ניגוני האורחים (ב): ניגונים ספרדיים אצל הרבי

 

ניגון חב"ד – מרוקאי

ר' ניסן פינסון, נשלח ע"י הרבי למרוקו בשנת תשי"ג. כאשר הגיע פעם ראשונה משליחותו לרבי, לראש השנה תשט"ז, הרבי כיבד את ר' ניסן לשיר "מזמרת הארץ", ר' ניסן ניגן את הניגון "עזרני א-ל חי"[1]. לאחר היום טוב, הרבי ביקש מר' ניסן שירשום עבורו את המילים את הניגון.

בליל ב' של חג הפסח תשט"ז, הרבי הזכיר מנהג של קהילות ספרדיות (שבליל הסדר, אחד מבני הבית מתהלך עם צרור על שכמו כו' כפי שיצאו בנ"י ממצרים כו'), ובהמשך לכך ביקש שינגנו את הניגון הספרדי – "עזרני".

במוצ"ש פ' בשלח יו"ד שבט תשי"ז, ר' אהרן טאוויל שר "עזרני", והרבי ליווה אותו בניגון.

בהתוועדות שמחת בית השואבה י"ט תשרי תשכ"א, הרבי ציווה לאורחים ממרוקו לנגן ניגון מרוקאי, באמרו שהרב גורודצקי יהיה בבחינת "למנצח על הנגינות", וניגנו הניגון "עזרני א-ל חי", ואח"כ צוה שינגנו הניגון "(מפי א-ל) יבורך ישראל".

בסיום התוועדות שמחת בית השואבה תשכ"ג, ביקש כי התלמידים מארגנטינה, ינגנו את הניגון שלהם – 'עזרני א-ל חי'.

הרב יהושע חדאד, חניך מוסדות חב"ד מרוקו ולימים שליח הרבי לקהילה המרוקאית-ספרדית במילאנו איטליה, בשנות לימודיו ב-770 הרבי ביקש ממנו כמה פעמים לשיר את הניגון "עזרני א-ל חי".

·       ניגון "עזרני" נתחבר ע"י הרב רפאל יצחק ענתבי טבוש (תרי"ד – ג' כסלו תרע"ט), חלב, סוריה. בקי בנגלה ובנסתר, מגדולי פייטני ארם צובא (=חלב), חיבר מעל 400 פיוטים. נתעוור בצעירותו. נפטר בקהיר, מצרים.

·       "עזרני א-ל חי" – הוא פיוט לעשרת ימי תשובה, על מקאם חג'אז, על הלחן הערבי "יא פריד אלחוסני עשק ג'מאלק". – אודות שימוש בלחן ישמעאלים לניגוני עבודת השם, ראה כתבותינו אודות ניגוני ישמעאל ואדום, אודות ר' ישראל נאג'ארה ואודות ר' מנחם די לונזאנו.

·       הניגון "עזרני א-ל חי" נכלל בתקליט ניח"ח מס' 11 (שיצא לאור בתשל"ג): "תפילה ספרדית, במחזור וידוי הגדול, הנאמרת בראש השנה ויום כפור. סולן: יוסף כהן". תווי הניגון: ספר הניגונים ניגון מס' רס"ה.

·       בניגוני התוועדויות (#6) יש הקלטה בה שומעים את הרבי בתנועה בתוך הניגון, בהטעמה מיוחדת – געשמאק מאד.

 

ניגון ספרדי סקארבאווער

בהתוועדות י"ג תמוז תשט"ו, הרבי אמר: ישנם מוסדות הנושאים את שמו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, בעל השמחה, שנמצאים ברובם באפריקה – במדינת מרוקו, צפון אפריקה ... כיון שהמוסדות הנ"ל נתייסדו בתחילה עבור אחינו בני ישראל הספרדים – ינגנו עתה את הניגון (תנועה או פזמון) הספרדי-מרוקאי המפורסם ("דער סקראַבאָווער"), ניגנו הניגון "אין אדיר כה'".

ב'קובץ ליובאוויטש' מופיע תיאור מהתוועדות הנ"ל: בין השיחות, ניגנו ניגונים חסידיים, וגם ניגון ספרדי: "אין אדיר כבורא, ואין ברוכה כתורה...", כפי שהונהג בהתוועדויות אחרונות, שהרבי שליט"א מורה לנגן ניגון ספרדי, כסימן להפצת חסידות חב"ד במדינות ספרדיות.

