ניגון "זקף גדול"

 

ניגון זוקף כפופים

אדמו"ר הזקן מתייחס לטעם 'זקף גדול' ו'זקף קטן', ומבאר את המשמעות שלהם. אם כי עיקר הביאור נסוב על שמם של טעמים אלו (זקיפה, זקיפה גדולה וזקיפה קטנה), אבל היות וגם ניגונו של כל טעם מבטא ומשקף את משמעותו, מסתבר שביאורים אלו מתייחסים גם לניגונו של הזקף. ולגבי "מחריש" – מתייחס במפורש ל"ניגונו".

זקף – כעניין "זוקף הוי' לכל הכפופים" (עניין קימה, "קומי לך", "אקים את סוכת דוד הנופלת"), "זוקף בשם"[1].

זקף גדול, זקף קטן: 'תשובה עילאה' ו'תשובה תתאה'[2].

'זקף גדול' – על דרך 'שופר גדול', 'שמו הגדול'.

'זקף גדול' – "ואולך אתכם קוממיות" ופירש רש"י – "בקומה זקופה"[3], עד כדי שכך ש"לעתיד לבא יהיה בזקף גדול"[4].

זקף קטן – על דרך "קטנתי מכל החסדים", מקטנות נזקף לגדלות[5].

הסבר מוזיקלי אפשרי: בנגינה של זקף קטן יש מעבר מצליל בלתי יציב, אל צליל יציב. יתירה מזו, הצליל הבלתי יציב בו מתחיל הניגון, הוא גם צליל של 'כפיפה' יתירה. והוא בעצם תהליך של "זקיפה", שעובר דרך צליל האמצעי – העליון, יש לומר שהצליל העליון מבטא את הכוח העליון (הוי' זוקף כפופים) שגורם את הזקיפה.

 

כעת, נביא הדוגמאות הפרטיות בהן מבואר טעם 'זקף גדול' בכתוב, וכל דוגמא מוסיפה פן מיוחד בביאור הטעם ומשמעותו, ומלמדת על הכלל.

 

ניגון עלייה מופלגת

אדמו"ר הזקן מבאר בתורה אור[6] על הכתוב "אני הנה בריתי אתך...", 'אני' זקף גדול, כי אני אותיות אין, שמלכות הוא הכתר, וזקף גדול דהיינו כשהיא מתעלית למעלה כו'. ופי' שע"י המילה הרי בריתי ממש אתך ... ובכריתת הערלה נעשה התגלות בריתי ממש, אני זקף גדול כו', להיות אתך ממש, שורה ומתגלה למטה כמו למעלה".

בדרך מצוותיך, מצוות מילה[7]: "אני בזקף גדול, כי אני אותיות אין מורה על בחי' כתר . . וזהו בזקף גדול מורה על הפלגת העלייה".

 ניגון שלהבת עולה

"וזהו 'וחם הוא אבי כנען' בזקף גדול, שחמימות רשפי אש ושלהבת העולה למעלה מההיפוך, הוא העושה בחי' 'כנען' לסחור כנ"ל, כמ"ש טעמה כי טוב סחרה וגו'"[8].

 

ניגון השתוממות

"מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו" בזקף גדול – מורה על ביטול המחשבה כו'[9].

"ולכן הנגינה על 'מחריש' הוא זקף גדול, שהוא להראותו שהוא בחי' נעלה וגבוה מאד שהוא תכלית הביטול למעלה כו' שהוא בחי' שתיקה"[10].

"וזהו שתבת 'מחריש' הוא בזקף גדול דוקא, שענין הזקף גדול מורה על בחי' ההשתוממות והבטול בעצם דבחי' מ"ה העליון שהוא עיקר הממוצע להביא התחתון לעליון ממש וד"ל"[11].

 

ניגון אל מקור הנשמה

"ואשה כי תדור נדר לה' כו' בנעוריה כו'. 'ואשה' היא כנס"י מקור כל נשמות ישראל, ולכן טעמו זקף גדול שמורה שהוא ממקום גבוה מאד. כמאמר רז"ל ישראל עלו במחשבה ..."[12].

 

ניגון עצירה

"ופניהם וכנפיהם פרודות" (יחזקאל א, יא), 'ופניהם' שיש עליו טעם זקף גדול שהוא הפסק מאמר להפסיק בין ופניהם לכנפיהם, לומר שפניהם פי' פנימיותם אינן פרודות[13].

 

'זקף גדול' בתפילה של אדמו"ר הרש"ב

'זקף גדול' בברכות השחר

בסעודת ליל אחרון של פסח תש"ג, אדמו"ר הריי"צ מתאר כיצד אביו אדמו"ר הרש"ב היה אומר ברכות השחר בבוקר, כך שבתוך אמירתו היה נשמע הפירוש הפנימי של הברכה. בתיאור אמרית "אלקי נשמה":  "אלקי – כאילו היה כתוב עליו טעם זקף גדול"[15].

 

'זקף גדול' על בית המקדש

הרב יהודה חיטריק ע"ה מספר בזכרונותיו מליובאוויטש, שבכלל נעימת התפילה בליובאוויטש הייתה לא מתוך כיווץ ומרירות, אלא מתוך שמחה וצהלה. בפרט בהגיע לשירת הים בפסוקי דזמרה הוא מתאר תיאור מיוחד שהיה מבוסס על הנהגת רבותינו נשיאינו בעצמם, לומר את שירת אז ישיר בתפילה בקריאת הטעמים (!):

"וכן שמעתי כמה פעמים בשנת תרע"ד, כשהייתי נוכח בעת שכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב היה מתפלל לפני התיבה, שאמר 'אז ישיר' בקול רם ובטעמים, והיה נשמע כל דיבור ודיבור. וכן כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, בשנת תר"פ-תרפ"א הייתי מהמניין שהתפלל בו כ"ק [בשנת ההסתלקות של כ"ק אביו אדמו"ר הרש"ב], והניגון היה כמו [של] כ"ק אביו, ו"אז ישיר" בקול מוגבה ובטעמים. וכשהגיע לפסוק 'מקדש' היה מגביה קולו, והיה נשמע ה"זקף גדול" ברור ובהפסק[16], ואח"כ השם - בנמיכת הקול מעט".