זעבינער הארץ: ניגון של "והשבות אל לבבך"


תווי הניגון – בספר הניגונים ח"א, ניגון ס"ג
הבעל מנגן ר' זלמן ברונשטיין ז"ל, שר בניגון זה את קטע החזנות "אמת כי אתה הוא יוצרם", מתוך פיוט "ונתנה תוקף" הנאמר בתפילות הימים נוראים



·        
מסתבר שמאחורי הניגון "זעבינער הארץ", ניגון של השתפכות הלב "עד מיצוי הנפש" המוכר לכל חסיד חב"ד, עומד סיפור דברים לא ידוע, שלא מודפס בשום מקום עד כה. וכך מספר ר' מרדכי שי' בן יעקב, ששמע מר' מענדל פוטרפאס ז"ל אודות הניגון:

בקונטרס התפילה, בהקדמה שבכתב יד אדמו"ר הריי"צ, נאמר שהקונטרס נמסר לתלמידי תומכי תמימים במעמד "החסיד והעובד ר' חנוך הענדל ז"ל, הממונה על מערכת התלמידים בליובאוויטש, ומשנהו החסיד והמשכיל ר' שמואל גרונם ז"ל, הממונה על מערכת התלמידים בזעמבין (פלך מינסק)".
דיוק הלשונות הלזה, שהמשפיע בליובאוויטש הוכתר בתואר "העובד", ואילו המשפיע בזעמבין הוכתר בתואר "המשכיל"[1], בא לידי ביטוי גם בסיפור הבא:
בשנה הראשונה לייסוד ישיבת תומכי תמימים (שנוסדה בט"ו אלול תרנ"ז, ושנת הלימודים הראשונה הייתה תרנ"ח), את התלמידים הצעירים המוכשרים[2] לקחו לז'עמבין בראשות ר' שמואל גרונם, ושם הייתה עיקר הישיבה "ומהם הושתה הארץ" בלשון אדמו"ר הריי"צ[3], ואילו את הבחורים המבוגרים (שהיו כעין "יושבים") השאירו בליובאוויטש עם ר' חנוך הענדל.
אחרי שנה שהיו בז'מבין, חפץ אדמו"ר הרש"ב לדעת על מצב הישיבה, איך לומדים ואיך מתפללים. אדמו"ר הרש"ב שלח לז'מבין את ר' חנוך הענדל על מנת שיבחן אותם.
ר' חנוך הענדל בחן אותם בלימוד החסידות וראה שהם מאד מוכשרים, – הם היו בחורים צעירים בגיל 17 והיו בקיאים כבר בתורה אור ובלקוטי תורה ובסידור עם דא"ח (!) [ - ר' מענדל פוטרפאסט אמר שהכיר כמה מאותם בחורים שלמדו שם אז][4], אמנם בעסק עבודת התפילה כפי דרישת החסידות – היה חסר אצלם.
ר' חנוך הענדל התוועד אז עם הבחורים בז'עמבין במשך כמה ימים ותבע מהם עבודת התפילה. תוך כדי התוועדויות אלו, ניגנו וחזרו וניגנו את הניגון הלזה (מר' מענדל פוטרפאס הובן, שהניגון אף נוצר ונולד תוך כדי מעשה זה), ניגון שתוכנו הוא צעקת הלב, "לומדים לומדים, אבל מה יהיה עם העבודה שבלב?", והסוף של הניגון הוא שמח, כי סוף כל סוף ודאי יבוא ידי פועל. בעקבות אותן התוועדיות, קיבל הניגון הזה את הכינוי "דעם ז'עבינער הארץ".
**
כסימוכין לתיאור הנ"ל אודות הישיבה, יש לציין שאדמו"ר הרש"ב כותב על הבחורים של ז'מבין: "מאד הנני נהנה מהידיעות שאני מקבל בדבר הבחורים שי' שלומדים בשקידה בנגלה ודא"ח"[5], ויחד עם זה, אדמו"ר הרש"ב התבטא, ש"זעמבין זה לא ליובאוויטש"[6].
**
מן הסיפור הזה עולה, כי הניגון מתייחס – לא לאישיותם של חסידי זעמבין ולר' שמואל גרונם אסתרמן[7], אלא אל אישיותו של החסיד המשפיע העובד ר' ר' חנוך הענדל קוגל (קורניצער). ר' חנוך הענדל בא לליובאוויטש בשנת תר"ג, בזמן נשיאות אדמו"ר הצמח צדק ושימש את גדולי החסידים, ראה תולדותיו בספר "ליובאוויטש וחייליה" ע' 104 ואילך.
לפנינו תיאור מיוחד מכלי ראשון אודות תפילתו של ר' חנוך הענדל, כפי שמתאר הרב שרגא פייבוש זלמנוב, שהגיע בתור בחור לליובאוויטש:
"אני זכיתי לחזות בנועם זיו תפארתו [של ר' חנוך הענדל] בפעם הראשונה בשנת תרנ"ה, בין פסח לעצרת אשר אז באתי ללמוד בליובאוויטש, זוכר אני אשר פעם הייתי לומד בחדר שני מבית המדרש של אדמו"ר הנקרא 'זאל הקטן', שיעור עיוני בגפ"ת והנה פתאום הגיע לאזני קול נעים בנגון וזמרה המעורר את הלב, הפסקתי את למודי ופניתי אל פתח בית המדרש ואראה מחזה מפליא, הנה באמצע השולחן העומד בבית המדרש ממזרח למערב יושב איש אשר הדרת פנים לו מעוטף בטו"ת ומתפלל בקול זמרה בנגון נעים (אשר היה ידוע בליובאוויטש) ואומר מלה במלה שירת 'אז ישיר', פניו צהובות כמוצא שלל רב, ומעיניו יזלו דמעות באין הפוגות ..."[8].
מסופר עוד, שחנווני אחד בליובאוויטש היה סוגר את חנותו בכל שבוע בימי שני וחמישי במיוחד כדי ללכת לשמוע את תפילתו של ר' חנוך הענדיל[9] (!)