·       ניגון "אין אדיר" לשמחת תורה, נפוץ בכל קהילות ישראל ומודפס בעשרות סידורים, הוא פיוט קדום, מופיע בקובץ פיוטים כתב יד, וינציה תצ"ד. הנוסח המורחב של הפיוט נהוג בקהילות תימן, בגדד, פרס, בוכרה. זה מסביר מדוע הרבי התבטא עליו – "דער סקראַבאָווער", שפירושו – מסורתי, קבוע, ומתייחס לניגונים עתיקים ומקובלים.

 ישנן כמה הקלטות בהן שומעים את הרבי מנגן את הניגון בעצמו.

ניגון חב"ד בוכרי

לקראת חג השבועות תשל"ב, הגיע אל הרבי החכם הרב רפאל צמח חודייטוב (תרנ"ט – תשמ"ז), איש מסירות נפש בזמן השלטון הקומוניסטי במדינת אוזבקיסטן. במוצאי חג שבועות, באמצע חלוקת כוס של ברכה, הרבי אמר לחכם רפאל שינגן הניגון "שמעו בנים כו' אתם שלום כו'". כאשר חכם רפאל הגיע למילים "כתר תורה כו'" – הוא הצביע על הרבי.

בשבת פ' נשא תשל"ב: הרבי נתן משקה לאורחים מאנגליה ולעולים החדשים מגרוזיה ובוכרה, וציווה לאחד מהם לנגן הניגון "אתם שלום כו'".

במוצאי ראש השנה תשל"ג בכוס של ברכה, ציווה לר' בן ציון שם טוב שינגנו ניגון שלו, וכן לגרוזינים שינגנו, וכן הורה ל"חכמים" שינגנו, ושאלם האם יודעים השיר "אתם שלום"? ושאל בחיוך "היכן משיח"? "היכן משיח בן רפאל"?

בהתוועדות שבת פ' וארא תשל"ה, הרבי דיבר אודות הערות על הזהר בו נזכר הכתוב "ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום", ובאתנחתא הרבי אמר, "היות שמדובר בענין 'אתה שלום', ישנו יהודי מרוסיה שיש לו ניגון על המילים האלו". הרבי נתן משקה לחכם רפאל, ואמר שינגנו הניגון "אתם שלום".

וידאו: הרב חודייטוב שר את הניגון אצל הרבי, פורים תשל"ג.

בחנוכה תשל"ה, כיבד הרבי את ר' רפאל להדליק נרות חנוכה בסיום תפילת מנחה בזאל הקטן, למעלה. מספר הרב לוי שי' גורליק, שאחרי תפלת ערבית, הרבי ביקש ממנו אם איכפת לו להדליק נרות פה בבית כנסת אבל לא בתור הדלקה בבית הכנסת אלא הדלקה הפרטית שלו [במקום מה שהוא ידליק בבית]. והוא כמובן הסכים. ואז הביאו חנוכייה ושמו בה נרות, ור' רפאל עלה על השולחן ואמר את הברכות עם החיות וההתלהבות שלו והדליק את הנרות.

אחרי שהוא גמר להדליק, הרבי ביקש ממנו שיאמר/ינגן "הנרות הללו" בנוסח בוכרי, והוא אמר את כל ה'הנרות הללו' בבוכרית. עדיין מהדהד באזני איך שהוא אמר המילים "הנרות הללו". הרבי הסתכל עליו כל הזמן עם חיוך של שמחה ונחת. עבורנו זה היה מחזה שאי אפשר לשכוח... זה היה כמו לראות סרט של איך אמרו את ה'הנרות הללו' בארצות המצוקה במסירות נפש וכו'. אין לי את המילים להסביר את זה... כשהוא גמר את ה'הנרות הללו', פתאום הרבי ביקש ממנו (כשהוא עדיין עומד על השולחן) שישיר את הניגון 'אתם שלום' הידוע. וכמובן שהוא ניגן את זה וכולם שרו אתו ביחד והרבי עשה הרבה עידוד עם הידיים, ועל הסטנדר כדרכו בקודש. היה זה מחזה נדיר וחד-פעמי ואשרי עין ראתה כל אלה.

