השופר הגדול של המהר"ל מפראג

להלן ידובר אודות שופרו של המהר"ל מפראג שהיה בליובאוויטש[1], עד זמנו של אדמו"ר הריי"צ. בן כמה היה השופר בזמנו של אדמו"ר הריי"צ? המהר"ל מפראג, נולד ה'רע"ב ונסתלק בח"י אלול ה'שס"ט. ואילו אדמו"ר הריי"צ נולד בליובאוויטש בשנת תר"מ, ודר בה עד שנת תרע"ו. ואם כן, השופר של המהר"ל היה אז בערך בן 300 שנה.

 

אצל אדמו"ר המהר"ש

סיפר אדמו"ר הריי"צ בהתוועדות י"ט כסלו תרח"ץ[2]: שאדמו"ר מהר"ש תקע 53 תרועות "בשופר גדול[3]. מקובל שזהו שופרו של המהר"ל מפראג, הוא [השופר] היה בליובאוויטש, אחרי ההסתלקות של אדמו"ר המהר"ש[4] נוצר בו סדק וקיצרו אותו".

 

אצל אדמו"ר הרש"ב

סיפר אדמו"ר הריי"צ בשיחת שבת תשובה תש"ה[5]: "בכל ראש השנה נהג הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [מוהרש"ב] לסדר את השופרות קודם לתקיעות. על שלחן הקריאה היו מונחים שלושה שופרות – אחד מהם ארוך ביותר, שהיה של המהר"ל מפראג, ועל אף שכמה פעמים קיצרו אותו, מפני שנסדק, אף על פי כן נשאר ארוך מאד".

 

אצל אדמו"ר הריי"צ

במקורות הנ"ל נזכר שהשופר של המהר"ל מפראג (גם לאחרי שנחתך) היה "ארוך מאד", "ארוך ביותר". אולם כמה ארוך? על כך במקורות הבאים:

בשיחת ליל ב' של ראש השנה תש"ט[6]: "ראיתי שופר בליובאוויטש שאמרו עליו שהיה של המהר"ל מפראג ונסדק וחתכו חלק גדול ממנו. וכשראיתיו היה אורכו ארשין לערך".

סיפר אדמו"ר הריי"צ בסעודת יום ב' של ראש השנה תרצ"ה[7]: "בליובאוויטש היה שופר שאמר עליו [אדמו"ר] מהר"ש נ"ע שתקע בו מהר"ל מפראג, והיה ארוך ביותר. אני ראיתי כשנחתך קצתו (מפני שנסדק), והיה איזה ווערשאק פחות מ-1.5 ארשין. [אף ששופר זה היה קשה לתקיעה] - אני הייתי יכול לתקוע בו".

·       ארשין (аршин) – לערך 71 ס"מ. והוא אורך כל היד, לא רק אמה אלא גם הזרוע – ממקום חיבור היד לכתף ועד קצה האצבעות.

·       ארשין וחצי – לערך 106 ס"מ.

·       ווערשאק (вершок) – לערך 4.5 ס"מ (1/16 ממידת ארשין הנ"ל). ואם "איזה ווערשטאק" הם שניים או שלשה, בכל אופן השופר היה ארוך יותר מ-90 ס"מ.

מהלשון "אני הייתי יכול לתקוע בו" משמע, שאדמו"ר הריי"צ לא רק ראה את השופר של המהר"ל, אלא גם תקע בו. אדמו"ר הריי"צ היה הבעל תוקע בשופר אצל אדמו"ר הרש"ב בשנים תרנ"ח, תרנ"ט, תר"ס[8]. וברשימת היומן בהקשר לכך: "הייתי תוקע מופלא, ואמרו שמימות [אדמו"ר] מהר"ש נ"ע לא שמעו תקיעות כאלו".

 

השופר הארוך בעולם

שופרות האיל הארוכים הנמכרים היום – הם באורך של עד כ-70 ס"מ.

אמנם קיימים גם הזנים הבאים, הדרים בהרים, שקרניהם ארוכות יותר:

קרני כבש "גדול קרניים", מגיעים עד אורך של מטר.

גם קרני כבש "דאלי", מגיעים עד אורך של מטר.

וישנו מחקר שקרני שני הזנים הנ"ל – מגיעים עד לאורך של 130 ס"מ:

THE EVOLUTIONARY SIGNIFICANCE OF MOUNTAIN SHEEP HORNS

1966

·       ראה בכתבה "שופר לאור החסידות" (יפורסם בקרוב בע"ה), לגבי "שופר של יעל פשוט", שמדובר ביעל סלעים שדר ב"הרים הגבוהים", הרי האלפים.

בארה"ב נמצא איל עם קרניים קרוב ל-120 ס"מ.

בכל אופן, יתכן והיה איל יוצא דופן, שקרניו היו ארוכות ביותר, שממנו לקח המהר"ל מפראג. ואמנם מן התיאור הנ"ל, ששופרו של המהר"ל נשאר על ארוך של 70 או אפילו 90 ס"מ אחרי 300 שנה ואחרי "שנסדק ונחתך חלק גדול ממנו", ברור שהיה השופר ארוך באופן משמעותי משופרות האיל הרגילים.

ולהעיר מלשון המשנה[9] על בית המקדש, "שופר מאריך". כנראה לא רק קולו של השופר מאריך, אלא גם גוף השופר עצמו. כפי שמובן מעצם הטרחה של המהר"ל (או של אבותיו) להשיג שופר כזה. ובפשטות, הוא קשור וממהר את העניין של "שופר גדול" של משיח[10].