עיניהם להם ולא יראו: ניגון ליצנות מעבודה זרה
ביצוע ר' דוד הורוויץ, שתי נוסחאות
הרב דוד
שטאקהאמער, היה מראשוני חסידי חב"ד בארה"ב. לעיתים
קרובות אדמו"ר הריי"צ היה מבקש ממנו להתחיל ניגונים בהתוועדויות, ולאחר
מכן בזמן נשיאות הרבי, הרבי היה מבקש ממנו להתחיל אותם ניגונים שהרבי הקודם היה
מבקש.
בזיכרונות משמחת
תורה תש"ח (מר' אהרן קאזאן):
בשמחת תורה
של אותה שנה הגיע הרב דוד שטאקהאמער להתוועדות. במהלך
ההתוועדות, ביקש ממנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לנגן את הניגון
"עינים להם ולא יראו וכו'". היה לו זקן ארוך לבן שירד על פי מדותיו,
והרב שטאקהאמער שר את הניגון בדבקות כשעיניו עצומות.
ביומן של ר'
אלי' גרוס ז"ל משנת תשי"ג:
בח"י
תשרי (יום שני של חול המועד סוכות) הייתה התוועדות שמחת בית השואבה עם הרבי, והגיע
לשם השווער של הרב מענטליק, הרב שטאקהאמער, ושר את הניגון "עצביהם כסף
וזהב".
– לאחר
פטירתו של הרב שטאקהאמער (בשנת תשכ"ג), הרבי הי' מבקש מחתנו, ר' משה פנחס
הכהן ע"ה כץ (חבר אגו"ח וגבאי 770), לנגן את הניגון הנ"ל שחותנו
נהג לשיר אצל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ.
· ניגון ליצנות מעבודה זרה
הניגון מיוסד
על פסוקים מתוך תהלים קט"ו, הנאמר גם בהלל. הפזמון החוזר הוא "עצביהם
כסף וזהב, עצביהם כסף וזהב, מעשה ידי אדם".
בבית
הראשון, "פה להם ולא ידברו", יש להם פה אבל הם לא יכולים לדבר, אוי
ואבוי ("אז אך און ווי"), אלקים אילם יש להם. - תנועת הניגון על "פה להם ולא ידברו" (וכן בקטעים המקבילים להלן) באה בתנועה של התנצחות.
על דרך זה
בבית השני, "עינים לה ולא יראו", אוי ואבוי, אלקים עיוור יש להם,
ובבית
השלישי, "אזנים להם ולא ישמעו", אוי ואבוי, אלקים חרש יש להם.
כל בית מפטיר
בזה לעומת זה, "אבל אלקינו שבשמים, כל אשר חפץ עשה", כל מה שהקב"ה
חפץ הוא עושה, ולמי שהוא רוצה, הוא נותן וכו'. החלק האחרון בקטע זה בא בתנועת ניגון דומה לתנועה בניגון האחים מסלאוויטה.
מילות
הניגון באידיש ותרגומן ללשון הקודש בשלימותן – ראה בחב"ד-פדיה.
בשלחן ערוך
(יורה דעה סימן קמ"ז סעיף ה') נפסק: "מותר להתלוצץ בעובדי
כוכבים". באנציקלופדיה תלמודית כרך לו, [ערך ליצנות] מבואר בשם ראשונים
ואחרונים, שליצנות מעבודה זרה לא רק מותרת, אלא אף יש בכך משום מצווה.
·
שרים את
הניגון גם בחצרות אחרות כגון בחסידות גור, ע"י הבדחן בסעודת פורים
– "עתיקין" גיליון 2 ע' 11.
עצבות מכסף
וזהב
בראי
החסידות, לניגון הזה יש משמעות פנימית עמוקה יותר. המושג "עבודה זרה"
בתורת החסידות מתורגם לרבדים דקים – של גאווה, של השתעבדות לענייני העולם הזה,
ועוד.
וכך, מקבל
הניגון אופי חדש לגמרי. אין זו התלוצצות מפסלים בלבד או מאמונות זרות, אלא הניגון
מדבר בעצם אל כל אחד. מתלוצץ מה"תלות" שהאדם פיתח לכסף, לפרנסה, המשפיעה
על מצב רוחו.
אדמו"ר
האמצעי פירש "עצביהם כסף וזהב" – העצבות שלהם באה מעניני "כסף וזהב"[1].
ביתר הרחבה בתוך
מאמר[2] אודות ההבדל
שבין ההשקפה "שלהם" לבין ההשקפה שלנו: "עצביהם כסף וזהב מעשה
ידי אדם, היינו, שאצל הגוים, הנה התשוקה לכסף וזהב מביאה אותם לידי עצבות, שזהו 'עצביהם',
מלשון עצבות, והיינו לפי שחושבים שהכסף וזהב הוא מעשה ידי אדם, אבל אנו בני ישראל
אין לנו עצבות מהכסף וזהב, כיון שאנו יודעים שהכל מהשגחתו ית', ובכסף וזהב אנו
יכולים להמשיך אותו ית' למטה, ע"י הצדקה".
רואים – ואינם
יודעים מה רואים
בלקוטי
דבורים[3] נמצא ביאור
מפורט על הפסוקים:
דוד המלך
ע"ה מתאר את העבודה זרה: "עצביהם כסף וזהב מעשה ידי אדם", ומונה ששה
אברים: פה, עין, אוזן, אף, יד ורגל, שחמשה מהם הם כלים של חמשת החושים.
חמשת החושים
הם: ראיה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש, שהם חמשת האברים: עין – ראיה, אוזן – שמיעה, פה
– טעם, אף – ריח, יד – מישוש.
דוד המלך
ע"ה מונה גם רגל, שכן לרגל יש מעלה שהיא מעמידה ומובילה את האדם להיכן שהראש
מבין והלב מרגיש שלשם צריכים ללכת.
העבודה זרה,
למרות שיש בה כל האברים של החושים וגם אברי הרגליים, ומכל מקום "פה להם ולא
ידברו, עינים להם ולא יראו".
אדמו"ר
הריי"צ מקשר זאת לביטוי המורגל בזהר הקדוש אודות בני אדם שיש להם מוח להבין,
לב להרגיש, עינים לראות ואזנים לשמוע, ובכל זאת הם "סתימא מוחא ואטומא
לבא", "סתימין עינין ואטימין אודנין, חזין ולא ידעין מה חזין, שמעין
ולא ידעין מה שמעין".
וזהו גם
ביאור פתגם הבעל שם טוב המפורסם: כל אשר יהודי שומע או רואה, עליו לנצל לעבודת
הבורא. זה נקרא "עינים רואות" ו"אזנים שומעות".
אך ישנו מצב
כאשר "עינים להם ולא יראו" – לא רואים את ההשגחה הפרטית. יש להם אזנים,
אך הם מרגישים רק את החיצוניות בלבד.
לא רואים
אלקות ולא שומעים אלקות
בלוח 'היום
יום' ו' חשוון[4]:
כשרצה רבינו הזקן לברך את ר' יקותיאל ליעפלער בעשירות, אמר שאינו חפץ בזה, שלא תטרידו העשירות מלימוד החסידות והתעסקות בעבודה, וכשרצה לברכו באריכות ימים אמר: "אך לא בחיי-איכרים
ש'עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו', לא רואים אלקות ולא שומעים אלקות".
הצטרף לשיחה