ניגון "גרשיים"
ניגון
עליה אחר עליה
ישנו
מאמר חסידות, בו אדמו"ר הזקן מתייחס לאחד מטעמי הנגינה, ומבאר לא רק את
צורתו, אלא גם את אופן נגינתו, ואף את ההקשר שבין צורתו לנגינתו:
בלקוטי
תורה פ' נשא[1], על הכתוב "הוי' יחתו
מריביו":
"והנה
הנגינה על שם הוי' הזה הוא גרשיים. שהוא ב' קווין ובפרדס שער הטעמים נק' תרין
גרישין ונגינה זו היינו שני קולות.... שהם ב' תנועות זו למעלה מזו,
להורות שהיא המשכה ממקום עליון מאד .. שצ"ל בזה ב' המשכות .. ולכך נגינה
זו היא ב' תנועות".
ובמאמרי
אדמו"ר האמצעי[2] ביתר פירוט הלשון:
"גרשיים
שצורתו בענין זקיפה כלפי מעלה, והוא ב' קוים שראשיהם זקוף ועולה למעלה כו', וגם
הניגון של גרשיים הוא ב' תנועות וקולות שהן בדרך עליה למעלה כידוע, וזה מורה על
בחינת עליה והתכללות מלמטה למעלה דוקא, וב' הקוין הן ב' עליות זו אחר זו כו'"
ניגון דחיפה
מעתה,
אחרי שנתבאר אופן ניגונו של "הגרשיים", ושהוא תואם את המשמעות הפנימית,
נראה – מתוך דברי אדמו"ר הזקן במאמר הנ"ל – על תוכן שמו של טעם
ה"גרשיים", אשר מסתבר כי גם תוכן זה משתקף בתוך ניגונו.
אדמו"ר
הזקן נוגע בטעם ה'גרשיים' בהקשר למשפחת 'גרשון' ממשפחות הלויים:
גרשיים
לשון גירושין, "לגרש החיצונים", "שמגרש את הנפש הבהמית
ודוחה הרע"[3].
וגם,
גרשיים מלשון 'גרש ירחים', שהוא להוציא מן הכוח אל הפועל ומן ההעלם אל הגילוי
(ומביא פירוש רש"י "שהארץ מגרשת ומוציאה"), והוא שמוציא
האהבה המסותרת אל הגילוי.
ושני
ביאורים אלו הם שתי הגרשיים שבצורת טעם הגרשיים: גרש אחת היא לגרש ולבער את הרע,
והגרש השנייה היא לגרש ולהוציא את הטוב מן ההעלם אל הגילוי[4].
·
בספר
'סמדר' לפ' שמיני נמצא פירוש דומה לטעם
גרשיים, 'שני גרישין': "גרישין מלשון גרש כרמל שהוא לשון פירוך וגרירה"
(שלכן "גררום חוץ להיכל").
ביאור
נדיר
ביאור
זה של אדמו"ר הזקן אודות צורתו וניגונו של טעם ה'גרשיים', הוא דבר בלתי רגיל:
אדמו"ר
המהר"ש מפרט יותר בעניין הטעמים, ש"פשטן ידוע ע"ד הידוע מציאותן
לקרותן בטעמיהן, ולא השגת מהותן, וכל שכן ציורן מדוע ה'פשטא' הוא כך וה'זרקא' הוא
כך – זה אינו ידוע כלל . . אבל בטעמים לא מצינו שדרשו בהם, רק מעיטא דמיעוטא נמצא
בדא"ח, עיין בלקו"ת בד"ה וה' יחתו מריביו סוף פ"א בעניין
גרשיים"[5]. "רק על הגרשיים אמר
רבינו ז"ל עליו טעם"[6].
וי"ל
עד"ז שאר המקומות שמבואר בחסידות על טעמים (כגון 'זקף גדול' כדלקמן), הם
"מיעוטא דמיעוטא" מן הטעמים[7].
[1] כה,
ג ואילך. הנחה אחרת – בספר המאמרים תקס"ה ח"א ע' נא.
[2] קונטרסים
ע' שלב. ועיי"ש עוד בע' שלז. המשך תער"ב ח"ג ע' א'רצב, קרוב מאד
ללשון הנ"ל.
[3] לקו"ת
נשא כה, ד בהגהה, אוה"ת נשא ע' רנה, וראה הנסמן ס' הערכים חב"ד ערך
'אזלא גרש'.
[4] לקו"ת
שם כד, ד בהגהה.
[5] ספר
המאמרים תרל"ז ח"א ע' מו.
[6] שפ
ע' דש.
[7] ויש
עוד לדייק, דלכאורה בזהר יש דרושים על כל הטעמים? אך זה רק על הטעמים עצמם ולא
בפירוש המקרא עם הטעמים, וזה העניין בביאור אדמו"ר הזקן על טעם הגרשיים במקרא
המסוים, ועצ"ע.
הצטרף לשיחה