ניגוני האורחים (א): מדינה מדינה וניגונה

מצינו הנהגה מיוחדת אצל הרבי: כאשר בהתוועדות היו נוכחים אורחים מארץ אחרת, הרבי היה מכבד אותם ב"ניגון משלהם", כמובן רק ניגון של קדושה, ניגון מסורתי, אבל לא מסורתי חב"ד ליובאוויטש, אלא מסורתי ספרדי, מרוקאי, גרוזיני, בוכרי, פרסי. או גם ניגון-קודש בשפתם ובלשונם של האורחים.

כפי שנראה בהמשך מתוך דברי הרבי עצמו, להנהגה זו יש תועלת משולשת:

·       הכנסת אורחים. ברור שכאשר נותנים לאורח להתבטא בשפה שלו, לנגן את הניגון המסורתי שלו, זה נותן לו הרגשה טובה, תחושה של הערכה מצד המארח. זוהי מצוות הכנסת אורחים המושתתת על אהבת ישראל.

·      להשפיע על היהודים של אותה מדינה, לחזקם בעבודת השם ב"שפה" שלהם, ועד לגרום להם לצאת מן הקשיים (הרוחניים והגשמיים) שבמדינתם, "יוצאין בשיר" מן הגלות.

·       להשפיע על אומות העולם באמצעות השיר שלהם, לפעול בהם בירור ותיקון, שגם בזה היו ביטויים מיוחדים מהרבי, וכדלקמן.

 

הכנסת אורחים בניגון

בהתוועדות י"ב תמוז תשמ"ט, הרבי כיבד את האורחים מצרפת לנגן את "הניגון שלהם", והוסיף: "ולהעיר שכיבוד זה, יש בו גם ענין של הכנסת אורחים"[1]. ולקראת סיום ההתוועדות לאחר חלוקת משקה, הרבי שאל בצרפתית היכן האורחים מצרפת, ציוה להם לומר "לחיים", והתחיל לנגן "האדרת והאמונה לחי עולמים". אחרי כן הרבי המשיך: "נמצאים כאן אורחים שהגיעו מארץ הקודש, ומהנכון שגם הם יאמרו לחיים וינגנו ניגון שלהם, ניגון של ארץ ישראל, כפי נדבת לבם הטהור" (האורחים שרו "הושיעה את עמך").

 

סדר ניגוני הארצות: סבב בינלאומי

חודש תשרי הוא בין המועדים המרכזיים של קבוצות אורחים ממדינות שונות בחצרות הקודש, ולכן בהתוועדויות של תשרי ניתן למצוא יחס מיוחד לאורחים ולניגוניהם.

למשל, כאשר מדפדפים בהתוועדות שמחת בית השואבה תשח"י[2], ניתן לעקוב כי בין שיחה לשיחה, הרבי מכבד כל פעם קבוצת אורחים ממדינה אחרת:

·       ציווה לאורחים מפאריז שינגנו ניגון שמחה, באמרו שאומרים עליהם שהם "מנגנים".

·       כעבור שיחה אחת: ציווה לאורחים מירושלים עיר הקודש שינגנו ניגון.

·       בהמשך, ציווה לאחד המסובים מאחינו בני ישראל הספרדים שינגן ניגון ספרדי [וניגנו ניגון "מפי א-ל"].

·       אחר כך ציווה לאורחים ממונטריאול שינגנו ניגון משלהם, באמרו, שאולי גם הם "מנגנים".

בתוך התוועדות י"ג תשרי תשל"ו, היה סדר ניגוני האורחים, והפעם – ברצף אחד אחרי השני:

·       רוסיה: היות ונמצאים כאן יהודים מרוסיה, שעדיין נמצא שם חלק גדול מבני ישראל הזקוקים לגאולה כפשוטה, כולל גאולה בנוגע ללימוד התורה וקיום המצוות מתוך מנוחה ושמחה וטוב לבב . . שינגנו כולם ביחד ניגון רוסי, ומה טוב גם עם מילים ברוסית, ושמחה הרי פורצת גדר, ובפרט באופן שמהפכים את השפה הרוסית לדבר טוב, זה ימהר עוד יותר את הענין של "ויוציאם ה'" בחסד וברחמים . . ויוליכם קוממיות לארצנו הקדושה לקבל פני משיח צדקנו. מסתמא יש כאן חזן ומנגן משם, שינגן ניגון, אבל עם מילים רוסיות (וניגנו "סלושבא נאשא").

·       צרפת: היות ויש כאן קבוצה מצרפת – כן ירבו – שהגיעו ממש היום בערב, שינגנו כולם יחד "האדרת והאמונה"...

·       ארץ ישראל: ... ינגנו כעת ניגון שקשור לארץ ישראל, ניגון "הושיעה את עמך".

