'אסדר לסעודתא' של הרבי: ניגון מעתיקא קדישא

 

"ואילין מיליא יהון לרקיעיא": לפרוש וילונות של משי

ניגון בליווי מופת, או מופת בליווי ניגון

בשבת פ' בלק, י"ד תמוז תשט"ז, הרבי מלמד את הניגון, אחרי ביאור על שלש סעודות, ובליווי מופת:

בהתוועדות דובר אודות החיוב של שלוש סעודות, שיש דיון האם יוצאים ידי חובת סעודה שלישית בפירות ומיני תרגימא, או שצריך לאכול פת דוקא, ואצל רבותינו נשיאינו ראינו שלאחרי קידוש היום אכלו מזונות (ובזה יצאו ידי חובת סעודה שלישית), ולאחרי מנחה נטלו ידיהם לסעודה [השיחה הוגהה ע"י הרבי ונדפסה בלקוטי שיחות[1]], ואח"כ אמר:

עפ"ז נמצא, שקידוש היום נחשב בין סעודות השבת. וכיון שכן, נמצאים אנו עתה בסעודה השנייה של שבת.

ובנוגע לסעודה זו, סעודת יום השבת – ישנם הזמירות שהכניס רבינו הזקן בסידורו: "אסדר לסעודתא".

– בהגהות כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע על הסידור איתא, ש"אמר רבינו הגדול זצוקללה"ה שמה שלא העמיד בהסדור זמירות הוא שחשב שישירו בתוך הסעודה ושיר למעלה מזמרה . . שידברו חסידות בתוך הסעודה".

אבל עכ"פ ישנם הזמירות הכתובים בסידור: בליל שבת – "אזמר בשבחין", ביום שבת – "אסדר לסעודתא", ובסעודה שלישית – "בני היכלא".

על "בני היכלא" – ישנו ניגון המקובל מרבינו הזקן. "על אזמר בשבחין" – ישנו ניגון מר' הלל מפּאַריטש. ועל "אסדר לסעודתא" – ישנו ניגון שהיו מנגנים בליטא ואוקראינה. הניגון הוא "פאָניע" ("פאָנקע"), והוא כמו "מאַרש".

כ"ק אדמו"ר שליט"א ניגן הניגון "אסדר לסעודתא" כמה פעמים[2] [=בכדי ללמדו לקהל]. ובאמצע הניגון סיפר:

פעם בא יהודי אל הרה"צ מווילעדניק, בעל 'שארית ישראל'[3], וביקש ברכה ללידת בן, ואמר לו, שיפרוש משי ("זייד'נס") בחדר המטות, ויוולד לו בן. כאשר היהודי הנ"ל יצא, שאלו התלמידים אצל רבם מניין המקור לכך ש"משי" הוא סגולה לבן? והשיב להם, שמפורש הדבר ב"אסדר לסעודתא" – "ואלין מליא יהון לרקיעיא, ותמן מאן שריא? הלא הוא שמשא": "מליא" – היינו משי, וכאשר "אלין מליא יהון לרקיעיא"–  מלשון פרישה, שיפרשו אותם, אזי "תמן מאן שריא" – מי יימצא שם, "הלא הוא שמשא" – (שמש בלשון אידיש – ) "אַ זון" (באידיש, 'זון' זה גם בן).

[כשהרבי סיים לספר את הסיפור עם הרה"ק מווילעדניק, הציבור חייך למשמע ה"פשט'ל"... אבל אז פניו הקדושות של הרבי נהיו מאוד רציניות, והרבי סיים]: ה"קונץ" אינו בפירוש הפיסקא הנ"ל, אלא ה"קונץ" הוא שאכן נולד לו בן...

כ"ק אדמו"ר שליט"א חזר על זה כמה פעמים, באמרו: מצד החושך כפול ומכופל – לא מבינים מה שאומרים, כל זמן שלא מסבירים בפירוש...

