לא להסתפק בתוף של מישהו אחר!




הבא להלן הוא תמצית של שיחה של הרבי על רש"י
מפרשת בשלח תשמ"א
שיחה מיוחדת זו לא נכנסה ל"לקוטי שיחות" ולא זכתה לפרסום כל כך
היא מופיע ב"שיחות קודש" באידיש, וכאן ניסיתי להגיש אותה באופן תמציתי

מיד לאחר שירת הים, נאמר (בשלח טו, כ): "ותיקח מרים הנביאה אחות אהרן את התוף בידה,  ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות". רש"י דבור המתחיל "בתופים ובמחולות" מפרש: "מובטחות היו צדקניות שבדור שהקב"ה עושה להם ניסים והוציאו תופים ממצרים".
רש"י לא צריך לפרש מניין היו להם תופים בהיותם בתוך מצרים, שכן דבר רגיל שבכל בית ישנו תוף, לשמחה ולחתונה וכדומה שאז משתמשים בתוף.
לכאורה, פשיטא שלקחו איתם תופים כשיצאו ממצרים, שהרי – נוסף לכך שלקחו איתם את כל רכושם כו' – הרי יצטרכו תופים כאשר יהיו במדבר – שכן גם במדבר תהיינה שמחות, ברית, פדיון הבן וכו'.
אלא – היות וכתוב "ותצאנה כל הנשים בתופים" (כולן ממש, כי נאמר 'בתופים ובמחולות', כמו שבמחולות יצאו כולן ממש כך מובן שגם בתופים יצאו כולן ממש) – נשאלת השאלה מניין היו כל כך הרבה תופים, תוף לכל אשה? הרי בכל בית יש לא יותר מאשר תוף אחד או שני תופים, ומניין היה תופים לכל הנשים?
על כך עונה רש"י – "מובטחות היו צדקניות שבדור כו'" – שזהו השבח שלהן, הגם שלא היה להן ציווי על לקיחת תופים כמו על "כלי כסף וכלי זהב" (ובשירה יכלו לצאת ידי חובה ע"י הגברים, על דרך ברכת הגומל), ויצאו ממצרים בחיפזון עד שלא לקחו צידה לדרך, אף על פי כן – לקחו תופים!
ורש"י מעתיק מהפסוק "ובמחולות" – שכן לכאורה, היה אפשר שכולן ירקדו ורק מרים תקיש בתוף, אבל רואים במוחש שכשהאדם מכה בתוף (באראבאן) בעצמו – אז הריקוד שלו הוא הרבה יותר בשמחה, ולכן לקחו תוף לכל אחת ואחת, כדי שה"מחולות" יהיו בשלימות.
וההוראה מזה: היה אפשר לחשוב שמספיק להתעורר מתוף של מישהו אחר, שהוא עניין "צדיק באמונתו יחיה", "אל תקרי יחיה אלא יחיה", שהצדיק – ע"ד מרים הנביאה – "מקיש בתוף" ועי"ז כולם מתעוררים,
הגם שזוהי שיטה, אבל אין זו שיטת חב"ד, וכפתגם "פאן דא פאן נא ניע מאי" כו',
[במאמר המוסגר: את התופים שישנם בבית, מנצלים גם על מנת לנענע את התינוק, שמשפיעים על התינוק ע"י ששרים או מקישים על התוף מנגינה המעוררת לתורה],
לפי המכילתא, 'מחולות' הוא מין כלי זמר (ונקרא כן מפני שכלי זה פועל וגורם לריקוד), אבל לרש"י – 'מחולות' זה ריקודים, ולכן במכילתא – הוציאו 'תופים ומחולות' ממצרים ואילו ברש"י רק 'תופים'.