ניגון הסתערות: ניגון הקאפעליע של אדמו"ר האמצעי

ניגון שמכיל אסטרטגיית כיבוש
 

ארבע בבות במלחמת היצר

באחת משיחות קדשו ביאר אדמו"ר הריי"צ[1] תורה שלמה אודות משמעותו של הניגון, ואלו דבריו בתרגום חפשי מאידיש:

ניגון הקאפעליע [המקהלה[2]] של אדמו"ר האמצעי הינו בן ארבע בבות – המתאימות לארבע דרגות בסדר העבודה של הנפש האלקית שעליה לברר את הנפש הבהמית: לדחות את הרע שבה, ולנצל את הטוב שבנפש הבהמית.

ארבע הדרגות בסדר העבודה הן:

א) מהות העבודה, הכניסה במסירה ונתינה, שמתמסרים לעבודת הבירור.

ב) לחוש את העושר השכלי של השגה אלקית ואת הטוב-טעם של אלקות, ואיך שעניני החומריות של הנפש הבהמית מנגדים לכך.

ג) ההתעמקות בלא טוב של חומריות, והקפת הנפש הבהמית.

ד) ההרגשה שכל הדרכים בחזקת סכנה[3], הפחד הנופל על עובד ה' בבירור הנפש הבהמית, והסתמכותו על הסיוע מלמעלה.

כעת, כשינגנו במתינות את ניגון הקאפעליע של אדמו"ר האמצעי, נחוש ונרגיש איך ארבע בבות הניגון מביעות את ארבע הדרגות בסדר עבודת הבירור שהנפש האלקית מבררת את הנפש הבהמית.

[לשמיעת הניגון: לחץ כאן]

(א) הבבא הראשונה של הניגון היא מבוא העבודה, הכניסה לענין. לא רק ענין באריכות אלא גם ענין שבכתב הוא [רק] בן ד' וה' שורות, 15 דקות בדיבור, 5 דקות במחשבה, אך צריכה להיות המסירה והנתינה אל הענין, להקיף את הענין על כל סעיפיו וסניפיו. כשם שבענין גשמי, כשהוא נוגע לאדם, אין הבדל אם הוא ענין של 17 שעות או 17 דקות. הדבר נוגע לו. כך צריכה להיות ההתקשרות לענין שלומדים לפני התפילה.

(ב) הבבא השניה של הניגון היא ההרגשה הפנימית שאלקות זה טוב, ושזאת בלבד עדיין איננו מספיק כדי לגרש את הנפש הבהמית, זקוקים לעבודה, "שעת צלותא שעת קרבא"[4]. צריכים לדעת שהנפש הבהמית היא חיה רעה, בהמה, כפי שהיא נקראת "נפש הבהמית", והיא מטפסת על קירות חלקים. צריכה להיות העבודה לגרש את הלא טוב ולקנות את הטוב של כחות הנפש הבהמית, כמו התוקף, העקשות וכדומה, ולנצל זאת בתורה ומצוות ועבודה שבלב.

(ג) הבבא השלישית של הניגון היא הקפת הנפש הבהמית. ה"צמח צדק" קורא לכך "להתקיף", כפי שקיבל רבנו הזקן מה"מלאך"[5] [בן הרב המגיד ממעזריטש[6]], דרך בעבודה ממלחמת שבע השנים, והנצחון היה שהקיפו את השונא משלשה צדדים[7]. הענין בעבודה הוא שמשתמשים בכל החג"ת כנגד מדה פרטית אחת. ההקפה היא בהתפעלות, שכן ענינו של הנפש הבהמית היא התפעלות[8]. בשרשה הנפש הבהמית היא משמרי האופנים[9], וההתפעלות משפיעה על הנפש הבהמית.

(ד) הבבא הרביעית של הניגון היא ה"לישועתך קויתי ה'"[10]. מההתעסקות שהנפש האלקית מתעסקת עם הנפש הבהמית ובאה במגע פנים בפנים עם הנפש הבהמית, ובפרט בהתלבשות של המברר להתלבש בלבושי המתברר, הרי שזה עלול להשפיע על המברר, ולכן צריכים לעורר את כח הבטחון בה', דבר זה מביעה הבבא הרביעית של הניגון בשמחה חסידית חזקה[11].