 

מופת של הרבי מאחורי הקלעים

מספר המשפיע ר' שלום פלדמן ז"ל והשליח ר' בערל מוצ'קין שנכחו בשעת מעשה:

באותה התוועדות שהרבי סיפר זאת, נכחו שלושה אברכים שנזקקו לישועה בבנים. אחד מהם לקח את דברי הרבי ברצינות, בתמימות ובאמונה פשוטה. כשחזר לארץ, רכש בד משי, תלה אותו בביתו 'לרקיעיא' ואחר כך נולד לו בן. השניים האחרים לא נהגו כמוהו. ולמעשה, רק אותו אחד נושע בזחו"ק...[4]

ר' נחמן סודאק ז"ל שליח הרבי לאנגליה מספר:

לפני אותה שבת פ' בלק תשט"ז נכנס יהודי מבוגר אל הרבי ליחידות וביקש ברכה לזחו"ק, אמר לו הרבי לנסוע לאוהל הרבי הריי"צ ושיבקש שם את בקשתו. בהתוועדות הנ"ל נכח אותו יהודי, שביקש מהרבי ברכה לזחו"ק. פנה אליו חמי, הרה"ח ר' בנציון שם טוב ע"ה, ואמר לו: דע לך שהרבי מתכוון אליך! מיד ניגש האיש ואמר לרבי "לחיים", כעבור שנה נכנס האיש שוב ליחידות כדי לבשר לרבי שנולד לו בן. והנה מיד ברגע שנכנס לחדרו של הרבי, שואל אותו הרבי "נו, נהגת לפי העצה"?...[5]

 

ביטויים ביחס לניגון

·       בשם ר' לייבל רסקין ז"ל, שליח הרבי למורוקו מספרים: עד אז היו מנגנים ניגון זה בלי המילים הללו, והרבי לימד את הניגון על המילים של "אסדר לסעודתא". (ל.ל.: ולפי זה, יש לחקור האם היו שרים על זה "אסדר", ואם לאו, יוצא שהרבי היה זה שחיבר את המילים אל הניגון!)

·       הרב גרשון-מענדל גרליק ז"ל מוסיף, שבאותה תקופה התבטא הרבי בהתוועדות: "צי מ'זינגט נאך גענוי 'אסדר' ווייס איך נישט, אבי גע'פועל'ט אז מ'זאגט 'אסדר'" [=האם מנגנים עדיין את 'אסדר' בדיוק – אינני יודע, אבל לפחות פעלתי שיאמרו 'אסדר'][6]. הערת ל.ל.: ומלשון זו משמע, שבניגון יש דיוקים שלא נקלטו כל צרכם בקהל (ולא כפי שנראה שהוא ניגון פשוט).

·       הרה"ח ר' שלום שיחי' פלדמן מוסיף, שאחרי שהתחיל ללמד את הניגון הפטיר הרבי ואמר: "הרי אמרתי לכם שהניגון הזה הוא funny" [מצחיק, עליז]. ב'הנחה' מהשיחה - נדפס לעיל - נכתב בטעות "פאניע", היינו, סוג של ניגון רוסי. אבל צריך להיות כתוב "פאני"[7] [ל.ל.: ואולי הוא לשון נופל על לשון, ושתי המשמעויות קיימות והשני ע"ד הצחות?].

·       פאנקע, מלשון "פאניע", "פאנקע", אלו הם כינויים יהודיים – אידישיים, בהם היו מכנים גוים איכרים הוללים (כן מצאתי ע"פ מאמר בעיתון 'לחיים' מוסקבה, וכן אמר לי אחד החזנים בשניגן בניח"ח), ו'פאנקע' הוא כינוי לניגונים "קלילים", ביחס ל'וואלאח' שהם ניגונים בעלי עומק.

·       "והוא כמו מארש". אכן לניגון יש אופי של מארש, שיר לכת, אלא שיש להבין מה עניינו של מארש לניגון של שלחן שבת, ואבקש מהקוראים להעיר בזה.

הניגון שהרבי לימד נכנס לספר הניגונים חלק שני – שיצא לאור ליו"ד שבט תשי"ז [ונכללו בו כמה ניגונים שהרבי לימד עד שמח"ת תשי"ז ועד בכלל], ניגון קפ"ט, "נרשם מפי הת' צבי גנזבורג שקיבל הניגון מפי כ"ק אדמו"ר שליט"א ששרו בעת התועדות ש"ק י"ד תמוז תשט"ז".

·       ביצוע הניגון 'אסדר לסעודתא' של הרבי נכלל בתקליט ניח"ח #13, ניגון ראשון בתקליט. סולנים: אלי ליפסקר, יוחנן פרוס.

