ניגון "רבונו של עולם", "צמאה", וד' בבות

אחד המאפיינים הבולטים של הניגון החב"די העתיק "רבונו של עולם", היא העובדה שהוא פותח באותה הפתיחה כמו של ניגון ד' בבות לאדמו"ר הזקן.

מילים: "רבונו של עולם, רבונו של עולם, דו ביסט דאך אונזער פאטער, און מיר זיינען דיינע קינדער".

תרגום: רבונו של עולם, אתה הרי אבא שלנו, ואנחנו הרי הילדים שלך. 

[ויש להעיר, כי הוא הוא התוכן של ניגון כי אנו עמך, שבו נאמר "אנו בניך ואתה אבינו". בפרט לפי גשורי וברנשטיין דלקמן, מתחיל במילים: "דו ביסט דאך אונזער ג-ט, און מיר זיינען דיינע אידען", תרגומו: אתה אלקינו ואנחנו היהודים שלך, ורק אח"כ ממשיך "דו ביסט דאך אונזער פאטער כו'". וגם על דרך התוכן של "אבינו מלכינו"].

תווים: ספר הניגונים ניגון רנ"ז.

ביצוע: תקליט ניח"ח #5. סולן: ר' הירש גאנזבורג.

ע"ג העטיפה של התקליט נרשם: "מניגוני חב"ד העתיקים ביותר . . לעיתים שרים ללא מילים, ואז מתחילים מהבבא השנייה".

במחברת ניגוני חב"ד של מ.ש. גשורי, מופיע הניגון "רבונו של עולם" (ניגון 152) – שהוא "ניגון לאברהם לנדוי, רב בז'מבין, חסיד הצמח צדק". גשורי רשם את הניגון מפי ר' חנוך הבלין, בנו של המשפיע ר' זלמן הבלין.

במחברת תווים כתב ידו של א. ברנשטיין השמורה בארכיון י.וו.א. מופיע הניגון "רבונו של עולם", בתוספת שני פרטים מעניינים:

על גבי התווים רשום: "דער לובאוויצער רבי געזונגען בעת ער איז באפרייט געווארן פון תפיסה" – "הרבי מליובאוויטש שר, בשעה שיצא ממאסרו". (א) צריך עיון על מי הכוונה "הרבי מליובאוויטש", על מי מאדמו"רי חב"ד, בפרט כידוע כי אדמו"ר הזקן לא היה נקרא בתואר זה כלל, (ב) צריך עיון על נאמנות ודייקנות המקור הזה בתור מסורת. וראה מסורת דומה בספר "ניגון ארבע בבות" ע' 149 הערה 4.



בתווים שאצל ברנשטיין, החפיפה לניגון ארבע בבות היא לא רק בפתיח של הניגון, אלא גם בהמשכו:

·      הסיום במילים "און מיר זיינען דיינע קינדער" – הוא בתנועה של סיום בבא ראשונה של ניגון ד' בבות.

·       הקטע השלישי והאחרון של ניגון "רבונו של עולם", הוא בבא שלישית מניגון ד' בבות!

[ועל פי שניים עדים - ספר הניגונים, והרב הבלין המובא בגשורי - יקום דבר, שהיא הגירסה הנכונה של הניגון. ולכאורה בפשטות, הפתיח שזהה לניגון ד' בבות, גרם לבלבול בהמשך הניגון, וכפי שרואים במוחש, שרבים מתבלבלים בין ניגונים בעלי תנועה זהה, וממשיכים מניגון אחד לניגון אחר].

הפתעה גדולה עוד יותר, מצפה לנו ב"מוזיקלישער פנקס" של ברנשטיין. בקובץ זה ישנם ניגוני חב"ד רבים (!) מתוארים בשם ניגוני ליובאוויטש וכדומה, ויש גם ניגונים שלא צויין עליהם חב"ד, שידועים לנו כניגוני חב"ד (אשרינו. אבינו מלכינו). בתוך הניגונים אנו מוצאים ניגון "צמאה לך נפשי" (ניגון 180).

תנועת ההתחלה של הניגון, "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי" (4 תיבות ראשונות), ללא ספק מזכירות את ניגון "צמאה לך נפשי" המפורסם שהרבי לימד בתשי"ד, בתור ניגון של אדמו"ר הזקן. אולם... מיד אחרי תנועת הפתיחה, הניגון ממשיך ועובר באופן טבעי לבבא שלישית מניגון ד' בבות, עם המילים "צמאה צמאה צמאה צמאה...", ואז מזנק לבבא הרביעית [בתחילה ג"כ על המילים "צמאה לך נפשי", אבל אח"כ] על המילים "כן בקודש חזיתיך", וממשיך גם למילים "כי טוב חסדך מחיים".

עם כל סימני השאלה סביב ניגון זה, יש כאן במידה מסוימת "קישור" בין ניגון צמאה לך נפשי, לבין אדמו"ר הזקן. ולא באתי אלא להעיר.

נ.ב. אברהם משה ברנשטיין ז"ל, מלחין וחזן (תרכ"ו – תרצ"ב). נולד בעיירה שאצק שברוסיה הלבנה (כיום – אוקראינה), מדרום למינסק. למד בישיבה במינסק, לימים היה מנצח מקהלה ועוזר לחזן הראשי בעיר קובנה. כשנה וחצי ניצח על המקהלה בבית הכנסת בריגה והיה גם חזן בבית הכנסת "עדת ישורון" בביאליסטוק. מגיל 28 התגורר ברנשטיין בווילנה, [ובה נולדו ילדיו, ביניהם המלחין אביאסף ברנשטיין־ענבר, שהתגורר בחיפה]. לאחר שהשתלם בקונסרבטוריון בווינה, קיבל עליו את משרת החזן בבית הכנסת "טהרת קודש" (וילנא) למשך 30 שנה (תרנ"ג – תרפ"ג). ברנשטיין כינס אסופה של 243 ניגונים ושירי-עם יהודיים בשם "מוזיקאלישער פנקס" (פנקס מוסיקלי), וחלק ניכר מיצירותיו המסורתיות כונס בקובץ "עבודת הבורא" בשלושה כרכים.