, וכוונת הכתוב היא לשרים בכלי נגינה.
[3] בסדר הדורות שנת ב'תתקל"ה
בסופו, בשם ספר אורחות עולם, ש"אופיר הוא עולם חדש, הנקרא נובא מינדא, וכן
כתב מאור עינים פי"א", אשר הכוונה היא אל יבשת אמריקה. ומאופיר הביא
שלמה המלך גם את הזהב כמתואר במלכים שם.
[5] ופשיטא שמהאלמוג לא הכינו את מיתרי הכינור
("נימין", אותם היו מכינים מגידים של כבש, וכפי שיבוא בכתבה על הכינורות
של המקדש), כי אם את גוף הכינור היו עושים מאלמוג.
[8] מובא באור התורה שיר השירים ע'
קעו. ועל יסוד זה מפרש הצמח צדק שם, לגבי "ברותים" (שה"ש א,
יז), אשר הראב"ע מפרש שהם מין אבן ואילו התרגום מפרש שהם מין ארז, שאלו הם
אלמוגים, כדברי האריז"ל שהם גם דומם כאבן וגם צומח, וזהו לשון 'ברותים' – ברות
(ברוש) ים. ולפי התרגום, הכתוב הזה בשה"ש מוסב על בית המקדש העתיד,
עיי"ש.
[11] הם עצי שיטים שבכתוב (פ' תרומה), וכמ"ש
"קורות בתינו ארזים" (שיר השירים א, יז. ראה לקו"ש כרך ל"א פ'
תרומה אודות ארזים שנטע יעקב במצרים וש"נ).
[15] בפשטות משמע, שאלו הם כינורות
אחרים, לא אלו שהכין דוד, אלא אלו שהכין שלמה כאשר הביא את עצי האלמוגים.
[16] עץ חיים, שער אבי"ע בתחילתו. מובא באור התורה
שה"ש ע' קעו. ד"ה פנים אל פנים תרנ"ט בתחילתו. במקום אחר בדא"ח
האלמוגים הם דוגמא ל"צומח שבדומם", "וכמו עצי אלמוגים שעצם
מהותם אבן, וגדלים כמו צומח ממש" (עטרת ראש לאדמו"ר האמצעי ע' 54. מובא
בשיחת פ' בהר תשמ"ז הערה 24).
[17] דרושי קרית ים סוף (תו"א פ' בשלח ועוד),
ושם מובא מאמר חז"ל "כל מה שיש ביבשה יש בים", שלכאורה כולל לא רק
דגים שבים, אלא גם את עולם הצומח שבתוך הים, ואת האלמוגים, שגם הם חלק מן
"הברואים שבים".