ניגון "וקרא זה אל זה": ניגון לתת וניגון לקבל
בשימת לב לתנועת הניגון בה הרבי היה אומר את המילים "וקרא זה אל זה" בתוך סדר קדושה בחזרת הש"ץ – כאשר הרבי היה עובר לפני התיבה – ניתן לשים לב לשינוי מעניין.
בשנים הראשונות, "זה אל זה" בניגון
יורד: ה"זה" הראשון עומד מעל ה"זה" השני.
תשכ"ה, מתוך "תפילות מנחם"
בשנים המאוחרות יותר, "זה אל
זה" בניגון עולה: ה"זה" הראשון עומד מתחת ל"זה"
השני.
מנחה יו"ד שבט תשמ"ב
נראה כי שני אופני הנגינה הללו, מבטאים את שתי
המשמעויות שבקריאה זו – "וקרא זה אל זה", כפי שמבואר במאמרי חסידות –
כדלקמן.
*
"וקרא זה אל זה" (ישעי' ו, ג –
במעשה המרכבה), ובתרגום יונתן "ומקבלין דין מן דין" (וכפי שאומרים את
המקרא ביחד עם תרגומו בסדר קדושה של "ובא לציון").
במאמרי חסידות מבואר (לקוטי תורה ויקרא
ב, א):
"דהנה בפסוק "וקרא זה אל
זה ואמר קדוש קדוש קדוש" תרגם יונתן "ומקבלין דין מן דין
ואמרין קדיש" כו'. שתרגם ענין קריאה – קבלה, שהוא ע"י המשכה שממשיכים זה
לזה וכל אחד מקבל המשכה זו. והדין עמו. דאי אפשר לפרש כפשוטו. דאם כן אין לזה הבנה,
למה צריך מיכאל לקרוא את גבריאל בשעה שיאמר 'קדוש' וכן גבריאל למיכאל. אלא הענין,
כי פירוש קריאה זו הוא ענין קבלה, שמקבלים זה מזה על ידי ההמשכה וההשפעה מזה לזה.
והיינו שעל ידי זה יוכל לומר כל מלאך ג' פעמים 'קדוש'. כי ענין אמירת 'קדוש' – זהו
הכלות הנפש שלו לאור א"ס ב"ה, שהוא כענין "יוצאין בשיר" כו'.
והנה מיכאל – הכלות הנפש שלו הוא באהבה. וגבריאל – ביראה. ואם כן לא היה מיכאל
יכול לומר 'קדוש' רק פעם אחת, דהיינו כלות הנפש בבחינת אהבה. ועד"ז גבריאל פעם
אחת 'קדוש' ביראה. וכדי שיאמר כל אחד ג' פעמים 'קדוש', היינו ע"י "וקרא
זה אל זה" שנמשך ההשפעה מזה לזה, שהוא בחי' התכללות המדרגות זו בזו, כי דרך כלל
הם ג' בחי' חסד גבורה תפארת, מיכאל גבריאל ורפאל. וע"י ש"מקבלין דין מן
דין" יכול כל אחד לומר ג' פעמים קדוש".
·
הצמח צדק מציין
כאן לעניין "שיר משולש" (ד"ה יובל), ולעניין "לחייך בתורים"
כו'. [ולפי זה, ג' פעמים "קדוש קדוש קדוש" שהם חג"ת, הם כעניין
"שיר משולש" כו'].
"והמשכה והשפעה זו היא דרך
השתלשלות כמו שכתוב 'וקרא זה אל זה ואמר קדוש' ותרגומו 'ומקבלין דין מן דין', אלא שבלשון
מקרא נאמר אל המשפיעים שקורא וממשיך שפע זה לזה, ובלשון תרגום נאמר על
המקבל בחי' נוקבא" (תורה אור פו, א).
מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא
ח"א ע' טז:
"ויש ב׳ מיני קריאות אלה במלאכים,
וקרא זה אל זה, כמו שאדם קורא לחבירו בשמו שיפנה אליו ויוכלל בו, כך וקרא זה אל זה
ותרגומו ומקבלין דין מן דין כו׳, שכל אחד קורא לחבירו שיקבל מדריגתו, כמו מיכאל
בחי׳ חסד קורא לגבריאל, לקבל ממנו מדריגתו שאומר קדוש בבחי׳ ומדריגה דגבריאל ג״כ,
באהבה שכוללת גם היראה והיראה לאהבה, כך הן מתכללי׳ זה עם זה בא[מירת] קדוש, עד
שיש בכאו״א ממדריגת חבירו, ועל כן כאו״א אומר ג' פעמים [קדוש] מפני שכל אחד קורא
לחבירו וממשיך כל אחד ממדריגתו לחבירו, וכל אחד מקבל מהמשכת זולתו שז׳׳ש התרגום
ומקבלי׳ דין מן דין, שמקבל כל אחד המשכת זולתו, ולפי זה יש בפירוש וקרא זה אל זה
ב׳ קריאות: א' קריאה והמשכה ממנו לחבירו, והב׳ מה שקורא לחבירו בשמו שימשיכו אליו ויקבל
מדריגתו כאדם שקורא לחבירו בשמו שבזה ממשיכו אליו לקבל ממנו מדריגתו כו׳, ושניהם
אמת, לפי שבבחי׳ ההתכללו׳ יש משניהם, וז״ש וקרא זה אל זה, דכמו שזה קורא לזה כך
חבירו קוראו אליו כו׳ וד״ל".
"וזהו פירוש ומקבלין דין מן דין
כו', לא שזה מקבל מזה לבד, אלא שכל אחד משפיע לזולתו וכן זולתו משפיע לו, נמצא
שניהם משפיעים ושניהם מקבלים, מבלי שימצא מי הוא המשפיע ומי הוא המקבל, מאחר
שמקבלים זה מזה כו'" (תורת חיים שמות רפו, ב) וראה עוד באור התורה שלח ע' תפד,
שמלאכים שהם רק מקבלים.
*
לאור הביאור הנ"ל:
·
"זה אל
זה" בניגון יורד: ה"זה" הראשון עומד מעל
ה"זה" השני, ומשפיע עליו.
·
"זה אל
זה" בניגון עולה: ה"זה" הראשון עומד מתחת ל"זה"
השני, ומקבל ממנו.
*
וכן בניגון "ברוך כבוד הוי'
ממקומו" (יחזקאל ג, יב), מבואר בחסידות שהפירוש "ממקומו" הוא – "ממקורו".
וגם זה ניתן לשמוע בתנועת הנגינה של הרבי – בשנים המאוחרות ביתר שאת, על תיבת
"ממקומו" – עלייה רבתי לטון עליון.
"ממקומו, פי' ממקור חוצבו בעצמות"
(מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ט ע' רב. ועיי"ש ע' קפה. קצו. דרך מצוותיך
קעח, ב ואילך. קפג, ב ואילך. ובכמה מקומות).
*
ר' עקיבא היה דורש על כל קוץ תילי תילים
של הלכות.
כך גם על כל תנועה ותנועה יש משמעות, והדוגמאות
הנזכרות לעיל הן רק אפס קצהו מה שניתן להבחין בקלות יחסית.
התנועה של הנגינה משקפת את המהלך
הפנימי, את הנשמה של התפילה.
הצטרף לשיחה