 

"נמשכים בשיר": למשוך יהודים מן הגלות

בהתוועדות ראש השנה תשל"ב נכחו אצל הרבי קבוצה של יהודים שהצליחו לצאת מרוסיה, מאחורי "מסך הברזל". הרבי התייחס לכך, ש"נמצאים כאן מאחינו בני ישראל שהם הראשונים שפרצו את הדרך לצאת מרוסיה והמדינות הדומות לה, ישירו ניגון ששרים שם . . ועי"ז יתקשרו ל"חיה יחידה" שלהם, יימשך גם בנר"נ שלהם ועד לגוף ונה"ב, וזה יכריח שיצאו משם" (!) הרבי ביקש ניגון מרוסיה, ורק אחד החל לנגן. הרבי ביקש שכל אלו שבאו מרוסיה ינגנו יחדיו. ואז ביקש עוד ניגון, שגם הילדים שרים אותו.

 

כשהרבי ביקש "קונצרט רוסי"

בהתוועדות מוצ"ש יו"ד שבט תשל"ג: "היות ודובר אודות יהודים שבאו "משם", ינגנו ניגון שהוא "משם"; נמצאים כאן כאלו שמכירים את הניגונים ההם, שינגנו כולם יחד, או אחד יתחיל וכולם יצטרפו אליו". 

בהתוועדות פורים תשל"ג: כיון שיש כאן יהודים מרוסיה, יעשו 'רוסישע קאנצערט'!

בכ"ט אלול תשל"ג, הרבי התבטא – "ניגון של עולים חדשים".

וידאו - י"ט כסלו תשל"ג

ניגון בשפת המדינה – לכבוד ילדים אורחים

בהתוועדות פורים תשל"ו:

"שפת המדינה – אנגלית, וזוהי השפה שבה מלמדים גם בכמה בתי ספר על טהרת הקודש, בטח יש ניגון עם מילים באנגלית, שקשור ליהדות – תורה ומצוותיה, ניגון כזה ששרים במחנות קיץ או ניגון אחר". – וציווה למנהלים של המחנות קיץ לנגן.

 

אהבת ישראל: סיוע בניגון

בהתוועדות יו"ד שבט תשח"י[3], הרבי אמר:

"כיון שנמצאים כאן נערים וילדים שהם אורחים מערי השדה – תהיה זו התחלה חדשה, שיגדלו מהם תלמידים תמימים, בנגלה ובחסידות, בתורה ועבודה וגמילות חסדים. המבוגרים שהגיעו עמהם – יאמרו עמהם "לחיים", וכולם יחד ינגנו ניגון, וגם הילדים מניו-יורק יעזרו להם".

– בפשטות הכוונה, שהאורחים אינם בקיאים כל כך בניגון, לכן על הילדים ה"מקומיים" שמניו יורק לסייע להם בניגון.

מקור מעניין מאד להנהגה זו נמצא בספר "נחמד מזהב" מהרה"ק ר' יחזקאל טאוב מקוזמיר (תקל"ב – תרט"ז) פ' כי תצא, על הפסוק "הקם תקים עמו", וזה לשונו:

"ענין פריקה וטעינה הוא בכל דבר שקשה לחברו – צריך לסייעו. גם כשמנגן אדם, צריכים לעזור לו, ומקיימים בזה שתי מצוות, 'פריקה' ו'טעינה':

דהיינו שבעת שחברו נחלש, וחברו מסייעו ומנגן, מקיים בזה מצוות 'פריקה', שפורק מעליו המשא.

וגם לפעמים שוכח הניגון, ועל ידי חברו נזכר, מקיים מצוות 'טעינה', דהיינו שנטען מחדש שיהא יכול לנגן אחר כך,

ולכן כל מי שיודע לנגן – צריך להזהר בזה".

 

השפעה על כל האומות ע"י ניגון

בהתוועדות ז' אדר שני תשל"ו, הרבי אמר:

"את 'ונפל פחד היהודים עליהם' (על אומות העולם) – פועלים – ובאופן חזק יותר וחודר יותר – באמצעות ניגון. ועל ידי שפועלים (באמצעות ניגון) על אחת מהאומות, על ידי זה ממילא פועלים על כל שאר האומות".

– והרבי ביקש מהקבוצה מצרפת לנגן "האדרת והאמונה".

 

ניגונים בכל השפות

בליל שמחת תורה תשל"ו: היות ודובר אודות שבעים לשון, ינגנו ניגון בשפת המדינה (אנגלית). אח"כ ציוה לנגן ניגון בשפת רוסית. אח"כ ציוה לנגן ניגון ה"מארסעליעז" מצרפת עם התיבות הצרפתיות (!) ואמר שזוהי רבולוציה נגד הגלות ונגד יצר הרע. אח"כ אמר: גם אידיש זה לא לשון הקודש, ינגנו ניגון על "מאמע לשון". אח"כ אמר: לשון הקודש היא הרי המקור של כל השבעים לשון, כמבואר בתורה אור, ששבעים לשון הם תרגום ואחוריים של לה"ק – ינגנו גם ניגון בלשון הקודש, המקור של שבעים לשון.

בהתוועדות מוצש"ק י"א שבט תשח"י הרבי ביקש מר' אוריאל צימר ז"ל שיודע הרבה שפות (הוא היה מתרגם את המכתב הכללי של הרבי לשפות אחרות, ובכלל – שלט ב-17 שפות), שינגן "האדרת והאמונה" שיש שם את המילים "למי למי לחי עולמים" בכל השפות, וכן עשה[4].

* ראה כאן - אודות תחרות ניגונים בינלאומית שהרבי ניהל