·        אודות ניגון "זעבינער קאפ" – ראה כאן (ניגון זה קשור לחסידים ר' פסח מולוסטובקער ור' הלל מפאריטש. ור' משה רובין ז"ל מתלמידי ר' יהודה עבער הי"ד מספר, שהניגון הזה נקרא סתם בשם "דער קאפ", או בשם "ר' הלל פאריטשער'ס קאפ", על שם שר' הלל כינה את הניגון "דער קאפ". וטרם הוברר לי מדוע הוא מכונה "זעבינער קאפ". - וייתכן שקיבל כינוי זה במקביל ל"זעבינער הארץ").

   בהיגוי המקורי ברוסית, לעיתים מכנים את העיר "זעבין" (בהבלעת מ"ם) – כמו בכינוי הניגון הנוכחי, לא "זעמבינער" אלא "זעבינער". הכוונה היא לאותה העיירה, ברוסיה לבנה פלך מינסק. כמו כן, ההיגוי המקורי הוא באות "ז" (З), אולם בסלנג הופך ל"ז'" (או בסימון האידישי "זש") (Ж).




[1] גם עיון בספר השיחות – תורת שלום, בקטעים בהם הרש"ג היה שואל את אדמו"ר הרש"ב (ראה במפתח עניינים ושמות בסוף ספר תורת שלום – בערך ר' שמואל גרונם), ניכר כי עניינו של הרש"ג היה בענייני ההשכלה שבחסידות.
[2] ראה גם תולדות חב"ד ברוסיה הצארית ע' רל (פרק ק"ז). "הבעלי כשרון הדורשים הסבר והבנה בדא"ח ישלחום לזעמבין" (אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ב ע' ק). וראה תולדות חב"ד שם פרק קי"ב – "המחלקה בזעמבין".
[3] אגרו"ק אדמו"ר הריי"צ ח"א ע' שב. וזאת למרות שהיו בתחילה ט"ו בחורים בלבד (שם).
[4] ברשימת היומן ע' רמה, אודות התלמידים הראשונים של תומכי תמימים שנמסרו לרש"ג, שהיה "איש מסודר ובעל פעולה, נמסרו למשך שנה אחת, וכעבור זמן זה, אי אפשר היה להכירם, כי נשתנו בתכלית השינוי".
[5] אגרו"ק אדמו"ר הרש"ב ח"א אגרת פד, מיום ד' תרומה תרנ"ט.
[6] ספר השיחות תש"ה ע' 39.
[7] דלא כפי שנרשם במפתח הניגונים שבספר הניגונים לניגון זה, ומשם הועתק לעטיפת תקליט ניח"ח. וניכר לכאורה, שהנרשם בספר הניגונים הוא תוצאה מהעדר מידע על הניגון, ממילא היה נראה שניגון זעבינער הארץ הוא מחסידי זעבין בעלי עבודה שבלב, לעומת ניגון זעבינער קאפ שהוא מבעלי השכלה.
[8]  התמים כרך א' ע' 82.
[9]  לשמע אזן (מהדורת המתורגמת) ע' 158, מדור סיפורי אדמו"ר הרש"ב, סיפור מס' ע"ה.