בפורים תשל"ה, אחרי שיחה לפני אחרונה, הרבי ציווה לנגן "אתה שלום" (הרבי קרא לניגון לא "אתם שלום", אלא "אתה שלום", כלשון הפסוק), ושומעים איך שהרבי משתתף ברקע הניגון, במיוחד כמה פעמים בתנועת "וכל אשר לכם שלום", ולבסוף הקהל מנגן שוב ושוב את הפזמון לבדו – "אתם שלום כו' לכם שלום" בעוצמה ובזריזות רבה, ככל הנראה בעידוד הרבי.

במוצאי חג השבועות תשל"ה אחרי הבדלה, הרבי חילק כוס של ברכה. אחרי כן, הרבי אמר "ויתן לך", ובעת אמרו "ויתן לך" – שבסופו אומרים "אתה שלום וביתך שלום כו'" – ציווה לנגן "אתם שלום".

·       הניגון נכלל בתקליט ניח"ח מס' 11: "מזמירות שבת של יהודי בוכרה". תווי הניגון: ספר הניגונים ניגון מס' רס"ז.

 

ניגון מגאורגיה (גרוזיה)

הרב הראשי של יהדות גרוזיה, הרב חכם רפאל אלאשוילי ז"ל, ולימים מנהיג קהילות גאורגיה בארץ הקודש, לפחות פעמיים נתבקש ע"י הרבי לשיר בהתוועדות: במוצאי שמחת תורה תשל"ג, ובמוצאי שמחת תורה תשמ"א. פעם אחת, הרב רפאל ניגן "אל תירא עבדי יעקב" במנגינה גאורגית, ופעם שנייה ניגן "מפי א-ל".

ניגון גאורגי מקורי שנמצא בתקליט ניח"ח #11 – זהו ניגון "אדון הסליחות" [סולנים בניגון זה בניח"ח: זלמן וילשנסקי, אשר זליג לידר, אלי ליפסקר, משה טלישבסקי, גרשון לרמן]. על עטיפת התקליט מסופר: "זהו שיר עתיק [ש]שרים אותו יהודים מגרוזיה, אזור ברוסיה, בתפילת סליחות. הוצג לראשונה בהתוועדות ע"י קבוצה של עולים מגרוזיה שראו אז לראשונה את הרבי שליט"א". היה זה בשנת תשל"א, כאשר פעם ראשונה הגיע קבוצה של יהודים מגאורגיה לרבי. הניגון נכלל גם בספר הניגונים – ניגון מס' ר"נ.

 

הרבי מבקש ניגון "יוצר מידו"

בתשרי תשכ"ה (וכן בפעמים נוספות), כאשר ר' ניסן פינסון הגיע לרבי, הורה לו הרבי לנגן את הניגון (הפיוט) המרוקאי-ספרדי "יוצר מידו".

 

"אדון הסליחות" בניגון נוסף

בתשרי תשכ"ט הגיע ר' ניסן פינסון מטוניס (אחרי שהיה שליח במרוקו, עבר לשליחות הרבי לטוניס), וכשעבר בכוס של ברכה ביקש ממנו הרבי לנגן ניגון "משם", והוסיף שאף אחד לא יבחן אותו (בנגינה), ושר ניגון אחר על תיבות אלו ("אדון הסליחות") [ככל הנראה, "אדון הסליחות" הספרדי המפורסם עם המילים "חטאנו לפניך – רחם עלינו", שהוא ניגון אחר מ"אדון הסליחות" שבתקליט ניח"ח].

 

ניגון של פרס

בפורים תשל"ט, נכחו בהתוועדות של הרבי ילדי טהרן, איראן, שניצלו משם אחרי המהפכה האסלאמית, והובאו לישיבת "הדר התורה" ע"י הרב י. י. העכט:

"היות ונמצאים כאן כאלו, שלא מזמן הגיעו מפרס, שיאמרו כולם יחד "לחיים", והמסובים מסתמא יעזרו להם, ובניגון של שמחה" (הרבי ביקש שיתרגמו להם מאידיש לפרסית), אח"כ הרבי אמר: "מסתמא יש להם גם ניגון משלהם, שינגנו את הניגון שלהם".

– הם ניגנו את הניגון "יגדל אלקים חי וישתבח"[2] במנגינה המיוחדת להם. כשהתחילו לנגן, פנה הרבי לר' יואל קאהן ואמר לו: "אומרים שאתה תופס [קולט] טוב ניגון"! כעבור זמן פנה אליו שוב ושאל: "אתה תופס את הניגון"?