 

ניגון נתינת כח

כשלימד הרבי את הניגון הוסיף הרבי ואמר (קטע זה לא הובא בההנחה של ההתוועדות), שאת המילים של הניגון "אסדר לסעודתא" חיבר האריז"ל. וזה יתן לשלוחים לארץ הקודש כוחות למילוי השליחות שם. – זה הי' לאחר האסון שאירע ל"ע בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ושבת פ' בלק היתה כמה ימים לפני ששיגר הרבי את י"ב השלוחים לארץ הקודש לחזקם ולעודדם[8].

 

ניגון מעתיקא קדישא

זמן קצר אחרי שהרבי לימד את הניגון, באותו הקיץ, הרבי התייחס שוב לניגון וביקש לנגנו, בש"פ ראה תשט"ז:

"... וענין זה שייך ליום השבת – כמוזכר לעיל מאמר רז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" ביחס לגאולה העתידה שנקראת בשם "שבת", והיינו, שיום השבת הוא מעין דלעתיד לבוא – שהרי ענינו של יום השבת הוא, שגם באכילה הגשמית דבשר שמן ויין מבושם, ממשיכים אורות נעלים ביותר, לא רק "חקל תפוחין קדישין" ו"זעיר אנפין", אלא גם "עתיקא קדישא", וכיון שהגילויים היותר נעלים קשורים עם דבר גשמי, הרי זה הכנה ללעתיד לבוא".

כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן "אסדר לסעודתא".

·       יוצא, שהניגון שייך ל"עתיקא קדישא"(!) אשר בכללות, על סעודה השנייה נאמר – "דא היא סעודתא דעתיקא קדישא", וכן ב'אסדר לסעודתא' נאמר "ואזמין בה השתא עתיקא קדישא". (ראה סידור עם דא"ח – סדר סעודת שבת, ע"פ מאמרי הזהר פ' יתרו. המשך תער"ב ח"ב ע' א'צז. שיחת פ' נשא תשל"ח – תיווך בין הביאורים השונים בזה). ובתורה אור פ' חיי שרה, ד"ה יגלה לן טעמי' (ומקבילו בסידור עם דא"ח במקומו) – בו ג"כ נראה כי הפזמון מדבר על מצב של גאולה.

 

ניגון [להילולא] של האריז"ל

בשבת פ' דברים – ד' מנחם אב – תשל"ט, בסיום ההתוועדות, הרבי דיבר אודות האריז"ל היום ההילולא שלו חל למחרת, שנקרא האריז"ל החי – ע"ד אליהו הנביא שמצד אחד "זכור לטוב" (ז"ל), ומצד שני – נמצא גם כעת ומבשר הגאולה, ומקום מנוחתו בצפת הנמצאת בגליל, אשר המשיח עתיד להתגלות בגליל, ושייכותו של האריז"ל להפצת המעיינות, הרבי סיים:

"היות וישנן הזמירות של האריז"ל, שבהן חתום שמו – ינגנו כעת "אסדר לסעודתא", שקשור לסעודה שניה של שבת, שאז יש כבר המשכת התענוג מלמעלה למטה, ונזכה בקרוב ממש להיות מ"בני היכלא" – בהיכל של בית המקדש השלישי".

הרבי התחיל לנגן "אסדר לסעודתא", ואחריו התחיל "בני היכלא".

 

בין ניגון הלילה לניגון היום

בתורה אור פ' יתרו[9]:

"וכנודע שיש שבת דמעלי שבתא ושבת דיממא. שבת דמעלי שבתא היא בחי' העלאה שזהו ענין מזמור שיר ליום השבת וברכו ומזמור לדוד הכל בבחי' העלאה. ושבת דיממא היא בחי' המשכה. ולכן בלילה מזמרין אזמר בשבחין. וביום אסדר לסעודתא".

לפי זה, בפשטות, אמור להתבטא ההבדל הזה גם בתנועת הניגון.

והנה מה שניתן לשים לב:

ניגוני יום ש"ק הם בסולם מז'ור, לעומת ניגוני ליל ש"ק (אזמר בשבחין).

הניגון של הרבי לאסדר לסעודתא, הוא בתנועת המשכה מלמעלה למטה! (לעומת הניגון אסדר שבספר הניגונים).