שליחות אדמו"ר הרש"ב אל זמר האופרה בברלין

 


ב'שמועות וסיפורים'[1] של ר' פאלע קאהן, בתוך מקבץ "רשימות וסיפורים מהרה"ג הרה"ח ר' זלמן שמעון דבורקין, ששמע מהרה"ח ר' שמואל גרונם ז"ל", סיפור מס' מ"ה:

[שהוא המשך לסיפור מס' מ"ג שם: "בשנת תרס"ו, נסע כ"ק הריי"צ עם אביו לברלין[2]"...]:

"מול המלון שלהם[3] [של אדמו"ר הרש"ב ובנו אדמו"ר הריי"צ] בברלין מעבר הרחוב, היתה קבוצה של משוררים שהכינה ובחנה את עצמה לקראת (רעפעטיצע[4]) קאנצערט בתיאטרון בברלין.

האדמו"ר [הרש"ב] ישב על הגזוזטרא [=מרפסת] שלו, ושמע את הניגונים שלהם, ושלח את המשרת [ר' אברהם גרליק, אביו של ר' ירוחם ז"ל מבאברויסק[5]] אל ראש המשוררים לאמר לו שבאחד הניגונים שגה וחיסר תנועה אחת, והשיב לאדמו"ר שהוא יודע מזה אך לא היה ביכלתו להוציא התנועה לפועל, ואפשר שבתיאטרון מחמת רוב העם יפעל עליו שיהיה בהרגש נעלה, וועט זיך בא איהם אויס זינגען [=יתנגן לו], ומכבדו בכרטיס כניסה לתיאטרון.

ושלח לו אדמו"ר שאינו רוצה לישב בין הנאספים המבקרים את התיאטרון[6], רק אם אפשר לתקן [=להכין] לו מקום נסתר [=מאחורי הקלעים] בין המשוררים, היה מכיר לו תודה, והסכים על זה. וכן היה שאדמו"ר היה שם במקום שהכינו לו, והמשוררים שרו את הניגון במילואו וכאשר גמרו הניגון חזר אדמו"ר למלונו". ע"כ.

ב'רשימת דברים' של ר' יהודה חיטריק (במהדורה ישנה[7]. במהדורה החדשה הסיפור הזה נשמט), מופיע הסיפור הנ"ל – שאודות מקורו מציין הרב חיטריק: "ראיתי כתוב אצל אחד" – ובכמה שינויים קלים:

·       "מול חדרו [של אדמו"ר הרש"ב] במלון, בחדר אחד זמרן אחד שר ניגון".

·       הזמר הוסיף "אמת הדבר שחסר תנועה, אבל לפלא בעיני, מי הוא המבין הגדול שהכיר שחסר תנועה", ואחר כך – "בקשתו כפולה ומכופלת שחפצו אדיר בהיות כ"ק מבין גדול, לבוא לטיאתרון ששם ישיר".

·       שאדמו"ר נ"ע עזב לא בסיום כל הניגון כי אם מיד אחרי שהמשורר הצליח לנגן התנועה הקשה.

בכללות נראה כי הנוסח ב'שמועות וסיפורים' הוא מדוייק יותר, מפני ציון המקור (רב מוסמך ששמע מפי משפיע מוסמך), וגם כי יש בו פרטים יותר מבוררים של זמן ומקום – ואילו ב'רשימות דברים' רק נאמר שהיה זה "בעיר גדולה בחוץ לארץ רוסיא" אך לא נתפרש שהיה זה בברלין, וגם לא נתפרש באיזו שנה ואיזו תקופה.

 

התיאטרון בברלין

בבניין תיאטרון "האופרה הממלכתית של ברלין", שהוקם בשנת ה'ת"ק (1740 למניינם) ע"י פרידריך השני מלך פרוסיה[8], פעלה (ופועלת עד היום) "התזמורת הממלכתית של ברלין".

לפי התיאור הנ"ל, יש ייתכנות – אם כי אי אפשר לדעת בוודאות – שמדובר על מקום זה.

המנצח הראשי בשנים 1899-1913 – שבתוכן היה ביקור אדמו"ר הרש"ב בברלין כנ"ל – היה המלחין הגרמני ר. שטראוס.

יצוין כי כיום המנצח הראשי בתזמורת הממלכתית שבתיאטרון הממלכתי הנ"ל הוא דניאל ברנבוים, יהודי.



[1] ח"ב ע' 54.

[2] אודות ביקורי אדמו"ר הרש"ב בברלין – ראה גם ספר השיחות תר"פ ע' 1. ספר המאמרים תש"ד ע' 114 בהערת הרבי. רשימת היומן ע' שלו.

[3] מפתיח זה מוכח, כי הוא סיפור המשך לסיפורים שמקודם, כנ"ל.

[4] פירוש: חזרות (ברוסית).

[5] כן מפורש שם בסיפור מ"ג, שהוא היה משרת אדמו"ר הרש"ב בברלין באותו ביקור. בנו, ר' ירוחם באברויסקער, היה מבחירי תלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש.

[6] ברשימות דברים שם: "ויאמר לו כ"ק אינני הולך לתיאטרון, ואין זה לפי דרכי ולפי הנהגתי". וראה ע"ז יח, ב "אשרי האיש אשר לא הלך – לטרטיאות ולקרקסיאות של גוים" (כידוע שתיאטרון היה בתרבות רומי). ובשו"ע אדה"ז או"ח סימן ש"ו סי"ב: "מותר לפקח על עסקי רבים בשבת ואפילו לילך לטרטיאות...". אנציקלופדיה תלמודית כרך י"ז ערך חקות הגוים ע' שיב וש"נ.

[7] ח"ד ע' רט.

[8] פרידריך נזכר בסיפורו של ניגון שבע השנים, ובכתבתי המלאה אודות ניגון המקהלה של אדמו"ר האמצעי.