* אודות הפקת ניגון ממלחמת שבע השנים הנזכרת לעיל, ראה כאן.

 

התאמת הביאור הנ"ל לבבות הניגון

כעת יש לבחון כיצד ארבע השלבים בעבודת השם אותם מבאר אדמו"ר הריי"צ אכן מתבטאים ומשתקפים בארבעת חלקיו של הניגון. נראה לענ"ד כי זוהי החלוקה הפנימית בניגון התואמת את הביאור:

בבא א: ניגון כניסה והתקשרות

בבא ב: טוב טעם באלקות; התוקף והעקשנות דקדושה

בבא ג1: התעמקות בלא טוב

בבא ג2: התקפה – משלש צדדים (הופך למז'ור. תנועה של 'מארש')

בבא ד: כל הדרכים בחזקת סכנה; "לישועתך קויתי ה'"

* שומעים את הרבי ברקע ניגון הקאפליע – בהתוועדות י"ט כסלו תשכ"ח, לפני ניגון ד' בבות.


[1]  ספר השיחות תש"ג ע' 115 ואילך [במהדורה המתורגמת – ע' קיט ואילך]. ולהעיר, שבסמוך לביאור ארבע הבבות בניגון זה מזכיר לפניו את הביאור על ניגון ארבע בבות של אדמו"ר הזקן – ואומר שהביאור על הניגון הוא תורה שלמה בפני עצמה, עיי"ש [שיש לומר עד"ז גם על ביאור ארבע הבבות בניגון דידן]. ולפני זה שם מבאר אודות אותיות הניגון, שפועלות את פעולתן "בדחיית הלא טוב והתגלות הנסתר הנעלם", שגם דברים אלו הם לכאורה כעין הקדמה לביאור על ניגון דידן, עיי"ש (ע' 114 ואילך).

[2]  אודות המקהלה של אדמו"ר האמצעי ראה נגינה לאור החסידות ע' 102 ואילך; ע' 184. כתבה 'ניגון ברכת כהנים'; 'מצלתיים של בית המקדש' (בקיר הניגונים).

[3]  לשון חז"ל – ירושלמי ברכות פ"ד ה"ד. קה"ר פ"ג, ב (ב). ע"פ חסידות (בנוגע לירידת הנשמה בגוף) ראה לקו"ת אחרי כה, ג. ספר המאמרים תרח"ץ ס"ע קמא.

[4]  הובא בשם הזהר ונתבאר בלקוטי תורה ר"פ תצא. ד"ה פדה בשלום בשערי תשובה לאדמו"ר האמצעי. ד"ה פדה בשלום תרנ"ט ותש"ד. וראה זהר ח"א רמ, ב. ח"ג רמג, א.

[5]  ר' אברהם המלאך, שהיה חברותא של אדמו"ר הזקן בתקופת לימודיו אצל המגיד.

[6]  דברי הצמח צדק בשם אדמו"ר הזקן בשם ר' אברהם במלאך בזה נדפסו במאמרי אדמו"ר הזקן תקע"ג וש"נ. נזכר גם בספר המאמרים תרפ"ה ע' רנב. לקוטי שיחות כרך כ' פרשת ויצא שיחה א' סעיף ג'.

[7]  כן נתחכם באותה מלחמה פרידריך מלך פרייסין לסדר את המחנות שלו כנגד המחנות של שאר המלכים (ע"פ מאמרי אדמו"ר הזקן שם).

[8]  ראה ספר המאמרים תרצ"א ע' רח וש"נ.

[9]  שם.

[10]  בראשית מט, יח.

[11]  ראה לוח היום יום (כ"ב תמוז) בשם אדמו"ר הרש"ב, כי הניגון החסידי (בכלל) מחזק את התקוה והבטחון ומביא שמחה. [הרמז בזה נתבאר בנגינה לאור החסידות ע' 188]. תנועה פרטית בניגון שמבטאת תקוה – מצינו גם בניגון ארבע בבות לאדמו"ר הזקן, ראה בספר ניגון ארבע בבות ע' 45-47. 58.