הוראת הרבי: ניגונים בספריות תורניות

לשמיעת השיחה המקורית באידיש

בראשית שנת תשל"ג, הרבי יצא עם מבצע לפתיחת ספריות תורניות בכל מקום, פתוחות לקהל הרחב.

לפנינו קטע משיחת יו"ד שבט תשל"ג לקראת סיום ההתוועדות, ובה - לכבוד "שבת שירה" - הרבי מורה כי "כדאי שבספריות יהיו גם תקליטים, של ניגוני קודש בכלל, ותקליטים של ניגוני חב"ד בפרט", הרבי מבטיח להשתתף במידה ידועה בהוצאות התקליטים, ומוסף שהניגונים שבתקליטים - שיש בהם שירה בפה ובכלי - ימשיכו שמחה והצלחה, באופן הנעלה ביותר. - במהלך אותה התוועדות הרבי דיבר בהרחבה על מעלת ניגונים ללא מילים על פני ניגונים עם מילים (בשירי הלויים במקדש ובניגוני חסידים ובניגון ד' בבות בפרט), בע"ה אתייחס לקטע זה בכתבה נפרדת.

יש כאן שני דברים כלליים בניתן להסיק מקטע קצר זה:

1. מה לניגונים אצל הר סיני? מסתבר שניגונים צריכים להיות חלק בלתי נפרד מארון הספרים היהודי, מההשפעה של התורה על כל הקהלים, הניגונים הם גם כן 'תורה' - בניגונים המכוונים, ובכל הניגונים - הניגון הוא מסייע להבין את התורה לעומקה ולאמיתתה, וכפי שהארכתי בכתבה על ניגון הכנה למאמר.

2. הביטוי "ניגוני קודש", אינו ביטוי סתמי. יש תחום של ניגונים, שמשתייכים אל צד הקדושה, והקדושה חלה על ניגונים אלו. בני ישראל הם עם קדוש, בעלי נשמה קדושה ומנהלים אורח חיים של קדושה, הניגונים שלהם הם ניגוני קודש. (לחידודי, כמו שיהודי איננו "חילוני", כי הוא שייך לעם קדוש, כך "ניגוני חול" אינם שייכים בעצם ליהודי, בלי לראות בהם תכלית של קדושה).